——–
כָּאן, לְחֻמְרַת הָעִנְיָן, חַיָּבִים אָנוּ לְהַקְדִּים דְּבָרָיו שֶׁל רַבֵּנוּ יוֹנָה גִּירוֹנְדִי בְּ"שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה" (שער ג' קס): "וְעִנְיַן שׂוֹנְאֵי ה' נִמְצָא לִפְעָמִים גַּם בָּאֲנָשִׁים שֶׁהֵם עוֹשִׂים הַמִּצְוֹת וְנִזְהָרִים מִכָּל עֲבֵרָה בַּמַּעֲשֶׂה וּבַלָּשׁוֹן – אִם נַפְשָׁם רָעָה וּבְקֶרֶב לִבָּם יַקְשֶׁה לָהֶם כַּאֲשֶׁר חַבְרֵיהֶם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, וְיֵרַע בְּעֵינֵיהֶם בִּהְיוֹת בְּנֵי אָדָם עוֹבְדִים אֶת ה' וִירֵאִים מִלְּפָנָיו. וְכַאֲשֶׁר וַדַּאי תֹּאמַר עַל הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יַחְפֹּץ שֶׁיְּכַבְּדוּ בְּנֵי אָדָם אֶת הַמֶּלֶךְ וְשֶׁיַּעַבְדוּהוּ כִּי הוּא שׂוֹנֵא אֶת הַמֶּלֶךְ – כָּל שֶׁכֵּן אִם הוֹצִיאוּ מַחֲשַׁבְתָּם אֶל הַפֹּעַל, שֶׁהֵם מְנִיאִים אֶת לֵב בְּנֵי אָדָם מֵעֵסֶק הַתּוֹרָה וּמִן הַמִּצְווֹת, כִּי הֵם שׂוֹנְאֵי ה'. וְכֵן הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עֵינָם צָרָה בִּכְבוֹד תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַיְשָׁרִים וְהַצַּדִּיקִים וְשׂוֹנְאִים עֲטֶרֶת תִּפְאַרְתָּם, אוֹ יֵרַע לְבָבָם אִם עֲדֵיהֶם תֵּאתֶה וּבָאָה מֶמְשֶׁלֶת הַדּוֹר, וְכֵן כָּתוּב (שמואל א' ח, ז): 'כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ כִּי אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם', וְכָל שֶׁכֵּן אִם יְבַקְשׁוּ כְּבוֹדָם לִכְלִמָּה אוֹ יַשְׁפִּילוּהוּ".
אֱמֶת, אָדָם מְקַנֵּא בַּיָּקָר לוֹ, וְאִם אָדָם מְקַנֵּא בַּתּוֹרָה שֶׁל חֲבֵרוֹ זֶהוּ אָכֵן סִימָן שֶׁהַתּוֹרָה יְקָרָה לוֹ, אַחֶרֶת לֹא הָיָה מְקַנֵּא עָלֶיהָ, כִּי לֹא הָיָה מַחֲשִׁיב אוֹתָהּ. אוּלָם הַקִּנְאָה בַּתּוֹרָה, הַנִּקְרֵאת "קִנְאַת סוֹפְרִים", צְרִיכָה זְהִירוּת רַבָּה, כִּי אִם הִיא בַּצּוּרָה הַנְּכוֹנָה – אֵין טוֹבָה מִמֶּנָּה, וְאִם לָאו – אֵין רָעָה מִמֶּנָּה.
