——–
סיפר לי אחד מתלמידי הגאון הגדול רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל שזכה לשמשו כמה שנים, שפעם שאל את הרב שאלה:
היאך יתכן אדם היום חוזר בתשובה, ועושה תשובה בכל לבו, וחש בעצמו בטחון עצום שה' עמו ובוודאי לא יתכן שיעזבהו, והנו כ"כ בהתעלות ובשמחה בה' ממש כבן המתרפס אצל אביו, והנה עם כל זה יתכן ובמשך הזמן מועד הוא ונופל וכל תקותו נכזבה וכאילו וה' בגד בו ועזבו, היאך להסביר ענין זה.
וענהו הגרב"צ זצוק"ל, האמת אומר לך אין לי הסבר לזה, אבל דע, כל אלה בדורנו שעשו מסירות נפש לשוב בתשובה, אף שלאחר מכן נפלו – מובטחים המה שבסופו של דבר יתחדשו מחדש לשוב בתשובה שלמה.
ואח"כ אמר לו הגרב"צ בהתפעלות והתרגשות: אין כמו הדור הזה, דור כזה לא היה מעולם…!
וקושיא זו שהקשה התלמיד להגרב"צ אבא שאול זצ"ל, מצאנו תשובתה בדברי ה"צדקת צדיק" (אות קמט) לרבי צדוק מלובלין שהארכנו בדבריו לעיל, דעל השב בתשובה יש להסתבלן ביותר כי ישנם קטרוגים על תשובתו, ולכך גם לאחר ששב הוא בכל לבו ונפשו, קם המקטרג לקטרג על תשובתו, וכשמתקבל הקטרוג נצרך הוא ל"מבחן חוזר", והקטרוג הוא מכח טענה שאין די בהצטיינותו שעברה להוכיח את עצמו מהתנתקותו מהרע שהיה קשור בו קודם לכן, ונצרך לכך מבחן נוסף, ובמה יבחן? בזאת שיפול שוב ויוכיח בכך את חרטתו הכנה והאמיתית, שהנה אינו נשבר וחוזר שוב לה', ובזה נבחנת חרטתו, משום שאם חרטתו עמוקה באמת, לא יתרפה מלחזור שנית לבורא, כי אף שבמעידתו זו שמעד רפו ידיו וכשלו רגליו מלעמוד על עומדו בתשובה, אולם מתוך שחרטתו כ"כ עמוקה – טוב לו מות מחיים מלהיות שב על קיאו, ואינו מסוגל לכך מעוצם חרטתו, ולכך אף שנוחל הוא אכזבות ודחיות שב הוא לבורא כי אין הוא חפץ בשום אופן לשוב לקלקולו.
אולם זה הנשבר ממעידותיו, ורפו ידיו מלהתעקש ומסוגל הוא בשביל כך לשוב על קיאו ולחזור לסורו, זהו אות שעדיין החרטה אינה עמוקה מספיק.
לכך המסקנה היא, להיות "תמים", להאמין בתמימות בחסדי הבורא ובמצות התשובה אשר ציונו עליה, וגם אם שכלנו מתעקש ומתפלפל עמנו להוציאנו מן הכלל מאיזה טענות שקריות שמעלה במוחנו, עלינו להתמם עם ה', ולשוב לה' בכל פעם, ולהאמין כי כל רצון ה' מהאדם הוא ההשתדלות והמאמץ ולא התוצאות, המודד לגדלות האדם הוא לא התוצאות אלא ההתחלות מחדש, כמה שהיה יותר איש מלחמה לקום מנפילותיו יותר מספר פעמים זהו הגבור, שהרי בדרך כלל הנפילות המה מחמת אונסו של האדם, או מחמת שכפהו יצרו לחטוא.
