——–
בהנחת התפילין יכוון שיש בהם יחוד שמו יתברך, ויציאת מצרים, כדי שנזכור את הניסים והנפלאות שעשה עמנו הקב"ה, ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו. והרינו משעבדים לו יתברך את הנשמה שהיא במוח, ואת הלב שהוא עיקר התאוות והמחשבות, כדי שנזכרהו ונמעט הנאותינו. (סימן כה ס"ה)
והטעם שיש לכוון כן דוקא במצות תפילין, משום שנאמר בה (שמות יג ט): "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ… כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם". ללמדנו, כי עיקר קיום מצוה זו, שנזכור יציאת מצרים והניסים והנפלאות שהיו שם, וממילא נבין שלהקב"ה הכח והממשלה לעשות בכל כרצונו. ומכל מקום אם לא כיוון כל זה, אלא הניח לשם מצוה בלבד, יצא. (הב"ח סימן ח)
ההתלהבות של רבנו מאיר אביחצירא זיע"א ממצוות ציצית ותפילין
עבודת ההכנה שנראתה אצל רב מאיר לקראת כל מצוה ומצוה, לא היתה זו הכנה לעבודה, אלא עבודה בפני עצמה, עבודת הכנה!
כשמתפתחת לה שיחה אודות ההכנה למצוה שנראתה אצל רבנו, לא יונח הדגש על מצוות הבאות משנה לשנה שכולנו רגילים להתכונן אליהם, אם מעט ואם הרבה, כי ההכנה וההתלהבות בגשתו לקיום מצוות, נראתה אצלו והורגשה במחיצתו בכל מצוה.
בנו רבי דוד חי אביחצירא שליט"א, משיח באוזננו בתיאור חי, כיצד היה מר אביו ניגש להניח תפילין. עוד בטרם יאיר השחר, שניתן יהיה להבחין בין תכלת לכרתי, הוא בוער מתשוקה ואינו יודע מנוח. "עוד מעט נתעטף בציצית ונניח תפילין", הוא לוחש פעם ועוד פעם. וברגע שהגיע זמן ציצית ותפילין, הוא מסתער עליהם בהתלהבות ובתשוקה, עד שהוא דומה לילד המשתעשע בצעצוע חדש, שכמותו לא ראה מעולם ודוגמתו אין לאי מי מחבריו… מראה זה נשנה בכל יום מחדש, בלי שינוי של חולשה, ללא התקררות של רפיון – עד כי ניתן היה לחשוש, שמרוב הכנות לא ישארו כוחות למצוה עצמה… ובכל יום מצוות רבות היו לו לקיים, ולכולן הקדיש כוחות להכנה.
תחת אחד השיחים, בעודו מרחיב את הדיבור על ענין ההכנה למצוה וביחוד על ההכנה לתפילה, הדגיש רבנו באוזני הנוכחים, כי מה ששנינו (אבות ה כב): "לפום צערא אגרא", עולה גם על עניין ההכנה למצוה. לא הרי המנדד שינה מעפעפיו ומייחל מחצות הלילה לנץ החמה, כהרי מי שקם משנתו כשהוא רענן לתפילת ותיקין. "זאת ועוד – הדגיש – אדם הרגיל לרכוש את מצוותיו ביגיעה והוא עמל להתכונן להם כדבעי, אף אם יארע ובאו לו בנקל, יחשיבון בשמים כאילו הרבה עליהן יגיעה כדרכו". ("אביר יעקב" עמוד 484)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5