הַצּוּרָה הַנְּכוֹנָה שֶׁמְּקַנֵּא בְּתַלְמִיד חָכָם וּבְאָדָם הַלּוֹמֵד תּוֹרָה – לְפִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת כְּמוֹתָם וּלְהַגִּיעַ לְמַעֲלָתָם, אֲבָל, חַס וְחָלִילָה, אֵין עֵינוֹ צָרָה בִּכְבוֹדָם וּבְמַעֲלָתָם, אֶלָּא שֶׁשּׁוֹאֵף לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂיהֶם וְלִהְיוֹת אָהוּב לַה' כְּמוֹהֶם. קִנְאָה זוֹ הִיא חִיּוּבִית, וְאַדְּרַבָּה – קִנְאַת סוֹפְרִים תַּרְבֶּה חָכְמָה, וְאֵין טוֹב יוֹתֵר מִקִּנְאָה זוֹ שֶׁמְּרוֹמֶמֶת אֶת הָאָדָם, כִּי בְּלִי שְׁאִיפָה אִי אֶפְשָׁר לִגְדֹּל, וּשְׁאִיפָה בָּאָה רַק מִתּוֹךְ כָּךְ שֶׁרוֹאֶה דּוּגְמָאוֹת וּדְמֻיּוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים שֶׁהִגִּיעוּ וְהִשִּׂיגוּ, וְיוֹצֵא לַדֶּרֶךְ וּמְהַלֵּךְ בִּמְסִלּוֹתֵיהֶם.
אֲבָל צַר הָעַיִן בְּהַצְלָחַת לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה וְצַר הָעַיִן בַּכָּבוֹד הַנִּתָּן לְעוֹסְקֵי הַתּוֹרָה, נֶחְשָׁב הוּא מִכַּת "שׂוֹנְאֵי ה'", וְהִנּוֹ יוֹתֵר גָּרוּעַ מֵהַמְקַנֵּא בְּהַבְלֵי עוֹלָם שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם, כֵּיוָן שֶׁעֵינוֹ צָרָה בִּכְבוֹד שָׁמַיִם הַמִּתְרַבֶּה וְגָדֵל עַל יְדֵי עֲמֵלֵי תוֹרָה.
וְעַל כָּךְ הָיָה אוֹמֵר הָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזַנְסְק זיע"א: מַה הַסִּימָן שֶׁל עוֹבֵד ה' אֲמִתִּי וּבַמֶּה יִבָּחֵן אֵפוֹא אִם עוֹבֵד ה' בֶּאֱמֶת הוּא? כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת חֲבֵרָיו מַצְלִיחִים מִמֶּנּוּ בַּתּוֹרָה וּבַעֲבוֹדַת ה' וְלִבּוֹ טוֹב עָלָיו, וְשָׂמֵחַ בִּרְאוֹתוֹ חַיָּלִים חָרוּצִים לִדְבַר ה'. זֶהוּ עוֹבֵד ה' בֶּאֱמֶת. עַד כָּאן.
וְהוּא שֶׁעָנָה משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כְּשֶׁבָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ "אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה" – "מִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים".
וְכֵיצַד, וּמֶה הָעֵצָה לְהִתְמוֹדֵד עִם בְּעָיָה זוֹ?
לְהִתְבּוֹנֵן.
יִתְבּוֹנֵן הָאָדָם: אִם הַמַּצְלִיחַ מַצְלִיחַ מִצַּד שֶׁהוּא מֻכְשָׁר יוֹתֵר, יֵשׁ לוֹ כִּשְׁרוֹנוֹת לִתְפֹּס מַהֵר וְלֹא לְאַבֵּד מַה שֶּׁהוּא שׁוֹמֵעַ, וְאַתָּה מַרְגִּישׁ שֶׁכַּמָּה שֶׁתָּרוּץ אַחֲרָיו וְגַם אוּלַי תִּשְׁתַּדֵּל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ – לְעוֹלָם לֹא תַגִּיעַ אֵלָיו, אִם כֵּן, זוֹ מַתְּנַת שָׁמַיִם. שֶׁהוּא יַעֲבֹד בַּנְּתוּנִים שֶׁלּוֹ וִימַצֶּה אוֹתָם, וְאִלּוּ אֲנִי עוֹבֵד בַּנְּתוּנִים שֶׁלִּי. כָּךְ ה' בָּרָא אוֹתִי, וְכָךְ ה' בָּרָא אוֹתוֹ. זֶה כְּבָר גְּזֵרַת שָׁמַיִם, וּמָה אֲנִי צָרִיךְ לְהִתְעָרֵב בָּזֶה?!
וְאִם אֵינוֹ בַּעַל אוֹתָם כִּשְׁרוֹנוֹת, אֶלָּא שֶׁהוּא מַשְׁקִיעַ יוֹתֵר – אָז בַּמֶּה הַקִּנְאָה? תַּשְׁקִיעַ כָּמוֹהוּ – וְתַשִּׂיג כָּמוֹהוּ. הוּא, בְּעֶצֶם, לֹא עָשִׁיר יוֹתֵר מִמְּךָ.
לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
יֵשׁ אָדָם שֶׁעוֹבֵד 12 שָׁעוֹת בַּיּוֹם וּמַרְוִיחַ 10,000 שַׁ"ח בְּחֹדֶשׁ, וְיֵשׁ אָדָם שֶׁעוֹבֵד רַק 5 שָׁעוֹת בַּיּוֹם וּמַרְוִיחַ 5,000 שַׁ"ח בְּחֹדֶשׁ. וְכִי שַׁיָּךְ שֶׁיְּקַנֵּא בַּשֵּׁנִי? הֲרֵי זוֹ טִפְּשׁוּת! תַּעֲבֹד גַּם אַתָּה יוֹתֵר וְתַרְוִיחַ יוֹתֵר.
וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמַר ה' לְקַיִן עַל שֶׁהָרַג אֶת הֶבֶל אָחִיו מִקִּנְאָה עַל שֶׁקִּבֵּל מִנְחָתוֹ שֶׁל הֶבֶל וְאִלּוּ אֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה. אָמַר לוֹ ה': "לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ?" הֲלֹא זֶה לֹא שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אֶת הֶבֶל יוֹתֵר מִמְּךָ, אֶלָּא "אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת" – אִם תֵּטִיב מַעֲשֶׂיךָ כְּמוֹ אָחִיךָ, שֶׁהֵבִיא מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵיהֶן – "שְׂאֵת", אֲנִי אֶשָּׂא אוֹתְךָ וְאָרִים אוֹתְךָ כָּמוֹהוּ. אֶלָּא מָה אַתָּה רוֹצֶה? לַעֲבֹר פָּחוֹת, לְהָבִיא מִפְּרִי בִּאוּשִׁים שֶׁל אַדְמָתְךָ, וְלִדְרֹשׁ שֶׁאֲנִי אֲקַבְּלֵם בְּאַהֲבָה כְּמוֹ אֶת מַתְּנַת אָחִיךָ…
וְאִם אָכֵן אַתָּה מִשְׁתַּדֵּל וְעָמֵל וּבְכָל זֹאת לֹא מַשִּׂיג כְּמוֹ שֶׁמַּשִּׂיג חֲבֵרְךָ – שְׂמַח בְּחֶלְקְךָ. אֵלּוּ הַנְּתוּנִים שֶׁנָּתַן לְךָ הַבּוֹרֵא, וְאִתָּם – וְרַק אִתָּם – הוּא רוֹצֶה שֶׁתִּתְמוֹדֵד, וְלֹא טוֹב לְךָ אַחֶרֶת, וְלֹא תִפְעַל אֶת הַמֻּטָּל עָלֶיךָ בְּתַפְקִידְךָ בַּנְּתוּנִים שֶׁל חֲבֵרְךָ, וְתִזְכֶּה שֶׁשְּׂכָרְךָ בַּעֲמָלְךָ יְהֵא שָׁוֶה לְשֶׁל חֲבֵרְךָ וְלֹא תַפְסִיד כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁעָשִׂיתָ אֶת הַמֻּטָּל עָלֶיךָ כְּפִי כֹּחֲךָ.
וְכִי הֶ"חָפֵץ חַיִּים" אוֹ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" קִנְּאוּ בְּמַה שֶּׁלֹּא הִגִּיעוּ לְמַדְרֵגַת רַשִׁ"י וְהָרַמְבַּ"ם? בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא! הֵם עָשׂוּ כָּל אֲשֶׁר בִּיכָלְתָּם לְפִי הַנְּתוּנִים שֶׁקִּבְּלוּ, וְהֵבִינוּ, כִּי הַמִּתְיַגֵּעַ בְּכָל כֹּחוֹ, מַעֲלָתוֹ כְּמַעֲלַת רַשִׁ"י וְהָרַמְבַּ"ם, שֶׁהָיוּ לָהֶם כֹּחוֹת טְמִירִים וְעֶלְיוֹנִים יוֹתֵר, וְאִם כֵּן, מַה יֵּשׁ לְקַנֵּא? יָדְעוּ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַמֻּטָּל עֲלֵיהֶם, רְצוּיִים הֵם בְּעֵינֵי ה' כְּרַשִׁ"י וְהָרַמְבַּ"ם בְּדוֹרָם. "יִפְתָּח בְּדוֹרוֹ כִּשְׁמוּאֵל בְּדוֹרוֹ".
