——–
ט"ו, ל"א: וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם.
פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : אֵין נְזִירָה אֶלָּא פְּרִישָׁה.
תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ שֶׁלֹּא לְהַזִּיר אֶת עַצְמֵנוּ מִכָּל וָכֹל כְּדֶרֶךְ כֹּהֲנֵי הָעֲבוֹדָה זָרָה וְדוֹמֵיהֶם, *(((ספר יוסיפון. והנה ידוע בקרב העולם, שארצות המערב עיקר עיסוקם ומגמתם בענייני החומר, פיתוח הגשמיות, הקידמה והכלכלה, ואכן התפתחותם בכך רבה. ואילו ארצות המזרח עיקר עיסוקם בענייני הרוח, מיסטיקה ומחשבה, ולכן עד היום נותרו עובדי פסלים ואלילים, מסוגפים ושונאי חומר. והנה עם ישראל, אשר מקום משכנם במרכז העולם, והולכים בדרך המלך, קיבלו את הדרך האמיתית והתיכונה לנצל את החומר ולהופכו לרוח, כפי שמלמדתנו התורה הקדושה.))) הַמִּסְתַּכְּלִים עַל כָּל צָרְכֵי וְעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה כְּחֶרְפָּה וּכְבֹשֶׁת הָאֱנוֹשׁוּת, שׁוֹכְנִים בַּיְעָרוֹת וְאוֹכְלִים רַק פְּרִי עֲצֵי יַעַר, *(((ואדרבה המחמיר על עצמו יתר על המדה מכונה הוא בפי חז"ל בשם "חסיד שוטה", שמתחסד על דבר שאין בו טעם. ולעיתים לא רק שאינו מועיל אלא אף מזיק כגון שמחמיר על חשבון הזולת וכיוב"ז. וראה בגמרא (גיטין צ' ע"א) שאמרו על פפוס בן יהודה שהיה נועל את אשתו בבית שלא תדבר עם שום אדם (וכל מעשיו נבעו מהחסידות המופלגת שבו, ראה תענית י"ח ע"ב ורש"י שם), ולבסוף מתוך כך זינתה תחתיו ונולד ממנה אותו האיש יש"ו (ראה בתוספות עמ"ס חגיגה ד' ע"ב). ))) וּמִתְנַזְּרִים וְנִבְדָּלִים מִכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. אֶלָּא אַדְּרַבָּה – לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, וְלִרְאוֹתָם כְּאֶמְצָעִי לְהִתְקָרֵב לַבּוֹרֵא, וּלְבָרֵךְ וּלְקַדֵּשׁ אֶת שְׁמוֹ. וְרָמְזוּ עַל כָּךְ בְּאָמְרָם *(((אבות ב', ב'.))) יָפֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה – *(((כן פירש התפארת יונתן (פרשת קדושים) משנה זו, שהקב"ה חפץ שנשתמש בדרך הארץ ובאמצעי העולם הזה כדי לעובדו ולקיים תורתו. ועוד ראה בחתם סופר עה"ת (פ' בהעלותך) מש"כ בזה ויערב לך.))) עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ. וְלָכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: *(((נדרים י' ע"א. וראה בחיי אדם (הל' יוה"כ כלל קמ"ג) שפעמים שהמתענה מחייה ומכלכל את הקליפות ע"י תעניותיו, ע"ש.))) שֶׁהַיּוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית נִקְרָא חוֹטֵא, וּמִקְרָא מָלֵא הוּא: *(((דברים י"ב, כ'. וראה בירושלמי (סוף מסכת קדושין) שאמרו: שעתיד אדם ליתן את הדין על כל מה שראה ולא אכל!))) "בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹאכַל בָּשָׂר", *(((חולין ט"ז ע"ב. והיינו שלא תחשוב שרק לצורך קרבן התרתיך באכילת בשר, אלא אף שלא לצורך גבוה הותרה אכילתו.))) שֶׁהִתִּירְךָ הַכָּתוּב בַּאֲכִילַת בָּשָׂר.
אַךְ מַה שֶּׁכֵּן רוֹצָה הַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא תִּתְמַכֵּר וְתִתְכּוֹפֵף לַגַּשְׁמִיּוּת וְלַחֹמֶר, וְלֹא תְּהֵא תְּלוּתִי וּמְחֻיָּב בּוֹ, *(((בגמרא (ברכות ס"ב ע"ב) אמרו: "אדכפנת – אכול!", ופירש הערוך (ערך "כפן") שיש לאדם לאכול בסמוך לרעבונו ולא להתעכב הרבה, שאם כן הדבר מזיקו ומחליש כוחו. והרמב"ם בצוואתו לבנו כתב שלא לאכול עד שיתעכל מאכלו הקודם, שהוא הפסד לגוף ולכיס, והיא סיבת רוב התחלואים.))) אֶלָּא תֵדַע אֵימָתַי וּמִמַּה לֶּאֱכֹל, עַל פִּי צַוָּאַת בּוֹרַאֲךָ. וְלָכֵן כָּתְבוּ חַכְמֵי הָאֱמֶת: *(((שתאוות האוכל תעוור עיני השכל (ספר משלי ישראל), והאוכל הרבה אין הקדושה שורה בו (החיד"א ב"שמחת הרגל" לפסח), ומטמטם את שכלו (תורת מהרי"ץ פרשת בהעלותך). ומיעוט מאכל המזיק עדיף מריבוי מאכל המועיל (משלי חכמים כ"ו). ))) אֲכִילָה שֶּׁהֲנָאָתְךָ מִמֶּנָּה – מְשֹׁךְ יָדְךָ מִמֶּנָּה בְּאֶמְצַע הָאֹכֶל, *(((כן מקובלנו בשם הראב"ד, וראה בספה"ק "אגרא דכלה" פרשת דברים מש"כ בזה, ואכמ"ל.))) וְזֶה חָשׁוּב יוֹתֵר מִתַּעֲנִית, שֶׁשּׁוֹבֵר תַּאֲוָתוֹ בְּשִׂיאָהּ. לָכֵן בָּנַי *(((נחמיה ח', י'.))) לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַּקִּים, בְּמִדָּה וּבִמְשׂוּרָה עַל פִּי עֲצַת חֲכָמִים, וַעֲשׂוּ מַעֲשֵׂיכֶם לְשֵׁם הָאֱלֹקִים, וְתִזְכּוּ לִירוּשַׁת שְׁנֵי עוֹלָמִים.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב דוד רחימי שליט"א
דובב שפתי ישנים
על פרשת השבוע
יכיל בקרבו הגיגים ופנינים יקרים, הליכות הלכות ומוסרים, את הלב מעוררים,
לתשובה ולמעשים, העולים ונלמדים, מדבריו הטהורים, ופירושיו המאירים,
על חמשת החומשים, של גדול המפרשים רבינו שלמה יצחקי – רש"י ז"ל.
ונלווה בכתובים, "דובב מישרים", באור הדברים, ומקור המאמרים.
נתחבר בעזרת ה' יתברך – מאתי דוד רחימי יצ"ו – חולון יע"א
שנת "יראת ה' אלמדכם" (תשע"ב) לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5