——–
ברור הוא שכאשר האדם במצב של אטימות, ותפילתו ועבודתו קשה עליו, אין ביכלתו בן רגע להפוך לבבו ללב המתרגש והמתפעל, לכך נדרש זמן ועבודה ועוד תנאים אחרים, צריך שיעבור עליו זמן מה עד שיסולק הטמטום והאטימות.
ועל כן אין לו להצטער היאך הוא אינו יכול להפוך לבבו בן רגע מטמטום להרחבת השכל והמוחין, ולחוש אשמה ומחדל בחוסר יכולתו בזה, אלא עבודתו צריכה להיות כפי המצב שהוא עתה, להשתדל על פירוש המילות גרידא כאשר יוכל, וכן לעבוד על "שויתי ה' לנגדי" באשר יוכל, ואפילו באופן שטחי ודמיוני בלבד. זהו המוטל עליו, ובהמשך הזמן יחלוף מצב זה כידוע שקטנות וגדלות המוחין חולפים על האדם לפעמים אפילו מידי יום, ובפרט בימינו דור עקבות משיחא, שאין יציבות בנפש לכלום, וכל היציבות לכל היותר היא ב"מעשה", אולם ב"הרגשים" ובפרט בהתמדת ההרגשים – הנפש מעורערת ונתונה לתמורות החולפים עליה מידי יום, והעיקר הוא שמקומך אל תנח, להמשיך בחלק המעשה, [וגם בחלק המעשה להמשיך כאשר תוכל וכמו שיבואר לקמן], שהוא התפילה והלימוד ויתר המעשים הטובים ואף שחסר בהם ה"לב", ואינם אלא מעשה חיצוני בעלמא אף על פי כן אֱחֹז בהם, ומהם תבוא להתרוממות הנפש, כי אם בגלל מעידת הנפש יחדול האדם גם ממעשיו החיצונים – יאבד לגמרי, ולכן טעות גדולה לאלה ש"עובדים" רק כאשר הנפש חיה ומרגשת, וכשאין נפשם מרגשת חודלים מעבודתם ומזלזלים גם בחלק החיצוני, הלא בכך יפלו לגמרי, חלק החיצוני חייב שיעשה בכל אופן גם כשהוא בלא חיות והרגשים כלל, ורק בכך יחזור בקלות למעמדו הראשון, כי אם חלילה יניח מעשיו גם בכפי יכולתו קשה מאד שיחזור, כי אז תשבר נפשו ותדעך, בראותו כי רב המרחק ממנו לחזור למעמדו, אולם כשיחזיק לפחות בחיצוניות אף ללא "לב" הרי שאז כל הפתחים פתוחים לפניו לקבל מעתה התחדשות מחדש לפי שלא נותק לפחות מחלק המעשה, ואינו רואה עצמו מרוחק כלל.
ואף אם לא יוכל להחזיק ב"מעשה" כהרגלו, יחזיק באשר יוכל, וזה כלל גדול: לעולם לא להניח את מה שאפשר לעשות בגלל מה שאי אפשר לעשות.
ובפרט שכאמור כלל לא נדרש ממך מה שאי אפשר לעשות, אלא רק מה שכן אפשר, ובמצב של קטנות וחושך אין מוטל על האדם בין רגע לחוש ולהרגיש את האור הערב והמתוק, אלא תפקידו אז לסחוב עצמו עם אשר יוכל, ואם אינו יכול ללמוד גמרא בעיון, ילמד בבקיאות, ואם גם זה לא יוכל ילמוד מדרשים, תנ"ך מאמרים המעודדים ומחזקים וכיוצא, ואם אינו יכול בשום אופן ללמוד כהרגלו סך כך וכך שעות ילמוד פחות, העיקר שיהא לו אחיזה של ממש במעשיו ובתפילתו, ואז בנקל ישוב למעמדו ולא יפול לעולם.
וכן בחלק הסור מרע, אם נכשל בעבירה, שלא יתיר לעצמו את הרצועה בטמטום של "כאשר אבדתי אבדתי", אלא יחזיק בכל כוחו לשמור עצמו מלסיים החטא, ואף שמאחריו כבר רוב החטא, וכן אם חטא חטא וסיימו, יקבל מיד גדר שלא לשוב לעשותו, כי נפש האדם חלשה, ומתיאשת ונשברת מהר, וכמנוסה, שכאשר האדם נכשל בעבירה חמורה, בנקל יכשל בה בשנית למחר או אפילו באותו יום באם לא יחליט לעצור עצמו ולהתחדש בתקוה ובהחלטה חדשה להיות איש אחר, והוא בדוק ומנוסה.
ובזה הוא שורש מפלתם של בני אדם, להיות שבזמני הירידה מרפים לגמרי אחיזתם אף ב"זנב העבודה", ואם כן היאך פתאום יבוא לאחוז ב"ראש העבודה", אולם אם ישכילו לאחוז לעולם בזנב יזכו לבסוף להיות לראש.
וכבר הארכנו בכמה מקומות שאין לאדם לחפוץ בדוקא שיהא לו "הרגשים", כי "הרגשים" זו "מתנה" שנותן הקב"ה לעובד, ואין הרגשת ההרגשים מתפקידו של האדם, אולם על האדם להפקיר עצמו לעבודת ה' בין כשמרגיש ובין כשלא, ובזה עושה נחת רוח גדול ליוצרו, שהגם שאין מרגיש – בתמימות עובד הוא את קונו, זהו העובד לשם שמים, ואילו זה המחפש "הרגשים" בדוקא מפסיד הוא גוון עבודה זו של תמימות היקרה אצל ה' מאד, והוא כמבואר – לעובדו בכל מצב אשר יהיה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נפשי בשאלתי חלק א – שו"ת
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5