וְנַחֲזֹר לִדְבָרֵינוּ שֶׁאָמַרְנוּ קֹדֶם – שֶׁעוֹבֵד ה' הָאֲמִתִּי, כְּשֶׁרוֹאֶה כְּבוֹד שָׁמַיִם מִתְרַבֶּה, שָׂמֵחַ לִבּוֹ. זֶהוּ סִימָן שֶׁל עֶבֶד ה' בֶּאֱמֶת.
צַר הָעַיִן שֶׁרוֹצֶה לִרְאוֹת רַק אֶת הַצְלָחָתוֹ, וְשָׂמֵחַ בְּמֶחְדָּלָם שֶׁל הָאֲחֵרִים – כִּי אָז מִתְבַּלֶּטֶת אִישִׁיּוּתוֹ, וְנִבְנֶה עַל חֻרְבָּנָם שֶׁל אֲחֵרִים – אֵין הוּא חָשׁוּב לִכְלוּם, וַעֲבוֹדָתוֹ – מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ, כִּי הָעִקָּר הוּא לִזְכּוֹת שֶׁיְּהֵא לַה' נַחַת מִמֶּנִּי, וְאִם יֵשׁ לוֹ נַחַת מִמַּסֶּכֶת אַחַת שֶׁלָּמַדְתִּי כְּמוֹ מֵהַשֵּׁנִי מֵעֶשֶׂר מַסֶּכְתּוֹת שֶׁלָּמַד – אִם כֵּן, שְׁנֵינוּ עוֹשִׂים נַחַת לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשָׁוֶה, כִּי מִמֶּנּוּ דּוֹרֵשׁ ה' עֶשֶׂר מַסֶּכְתּוֹת וְהוּא עוֹשֶׂה זֹאת, וּמִמֶּנִּי דּוֹרֵשׁ ה' מַסֶּכֶת אַחַת וַאֲנִי עוֹשֶׂה זֹאת. אִם כֵּן, שְׁנֵינוּ עוֹשִׂים רְצוֹן בּוֹרְאֵנוּ וּמְשַׂמְּחִים אוֹתוֹ.
וְאֶפְשָׁר לִרְמֹז בְּמַה שֶּׁעָנָה ה' לַלְּבָנָה שֶׁאָמְרָה 'אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים לְשַׁמֵּשׁ בְּכֶתֶר אֶחָד' – 'לְכִי וּמַעֲטִי אֶת עַצְמֵךְ'. הַלְּבָנָה טָעֲנָה: זֶה לֹא כְּבוֹד שָׁמַיִם שֶׁיִּהְיוּ לְמֶלֶךְ עֲבָדִים בְּאוֹתָהּ עֶמְדָּה וּבְאוֹתוֹ לְבוּשׁ וּבְאוֹתָהּ דַּרְגָּה; כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ מִתְבַּטֵּא כְּשֶׁיֵּשׁ עֲבָדִים קְטַנִּים, וְיוֹתֵר גְּדוֹלִים, וְכֵן הָלְאָה וְהָלְאָה לְמַעְלָה, עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ יוֹתֵר מִכֻּלָּם, וְכָךְ מוּחָשִׁי יוֹתֵר כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁיֵּשׁ דַּרְגּוֹת דַּרְגּוֹת וְהוּא מֵעַל כֻּלָּם, אֲבָל כְּשֶׁכָּל עֲבָדָיו שָׁוִים בְּמַעֲלָתָם, לֹא מוּחָשׁ כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ. וּבְמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה עָנָה לָהּ ה': אַתְּ רוֹצָה בִּכְבוֹדִי בֶּאֱמֶת? נִרְאֶה, לְכִי וְהַמְעִיטִי אֶת עַצְמֵךְ. וְהָיָה, אִם בִּקַּשְׁתְּ זֹאת לְמַעֲנִי בֶּאֱמֶת – אֵין לָךְ מַה לְּהִצְטַעֵר, כֵּיוָן שֶׁבְּכָךְ נִתְמַלְּאָה בַּקָּשָׁתֵךְ שֶׁיֻּבְלַט וְיֻמְחַשׁ כְּבוֹדִי, וְלָכֵן הַמְעִיטִי אֶת עַצְמֵךְ כְּדֵי שֶׁיֻּמְחַשׁ הַגְדָּלַת כְּבוֹדִי. וְאִם אָמְנָם תִּצְטַעֲרִי מִכָּךְ, הֲרֵי שֶׁלֹּא בִּקַּשְׁתְּ זֹאת לִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי, אֶלָּא לִכְבוֹדֵךְ.
