——–
בענין תיקון פגם היסוד הביא ב"אגרת התשובה" ל"התניא" דברי בעל "ראשית חכמה" מה שקבל מרבו הרמ"ק זיע"א, שהתקון הוא דווקא תשובה עלאה, ולא די בתשובה תתאה.
ומסביר הרב "שומר אמונים" מה היא תשובה עלאה, תשובה במסירות נפש. ולפי שהחטא בפגם היסוד פוגם במחשבה בהרהורים רעים ופוגם בדבור, כגון ברבוי שיחה עם האשה וכיוצא, ופוגם במעשה העברה – צריך לתקן מחשבה, דבור ומעשה על-ידי מסירות נפש בקדושה דהינו תיקון מחשבת האסור על-ידי קדושת המחשבה במסירות נפש, שיקבל במחשבתו למסור נפשו על קידוש השם, ואם יבוא לפניו נסיון לעבור על ג' עברות: עבודה זרה, גלוי עריות ושפיכות דמים, יסכים בלב שלם למות ולא לעבור על צווי ה'.
וכמובא ב"נעם אלימלך" וזה לשונו: בכל עת ורגע שהוא פנוי מן התורה ובפרט שהוא יושב בטל לבדו בחדר או שוכב על מטתו ואינו יכול לישן, יהא מהרהר במצות עשה זו של "ונקדשתי בתוך בני ישראל" ("ויקרא" כב, לב). וידמה בנפשו ויציר במחשבתו כאילו אש גדול ונורא בוער לפניו עד לב השמים, והוא בשביל קדושת ה' יתברך שובר את טבעו ומפיל את עצמו להאש על קדוש ה'. ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה, ונמצא שאינו שוכב ויושב בטל רק מקיים מצות עשה דאוריתא, עד כאן לשונו.
וזה הפרט והמחשבה של מסירות נפש שייך אצל כל בר ישראל ואינו דווקא לצדיקים ויחידי סגולה, כי כל בר ישראל מוכן ומזומן בזמן נסיון למסור נפשו בשביל ה', כאשר הוכיח עם ישראל את עצמו בכל זמן של גזרות השמדה על קדוש ה'. ובכל דור אפילו פשוטי עם מסרו חלבם ודמם לה' לבלתי לכפר חס ושלום בה' אחד, ואשרי להם. וכל בר ישראל שוים בזה הקבלת מסירות נפש: איש ואשה, קטן וגדול, כלם מוכנים ומזומנים וראויים לקבלת מסירות נפש על-ידי מסירות נפש במחשבה לתקון פגם המחשבה.
תיקון פגם הדבור על-ידי קדושת דבריו במסירות נפשי דהיינו תפילה בכוונה גדולה, ויבקש מה' שימחל לו. והבקשה בהתאמצות הכוונה ובדמעות, שאז אין תפילתו חוזרת ריקם, וכן דבוריו בתורה יהיו בכח ובמסירות נפש, ואף שגופו חלוש מתאמץ לתורה ותפילה בכח.
תיקון פגם המעשה על-ידי קדושת המעשה במסירות נפש למסור תאוותיו ורצונותיו ולהשליכם לכבוד ה'. והוא קשה יותר ממסירות נפש של מיתה, כי למות על קדוש ה' הוא פעם אחת ותו לא, אבל להשליך רצונותיו ותאוותיו ולשבר טבע גופו כל יום הוא מסירות נפש, וזה או בנתינת צדקה, חומש או מעשר. ואפילו שקשה לו ימסור נפשו וידחוק עצמו, או ב"קדש עצמך במתר לך" שימעט מתאוותיו לא בתענית וסגופים אלא במשיכת יד ימעט מעט מעט מהנאותיו, ובזה נחשב לו מסירות נפש במעשה. הכלל: כל מה שעושה למעלה מגדר טבעו וכופה את רצונותיו וטבעיו, הרי זה בגדר מסירות נפש ונכנס בגדר תשובה עלאה (מהספר "טהרת הקודש").
ועוד מובא בספר "עבודת פנים" מענין מעלת העבודה, כשהוא עם מאמץ יותר מטבעו: איתא ב"פרי עץ חיים", אמרו רז"ל: במדה שאדם מודד מודדין לו; כפי אשר האדם מתנהג בעבודת ה' כן משלם לו כגמולו. אם התנהגותך הוא רק בדרך טבע העולם, עושה מצוה ככח גופו אבל חושש לחלישות גופו, למשל פריקה וטעינה במקום שצריך כח גדול, או בהליכה לבית המדרש בימות החורף ושינה בסוכה אם הקור גדול, או טבילה במים קרים או להוציא הוצאות על שבת ויום טוב לכבוד הבורא, שכיון שקשה לו מיד פורש ולא ירדוף אחר קיום מצוותיו למעלה מטבעו ומזגו, וכן בלימוד התורה ילמד עד שידו מגעת, ואם יחלש לבו או יחטפנו שנה ילך לו לעסוק בצרכי גופו, ולא ירצה בשבירת עצמותיו ובהתאמצות כוחותיו לעבוד את ה' ביותר מטבעו. וכן בנתינת הצדקה אף שמפזר על המצוות ונותן צדקה הוא רק בערך השגת ידו, וכגון להלביש ערומים ולהשיא יתומים, או בקנית אתרוג ומצה וטלית ותפילין, יניח המצוה מלקיימה – כן הקב"ה נוהג עמו גם כן בדרך טבע העולם, ובהיטיבו לכל העולם ייטיב גם עמו בבני חיי ומזוני בדרך הטבע, אבל אם לפעמים יצרך לישועה חוץ לטבע, למשל כאשר יבואו לסטים וכו' וכיוצא בו, לא יעשה ה' עמו חוץ לטבע העולם. אולם אדם השובר את טבעו ועובד את ה' למעלה מטבעו ומתאמץ בעבודת ה' יותר מכחו, ההנהגה עמו היא למעלה מדרך הטבע, ואף אם יהיו כל העולם חלילה בצער – הוא ינצל בדרך נס, עד כאן.
היוצא מדברינו כי כמו שקיום העולם תלוי בלפנים משורת הדין, כמו כן במדה שאדם מודד מודדין לו. ואם הוא מחזיק בתורת ה' יותר מכפי כחו והשג ידו, אף שאינו מחויב על-פי דין תורה, אז גם הקב"ה מתנהג עמו ברחמים, והבל יפצה פיהם של אותם האנשים המתימרים ומבקשים שכר כפינחס באמרם: הלא בכל יום ויום אנו מתפללים ומניחים תפלין, לא הבערנו אש ביום שבת קודש חס ושלום, כי אפילו להגיע אל מדרגת קיום התורה וה"שלחן ערוך" לאו כל אדם זוכה ומכל שכן וכו', אבל באמת זוהי החומה הבצורה שסגר היצר הרע בעד התשובה לפני המון העם בחושבם שהנם מקיימים כל דיני התורה והמצוות, מה חטאנו כי עליו נשוב? וזה הפרוש: "נחפשה דרכינו ונחקרה" כי אז "ונשובה".
עוד מתיקוני היסוד אמר הרב הקדוש מקוברין, שאם אדם מקבל הנהגת הקב"ה עמו בכל מדה ומדה ולא מהרהר אחר ה' יתברך אלא מאמין שהכל לטובתו, דבר זה הוא תיקון לפגם הברית יותר מכל התקונים לפגם זה, עד כאן לשונו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נר לרגלי
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5