י – הַחִיּוּב לְהִתְפַּלֵּל עַל מְזוֹנוֹ תָּמִיד קֹדֶם אֲכִילָתוֹ

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר ברומו של עולם - על התפילה י – הַחִיּוּב לְהִתְפַּלֵּל עַל מְזוֹנוֹ תָּמִיד קֹדֶם אֲכִילָתוֹ
תוכן עניינים הצג

——–

כָּתַב הָרַמְבָּ"ם בְּהִלְכוֹת תְּפִלָּה (פרק א): מִצְוַת עֲשֵׂה לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג, כה): "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם [וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ]". מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, שֶׁעֲבוֹדָה זוֹ הִיא תְּפִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר וְכוּ'.

וְהִקְשָׁה בְּסֵפֶר "לֵב שָׂמֵחַ", לָמָּה הֵבִיא הָרַמְבָּ"ם פָּסוּק "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם" וְלֹא אֶת הַפָּסוּק "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם" (דברים יא, יג)? וְתֵרֵץ, שֶׁהָרַמְבָּ"ם רוֹצֶה לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה לְהִתְפַּלֵּל "בְּכָל יוֹם", וְזֶה רוֹאִים בְּפָסוּק "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם", הֱיוֹת וְסִיּוּם פָּסוּק זֶה הוּא "וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ", וְלֶחֶם וּמַיִם הֵם מְזוֹנוֹ שֶׁל אָדָם בְּכָל יוֹם וָיוֹם. וְתָלָה הַפָּסוּק שְׂכַר הַתְּפִלָּה בְּלֶחֶם וּמַיִם, וּמִכָּאן שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם.

תְּפִלָּה עַל הַמָּזוֹן יוֹם יוֹם

וְכֵן אִיתָא בְּיוֹמָא (פ"ו ע"א): מִפְּנֵי מָה לֹא יָרַד הַמָּן לְיִשְׂרָאֵל פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה אוֹ בְּחֹדֶשׁ, אֶלָּא בְּכָל יוֹם וָיוֹם? כִּי אִם הָיָה יוֹרֵד פַּעַם בְּשָׁנָה אוֹ בְּחֹדֶשׁ, הָיוּ מַקְבִּילִים פְּנֵי אֲבִיהֶם פַּעַם בְּחֹדֶשׁ אוֹ בְּשָׁנָה. עַכְשָׁו שֶׁיּוֹרֵד הַמָּן לְיוֹם אֶחָד בִּלְבַד, הֲרֵי מַקְבִּילִין פְּנֵי אֲבִיהֶם בְּכָל יוֹם.

תְּפִלָּה עַל הַמָּזוֹן מַצֶּלֶת מִסַּכָּנַת כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי

וְהָרֶוַח שֶׁל הָאָדָם שֶׁמְּקַבֵּל מְזוֹנוֹ עִם הַקְדָּמַת הַתְּפִלָּה, בֵּאֵר הָרַמְחַ"ל בְּסִפְרוֹ "דֶרֶךְ ה'", שֶׁיִּזְכֶּה, עַל אַף שֶׁיַּעֲסֹק אַחַר כָּךְ בְּהִשְׁתַּדְּלוּת, שֶׁלֹּא יִסְתַּבֵּךְ וְיִשְׁקַע בְּגוּפָנִיּוּת וְחָמְרִיּוֹת, כֵּיוָן שֶׁהִקְדִּים וְתָלָה הַכֹּל בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה לְשׁוֹנוֹ (חלק א פ"ד אות ב): כִּי הִנֵּה כְּפִי מַה שֶּׁיַּרְבֶּה לְהִסְתַּבֵּךְ בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם, כָּךְ מִתְרַחֵק מִן הָאוֹר הָעֶלְיוֹן וּמִתְחַשֵּׁךְ יוֹתֵר. וְהִנֵּה הֵכִין הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ תִּקּוּן לָזֶה, וְהוּא מַה שֶּׁיַּקְדִּים הָאָדָם וְיִתְקָרֵב וְיַעֲמֹד לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וּמִמֶּנּוּ יִשְׁאַל כָּל צָרְכָיו, וְעָלָיו יַשְׁלִיךְ יְהָבוֹ. וְתִהְיֶה זוֹ רֵאשִׁית כְּלָלִית וְעִקָּרִית לְכָל הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ, עַד שֶׁכַּאֲשֶׁר יִמָּשֵׁךְ אַחַר כָּךְ בִּשְׁאָר דַּרְכֵי הַהִשְׁתַּדְּלוּת, שֶׁהֵם דַּרְכֵי הַהִשְׁתַּדְּלוּת הָאֱנוֹשִׁית, לֹא יִקְרֶה שֶׁיִּסְתַּבֵּךְ וְיִשְׁתַּקַּע בְּגוּפָנִיּוּת וְחָמְרִיּוּת, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר הִקְדִּים וְתָלָה הַכֹּל בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְכוּ'. וְהִנֵּה הָיָה מֵחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ לָתֵת לָאָדָם מָקוֹם שֶׁיִּתְקָרֵב לוֹ יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁכְּפִי מַצָּבוֹ הַטִּבְעִי נִמְצָא רָחוֹק מִן הָאוֹר וּמְשֻׁקָּע בַּחֹשֶׁךְ. וְהַיְנוּ, שֶׁנָּתַן לוֹ רְשׁוּת שֶׁיַּעֲמֹד לְפָנָיו וְיִקְרָא בִשְׁמוֹ, וְאָז יִתְעַלֶּה מִן הַשִּׁפְלוּת אֲשֶׁר לוֹ בְּחֵיקוֹ – לְפִי שָׁעָה, וְיִמָּצֵא מְקֹרָב לְפָנָיו וּמַשְׁלִיךְ עָלָיו יְהָבוֹ, כְּמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ. וְהִנֵּה זֶה חֹמֶר הַתְּפִלָּה, שֶׁאָסוּר לְהַפְסִיק בָּהּ כְּלָל, מִפְּנֵי הֱיוֹת בָּהּ הָאָדָם בְּקִרְבָה גְדוֹלָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְכֵן סֻדַּר בָּהּ הַהֶפְטֵר בְּסוֹפָהּ, שֶׁיֵּלֵךְ לַאֲחוֹרָיו שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת, וְהוּא שׁוּב הָאָדָם אֶל מַצָּבוֹ הַתְּמִידִי, כְּמוֹ שֶׁמִּצְטָרֵךְ לוֹ בִּשְׁאָר זְמַנּוֹ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

תְּפִלָּה עַל הַמָּזוֹן מַצֶּלֶת שֶׁלֹּא יֹאכַל הָאָדָם עוֹלָמוֹ הַנִּצְחִי בְּחַיָּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה

וְעוֹד תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה וְרַבָּה מֵהַתְּפִלָּה – שֶׁלֹּא יֵחָשֵׁב מַה שֶּׁנּוֹטְלִים מֵהָעוֹלָם הַזֶּה הֲנָאוֹת כְּשָׂכָר בְּעַד מַעֲשֵׂינוּ הַטּוֹבִים, וְנִמְצֵינוּ אוֹכְלִים אֶת עַצְמֵנוּ כָּאן, וְנִשָּׁאֵר דַּלִּים וְרֵקִים לָעוֹלָם הַבָּא. כִּי כָל מַה שֶּׁמְּקַבְּלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, עוֹלֶה יָקָר מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁהַתַּנָּא אוֹמֵר בְּאָבוֹת (פ"ג), הַכֹּל נָתוּן בְּעֵרָבוֹן, הַחֲנוּת פְּתוּחָה וִיכוֹלִים לָקַחַת, אֲבָל צָרִיךְ לְשַׁלֵּם. וְיָכוֹל, חַס וְחָלִילָה, לֶאֱכֹל שְׂכַר מִצְוֹתָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה. אֲבָל מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ בַּתְּפִלָּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַתְּנַת חִנָּם, וּמַרְגִּישׁ שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לה): הָאוֹכֵל בְּלִי בְרָכָה הֲרֵי הוּא כְּגוֹזֵל. ר' לֵוִי רָמֵי: כְּתִיב (תהלים כד, א) "לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ", וּכְתִיב (תהלים קטו, טז) "הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם" – לָא קַשְׁיָא – כָּאן קֹדֶם בְּרָכָה, כָּאן לְאַחַר בְּרָכָה. עַד כָּאן לְשׁוֹן הַגְּמָרָא. וְהַבֵּאוּר – שֶׁקֹּדֶם בְּרָכָה שֶׁאֵינוֹ מְיַחֵס לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַק חוֹשֵׁב כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי, נִקְרָא גּוֹזֵל וּמוֹעֵל, וְצָרִיךְ לְשַׁלֵּם בְּטָבִין וּתְקִילִין. אֲבָל אַחַר בְּרָכָה, שֶׁמְּבָרֵךְ וְאוֹמֵר וּמַכִּיר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ וְהוּא הַבּוֹרֵא, מְקַבֵּל אָז הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּמַתְּנַת חִנָּם.