הֲרֵי שֶׁכְּבוֹד שָׁמַיִם מִתְעַלֶּה גַּם מֵהַקְּטַנִּים וְגַם מֵהַגְּדוֹלִים, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ קְטַנִּים, נִכָּרִים הַגְּדוֹלִים, וְעַל כֻּלָּם …. כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כָּךְ שֶׁהֶחָכָם מְנַצֵּל גַּם קַטְנוּתוֹ לְמַעַן הַרְבּוֹת כְּבוֹד שָׁמַיִם.
אוֹתָהּ מִדָּה אֻמְלָלָה הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל בְּדִבְרֵי הַ"מְּסִלַּת יְשָׁרִים", יְכוֹלָה לְהִמָּצֵא אֲפִלּוּ בֵּין כָּתְלֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ, חַס וְשָׁלוֹם. נַטֵּה אָזְנֵינוּ לְדִבְרֵי אֶחָד מִגְּדוֹלֵי דּוֹרֵנוּ:
פַּעַם אַחַת נִכְנַס בָּחוּר אֵצֶל הַגָּאוֹן ר' יַעֲקֹב יִשְׂרָאֵל קַנְיֵיבְסְקִי זַצַ"ל. אוֹתוֹ בָּחוּר לֹא רָאָה סִימָן יָפֶה בְּלִמּוּדוֹ, וְהוּא שָׁקַע בְּעַצְבוּת. הוּא בִּקֵּשׁ מֵהַגָּאוֹן הַנַּ"ל עֵצָה וְתוּשִׁיָּה. עָנָה לוֹ הַגָּאוֹן: אַתָּה יוֹדֵעַ לָמָּה יֵשׁ בַּחוּרִים שֶׁפִּתְאֹם מְאַבְּדִים אֶת הַחֵשֶׁק בַּלִּמּוּד, וְנִכְנָסִים לְמַשְׁבֵּר? – יֵשׁ לָזֶה סִבָּה אַחַת: מִפְּנֵי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁלּוֹמְדִים, חוֹשְׁבִים עַל הַכָּבוֹד, כִּי הַתַּלְמִיד רוֹצֶה שֶׁרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה יַחֲזִיק מִמֶּנּוּ, וְשֶׁיְּכַבְּדוּ אוֹתוֹ, וְכוֹאֵב לוֹ שֶׁחֲבֵרוֹ יוֹדֵעַ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, וְשֶׁחֲבֵרָיו שׁוֹאֲלִים שְׁאֵלוֹת טוֹבוֹת בַּשִּׁעוּר וְהוּא אֵינֶנּוּ שׁוֹאֵל, וְכָל זֶה גּוֹרֵם לוֹ צַעַר, וְהַקִּנְאָה אוֹכַלְתּוֹ.