ובדבר מה שהזכרנו בשם הגרב"צ זצ"ל שדורנו הוא דור שלא היה כמותו, באמת הדברים מפורשים בנבואת זכריה הנביא. מובא בנביא זכריה (ח, ו,) "כה אמר ה' צבאות, כי יפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם גם בעיני יפלא נאום ה' צבאות", לא לחינם דורנו "דור הפלא" יקרא, והוא חידוש עצום שמחדש לנו הנביא זכריה, שכן נבואתו על דור אחרית הימים, שדורנו הוא דור פלא, וכביכול גם הוא פלא להקב"ה – "גם בעיני יפלא", ומבואר ב"שומר אמונים", שהוא כפשוטו, דור זה הוא פלא גם בעיני הקב"ה.
והנראה להסביר בזה הוא כך:
הקב"ה הנו כל יכול ואחת מנפלאותיו וגבורותיו הוא לתת כח בחירה ביד אדם חלש ויצור חומר להחליט עבור עצמו בשמירת התורה והמצוות, ובין אם אנו מבינים זאת או לא מבינים חייבים אנו להאמין שכך הוא, כמו שמבואר ברמב"ם (הלכות תשובה פ"ה) שעיקר זה שהבחירה ביד האדם זהו מעיקרי האמונה, ולא כמו הטפשים שסוברים אחרת.
ואם כן אמנם ישנה נבואה להתעוררות הגדולה של "לשמוע דבר ה"' באחרית הימים, אולם גם בעיניו יתברך יפלא העמידה בעקשנות בקושי ההתמודדות במהלך התשובה, אחר שעבודת ה' ובפרט התשובה תהא מלווה ברצף של עליות וירידות, אכזבות חלישות הדעת, ולפלא עצום יחשב מי שיצליח לעמוד ולהשאר איתן בהמשכיות עבודתו.
וכמו שבארנו למעלה דאין יותר קשה מתקיפות הדעת לעמוד נגד חלישות הדעת.
וזהו הנאמר בישעיה (מט, יח) "שאי סביב עיניך וראי כולם נקבצו באו לך… ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה ואני שכולה וגלמודה גולה וסורה, ואלה מי גידל, הן אני נשארתי לבדי אלה איפה הם".
ומבואר בשער הפסוקים להאר"י הקדוש על פסוק זה דלעתיד יתגלה לכל אחד ואחד כמה ואי אלו ניצוצות קדושה ניתקנו על ידו, מה שלא חשב אדם ותאר לעצמו מה פעל – יתגלה לו לעתיד, ובעצמו יתמה מי ילד לי את אלה, ואני חשבתי עצמי לא יוצלח לכלום – שכולה וגלמודה גולה וסורה ולא יחסתי שום ערך וחשיבות לעבודתי, ואם כן אלה – שהם הניצוצות והתיקונים הנפלאים שנעשו – מי גידל, הרי סברתי שאני נשארתי לבדי ומאיפה כל אלה, והנה כולם נקבצו ובאו אלי כבנים השבים אל אביהם שילדם וגידלם.
ובשורה זו נאמרה לדור אחרון להיותם עובדי ה' בתנאי הסתר בתוך הסתר, וסוג עבודתם באופן זה דוקא שיעלם מהם תוצאות עבודתם, וייראה בעיניהם כאילו ומשתדרים להם ימי שנאה ואין שום רצון וחפץ בהם, להם בא ישעיה בנבואה לחזקם שימשיכו בעבודתם, ועבודתם אינה לריק חס וחלילה, ומכל מאמץ והתגברות נעשים תיקונים גדולים, ואף שביני וביני נתקפים המה במעידות ונפילות, עם כל זה הבורא הרחמן שיודע תוקף יצרם מחשיב להם את ההשתדלות ורואה בזה את הצלחתם וגבורתם אחר שבשום אופן לא נסוגים ממערכת המלחמה, ועושה בזה תיקונים נפלאים שלא נעשו בכל הדורות שקדמו להם. ולהם מבשר הנביא שלעתיד יזכו לראות פלאות שנעשו מעבודתם ויתקבצו מסביבם גידולים רבים שנעשו מעבודתם המפרכת ויתמהו בעצמם על מעשה ידיהם להתפאר.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5