וְהִנֵּה, בְּדוֹרוֹתֵינוּ אָנוּ, שֶׁאָנוּ חוֹלִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן, עַל זֶה שֶׁמְּיַחֲסִים הַכֹּל לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ וּלְטֶבַע וּמִנְהֲגוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאֵין אָנוּ מְסֻגָּלִים לָקַחַת עִנּוּיִים וְצוֹמוֹת, כִּי יָרְדָה חֻלְשָׁה בָּעוֹלָם, וְכָל צַעַר וְעִצָּבוֹן מְשַׁבֵּר וְהוֹרֵס אֶת הָאָדָם לְגַמְרֵי, אֵין לָנוּ תְּרוּפָה אַחֶרֶת מֵהַתְּפִלָּה. וְיוֹצֵא, שֶׁהַתְּפִלָּה בַּעְדֵּנוּ הוּא הַמָּזוֹן, וְהַתְּרוּפָה, וְהַהַצָּלָה הַיְחִידָה מִכָּל צָרוֹתֵינוּ. וּבְסֵפֶר "קַב הַיָּשָׁר" (פ' ס"א) מֵבִיא מֵהַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כִּי בִהְיוֹת הָאָדָם יָשֵׁן נִשְׁמָתוֹ נָפְקַת וְכוּ', וְאַף שֶׁקָּם בַּלַּיְלָה וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, אַף עַל פִּי כֵן הַנְּשָׁמָה לֹא מִתְיַשֶּׁבֶת בְּתוֹךְ הַגּוּף עַד אַחַר הַתְּפִלָּה, עַיֵּן שָׁם. וְהִיא הַהַצָּלָה הַמְּלֵאָה שֶׁלֹּא נֹאבַד בַּגֵּהִנָּם בְּעַד חוֹבוֹתֵינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁלָּקַחְנוּ וְנֶהֱנֵנוּ, קִבַּלְנוּ בְּבַקָּשָׁתֵנוּ וּתְפִלָּתֵנוּ שֶׁיָּחוֹן אוֹתָנוּ מַתְּנַת חִנָּם.

וְעוֹד מוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פרשת בשלח ס"ב): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם" (שמות טז, ד), רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח: "פּוֹתֵחַ אֶת-יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל-חַי רָצוֹן" (תהילים קמה, טז), מַה כְּתִיב לְעֵלָּא: "עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ". כָּל אִנּוּן בְּנֵי עָלְמָא מְצַפָּאָן וְזַקְפִין עַיְנִין לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא [כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם מְצַפִּים וְזוֹקְפִים עֵינֵיהֶם לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא], בְּגִין כָּל אֲנָן בְּנֵי מְהֵימָנוּתָא בָּעָאן בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא לְשָׁאָלָא מְזוֹנַיְהוּ מִקֻּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא [לְפִיכָךְ כָּל אֵלּוּ הַמַּאֲמִינִים צְרִיכִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם לְבַקֵּשׁ מְזוֹנָם מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא], וּלְצָלֵי צְלוֹתְהוֹן עָלֵיהּ [וּלְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתָם עַל זֶה]. מַאי טַעֲמָא? בְּגִין דְּכָל מַאן דִּמְצָלֵי צְלוֹתָא לְגַבֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל מְזוֹנֵיהּ, גָּרִים דְּיִתְבָּרַךְ כָּל יוֹמָא עַל יָדוֹי הַהוּא אִילָנָא דְּמָזוֹן דְּכֹלָּא בֵּיהּ [כָּל מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל לַה' עַל מְזוֹנוֹ, גּוֹרֵם שֶׁיִּתְבָּרֵךְ כָּל יוֹם עַל יָדוֹ אִילָן הַקָּדוֹשׁ, שֶׁמְּזוֹן כֻּלָּם תָּלוּי בּוֹ].