אֲבָל דַּע לְךָ, שֶׁהָאֱמֶת הִיא שֶׁלּוֹמְדִים תּוֹרָה רַק בִּשְׁבִיל דָּבָר אֶחָד וְיָחִיד: שֶׁאַחֲרֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בָּאִים לְעוֹלַם הָאֱמֶת, עוֹלַם הַנֶּצַח, וְשָׁם לֹא תּוֹפֵס שׁוּם חֲשִׁיבוּת, שׁוּם עִנְיָן שֶׁבָּעוֹלָם, לֹא רְכוּשׁ וְלֹא נְכָסִים, וְלֹא שׁוּם דָּבָר, רַק דָּבָר אֶחָד וְיָחִיד: תּוֹרָה. וְשָׁם, כָּל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן הוּא רַק בַּתּוֹרָה, וְשָׁם יִבְחֲנוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד עַל יְדִיעוֹתָיו בַּתּוֹרָה, וְיֹאמְרוּ לוֹ: עֲמֹד וַעֲרֹךְ מִקְרָא שֶׁקָּרִיתָ וּמִשְׁנָה שֶׁשָּׁנִיתָ, וְכָל הַתּוֹרָה שֶׁבֶּן אָדָם לוֹמֵד כָּל יְמֵי חַיָּיו, צָרִיךְ לִהְיוֹת רַק לְתַכְלִית זֶה: שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ וְלֹא יִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד – בְּעוֹלַם הָאֱמֶת הַנִּצְחִי.
וְכַאֲשֶׁר לוֹמֵד לַתַּכְלִית הַזּוֹ בִּלְבַד – אָז לֹא אִכְפַּת לוֹ שׁוּם עִנְיְנֵי כָּבוֹד, וְשׁוּם קִנְאָה לֹא תַּעֲלֶה עַל לִבּוֹ, וְלֹא יְהֵא אִכְפַּת לוֹ אִם מַחֲזִיקִים מִמֶּנּוּ כָּאן, וְאִם מְכַבְּדִים אוֹתוֹ כָּאן, שׁוּם דָּבָר לֹא אִכְפַּת לוֹ, כִּי כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו נְתוּנִים רַק לְהוֹסִיף עוֹד וְעוֹד תּוֹרָה לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ תּוֹרָה, וְאָז אֵין לוֹ מַשְׁבְּרִים וְתָמִיד הוּא בְּשִׂמְחָה… (תמצית לשון פניני רבינו הקהלות יעקב, עמ' ט).
הַגָּאוֹן ר' יַעֲקֹב יִשְׂרָאֵל קַנְיֵבְסְקִי זַצַ"ל גִּלָּה, שֶׁגַּם הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה יְכוֹלָה לִהְיוֹת נִתְפֶּסֶת כְּקַרְדֹּם לַחְפֹּר בּוֹ וּלְהַשִּׂיג עֶלְיוֹנוּת חִיצוֹנִית, חַס וְשָׁלוֹם. וְכַאֲשֶׁר נִדְמֶה לָאָדָם שֶׁהוּא לֹא הִצְלִיחַ לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ "הֶשֵּׂג", הוּא שׁוֹקֵעַ בְּעַצְבוּת.
הָרַב קַנְיֵיבְסְקִי זַצַ"ל מוֹסִיף עוֹד נְקֻדָּה בַּיְסוֹד הַנַּ"ל בְּסִפְרוֹ "חַיֵּי עוֹלָם" (פרקים י"א וי"ב). נַעְתִּיק מְעַט מִדְּבָרָיו הַמְּאִירִים: רַבִּים מֵהַתַּלְמִידִים חוֹשְׁבִים, שֶׁעִקַּר הַהַצְלָחָה בַּלִּמּוּד הִיא כְּשֶׁיָּכוֹל לְחַדֵּשׁ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה. אִם לְהַמְצִיא קוּשְׁיָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אוֹ לְתָרֵץ אֵיזוֹ קוּשְׁיָה שֶׁהָאַחֲרוֹנִים זַצַ"ל נִשְׁאֲרוּ בְּצָרִיךְ עִיּוּן. וּכְשֶׁאֵין זֶה עוֹלֶה בְּיָדוֹ, חוֹשֵׁב עַצְמוֹ לְבִלְתִּי מַצְלִיחַ, וְלִבּוֹ עָלָיו כּוֹאֵב. [וְכָל זֶה בָּא בַּעֲבוּר שֶׁהַחֶבְרָה רוֹחֶשֶׁת כָּבוֹד בְּעִקָּר לְמִי שֶׁיּוֹתֵר חָרִיף וְיוֹתֵר מְפֻלְפָּל, וְיָכוֹל לְחַדֵּשׁ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה]. וּבֶאֱמֶת זוֹ טָעוּת – כִּי לְחַדֵּשׁ חִדּוּשׁ אוֹ סְבָרָא יְשָׁרָה, אֵינוֹ אֶלָּא סָעִיף אֶחָד מִכִּשְׁרוֹן הַלִּמּוּד, וְעִקַּר הַצְלָחָה בַּתּוֹרָה הִיא הֲבָנַת הַסּוּגְיָה הֵיטֵב, לְכָל פְּרָטֶיהָ וּטְעָמֶיהָ. זֶה נִקְרָא תַּלְמִיד חָכָם מֻפְלָג וְרָאוּי לַעֲלוֹת לְגָאוֹן וּלְתִפְאָרֶת. וְכָתַב בְּסֵפֶר שְׁאִילְתּוֹת (בשם מרן הגר"ח מוואלאזין): חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה נִקְרָא – כָּל מַה שֶּׁלּוֹמֵד יוֹתֵר וּמִתְבָּרְרִים הַדְּבָרִים וּמִתְחַוְּרִים אֶצְלוֹ, וּכְשֶׁחוֹזֵר יוֹתֵר, נִתְבָּאֲרוּ טְעָמִים וּפֵרוּשִׁים, וְזֶה אֶצְלוֹ חִדּוּשִׁים.
הַגָּאוֹן ר' שְׁלֹמֹה ווֹלְבֶּה מַאֲרִיךְ עוֹד בַּיְסוֹד הַנַּ"ל (מבואר במכתב בספר עלי שור ח"א עמ' לז): מַה מְּאֹד אֲנִי מַרְגִּישׁ אִתְּךָ אֶת צַעַרְךָ שֶׁל הַלִּמּוּד שֶׁ'אֵינוֹ הוֹלֵךְ'… בְּבוֹאֲךָ לַיְשִׁיבָה אוּלַי הָיוּ לְךָ דִּמְיוֹנוֹת מֻפְרָזִים עַל עַצְמְךָ וְכִשְׁרוֹנוֹתֶיךָ. אֲבָל יוֹם יוֹם רָאִיתָ יוֹתֵר וְיוֹתֵר שֶׁכִּשְׁרוֹנוֹת שֶׁל אֲחֵרִים – מִגְרָעוֹת אֶצְלְךָ… וּבְיוֹם אֶחָד נִתְמַלְּאָה הַסְּאָה. הִנְּךָ חָשׁ בְּעַצְמְךָ כִּי אֵין לְךָ כְּלוּם, לֹא כִּשָּׁרוֹן וְלֹא הַצְלָחָה וְלֹא תִּקְוָה, רַק אֲפִיסַת כֹּחַ, עַצְבוּת, צַעַר. הַרְגָּשָׁה זוֹ נִקְרֵאת – קִנְאָה. וּתְהֵא זֹאת נֶחָמָתְךָ, יְדִידִי, כִּי כָּל צָעִיר סוֹבֵל מִקִּנְאָה…
הַמַּכִּיר אֶת עַצְמוֹ וְיוֹדֵעַ תְּכוּנוֹתָיו, וְיוֹדֵעַ כִּי מַה שֶּׁחֲנָנוֹ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ – מַתָּנָה גְּדוֹלָה הִיא, וְאִם רַק יְנַצֵּל אֶת כֹּחוֹתָיו, יַגִּיעַ לְכָל מַעֲלָה חֲמוּדָה, וְיַשִּׂיג בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מַה שֶּׁבּוֹרֵא עוֹלָם רָצָה שֶׁהוּא יַשִּׂיג, וּבָאֹפֶן שֶׁהַבּוֹרֵא עוֹלָם רָצָה שֶׁיַּשִּׂיגֵהוּ – אָדָם זֶה אֵינוֹ סוֹבֵל עוֹד מִקִּנְאָה. אֲבָל הַצָּעִיר, אֲשֶׁר טֶרֶם מַכִּיר אֶת עַצְמוֹ וּתְכוּנוֹתָיו הַכָּרָה מְפֻכַּחַת וּבְרוּרָה – הִנּוֹ מַבִּיט עַל עַצְמוֹ בְּעֵינַיִם לֹא לוֹ. הוּא מוֹדֵד אֶת עַצְמוֹ בִּקְנֵה הַמִּדָּה שֶׁל חֲבֵרוֹ, מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה אֵצֶל חֲבֵרָיו – זֶהוּ בְּעֵינָיו הַטּוֹב, וְהוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת כְּמוֹהֶם. לָכֵן, הַמַּגָּע עִם הַחֲבֵרִים מַעֲמִיד אוֹתוֹ תָּמִיד עַל גְּבוּלוֹת שִׂכְלוֹ וְכִשְׁרוֹנוֹ, וְהוּא רוֹאֶה עַצְמוֹ לֹא מִתּוֹךְ עַצְמוֹ, אֶלָּא מֵהַגְּבוּלוֹת, וְשָׁם הוּא רוֹאֶה אֵצֶל עַצְמוֹ יוֹתֵר אֶת הַשְּׁלִילָה. זוֹהִי בְּחִינָה שֶׁל "רֶקֶב עֲצָמוֹת – קִנְאָה", הַנָּגוּעַ בְּקִנְאָה הוּא מַזְנִיחַ אֶת הַטּוֹב וְהַחִיּוּבִי אֲשֶׁר חֲנָנוֹ ה' עַד כְּדֵי "רֶקֶב עֲצָמוֹת", וְרַק מַעֲלוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים, חֲבֵרָיו וּסְבִיבָתוֹ, הֵן מַעֲלוֹת בְּעֵינָיו…
הֵן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה, נָתַן לְךָ כָּל הַכֹּחוֹת הַדְּרוּשִׁים כְּדֵי שֶׁתְּקַבֵּל חֶלְקְךָ בַּתּוֹרָה. תּוּכַל לְבָרֵךְ בְּשִׂמְחָה רַבָּה בְּכָל בֹּקֶר: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי צָרְכִּי" – גַּם בַּגַּשְׁמִיּוּת וְגַם בָּרוּחָנִיּוּת. כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לִי בִּכְדֵי לְמַלְּאוֹת תַּפְקִידִי בָּעוֹלָם, כָּל הַדָּרוּשׁ לִי לִזְכּוֹת לְחֶלְקִי בַּתּוֹרָה – הַכֹּל הוּא יִתְבָּרַךְ נָתַן לִי!
– – –
לְסִיּוּם –
הִתְבָּאֵר לָנוּ כִּי מִדַּת הַכָּבוֹד הִיא אֲשֶׁר הָפְכָה אֶת הָרְדִיפָה אַחַר הַמּוֹתָרוֹת, הַהַצְלָחָה הַמְדֻמָּה וְהַתַּחֲרוּת הַחֶבְרָתִית בְּכָל תְּחוּמֵי הַחַיִּים, לֶאֱלִיל הָאֱנוֹשׁוּת. לוּ הָיוּ בְּנֵי אָדָם בּוֹחֲנִים אֶת הַצְלָחָתָם בִּקְנֵה מִדָּה שֶׁל אֱמֶת, כִּי אָז קַל הָיָה לָהֶם יוֹתֵר לְהֵחָלֵץ מֵהַשְׁפָּעַת הָעוֹלָם הָרוֹעֵשׁ וְהָרוֹגֵשׁ וְהָיוּ מַרְפִּים מֵאוֹתָהּ תַּחֲרוּת אֵין סוֹפִית, וְהָיוּ מַשִּׂיגִים אֶת הָאֹשֶׁר הָאֲמִתִּי אֲשֶׁר הָאֱנוֹשׁוּת בּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ בִּמְרוּצָתָהּ.
וְכָתַב הָרַב "רוּחַ חַיִּים" (אבות ו, ו): יָכוֹל אָדָם לְהַסְפִּיק בְּלִמּוּדָיו בְּשָׁעָה אַחַת שֶׁל שִׂמְחָה יוֹתֵר מֵהַרְבֵּה שָׁעוֹת שֶׁל עַצְבוּת.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל בר לבב – אהבת ישראל
מגוון מפורט של מקרים רבים בחיי היום יום הגוררות בסיבתן את עוון "שנאת חינם" עם עצות בחונות ומנוסות להסרת השנאה והחדרת האהבה
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5