אַף-עַל-פִּי שֶׁהָאֹכֶל מֻנָּח לְפָנָיו, לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיְּבַקֵּשׁ עַל מְזוֹנוֹ

עוֹד שָׁם בַּזֹּהַר: "רוֹצֶה ה' אֶת יְרֵאָיו אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים קמז, יא) – אֵלּוּ שֶׁמְּצַפִּים וּמְחַכִּים בְּכָל יוֹם וּמְבַקְּשִׁים מְזוֹנָם מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וּמְסַפֵּר הַזֹּהַר עַל רַבִּי יֵיבָא סָבָא שֶׁלֹּא הָיָה מְסַדֵּר סְעֻדָּתוֹ בְּכָל פַּעַם לִפְנֵי שֶׁיַּקְדִּים תְּפִלָּה, וְהָיָה אוֹמֵר: לֹא יְסַדֵּר אָדָם שֻׁלְחָנוֹ עַד שֶׁיִּנָּתֵן לוֹ הַסְּעֻדָּה מֵאֵת מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם. וְאַחַר שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל מְזוֹנוֹ הָיָה מְחַכֶּה מְעַט זְמַן, וְהָיָה אוֹמֵר: עַכְשָׁו הַזְּמַן שֶׁנִּתָּן הַסְּעֻדָּה מֵאֵת ה', וּמְצַוֶּה לְסַדֵּר לוֹ הַשֻּׁלְחָן. עַד כָּאן תֹּכֶן דִּבְרֵי הַזֹּהַר.

וּמַקְשֶׁה בְּסֵפֶר "שֻׁלְחָן הַטָּהוֹר", מַה כָּל הַשֶּׁבַח וְהַמַּעֲלָה הַמּוּבָא בַּזֹּהַר עַל זֶה שֶׁמְּבַקֵּשׁ מְזוֹנוֹ מֵה' יִתְבָּרַךְ, וַהֲלֹא הַרְבֵּה עַמֵּי הָאָרֶץ וְקַלֵּי הַדַּעַת, יוֹמָם וָלַיְלָה צַעֲקָתָם עַל הַלֶּחֶם. וּמַה זֶה שֶׁנִּקְרָא בַּזֹּהַר בֵּן חָבִיב, וַהֲלֹא, לְהֵפֶךְ, מִסְתַּבְּרָא שֶׁבֵּן חָבִיב יִבְטַח עַל אָבִיו שֶׁיְּפַרְנְסֵהוּ וְיִסְמֹךְ עַל חַסְדּוֹ וְלֹא יְבַקֵּשׁ כָּל יוֹם וָיוֹם מְזוֹנוֹ.

וְתֵרֵץ עַל פִּי דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ ז"ל: כָּל מַה שֶּׁאוֹכְלִים יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה, כְּלוֹמַר, שְׂכַר מִצְווֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵין, וְכָל תַּשְׁלוּם שְׂכַר הַמִּצְווֹת הוּא בָּעוֹלָם הַבָּא. אוּלָם, עַל מִצְוָה אַחַת נִתָּן שָׂכָר גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהִיא בִּזְכוּת מִצְוַת הָאֱמוּנָה. כִּי עַל כָּל הַמִּצְווֹת כִּבְיָכוֹל, אֵין עוֹבֵר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל "לֹא תָּלִין שְׂכַר שָׂכִיר" בְּעִכּוּב הַשָּׂכָר לָעוֹלָם הַבָּא, כִּי נִתְּנוּ כָּל הַמִּצְווֹת עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. אוּלָם, מִצְוַת הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא "אָנֹכִי" וְ"לֹא יִהְיֶה לְךָ", שָׁמַעְנוּ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעַצְמוֹ וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. וְנִפְסַק בַּ"שֻּׁלְחָן עָרוּךְ" שֶׁאָדָם הַמְעַכֵּב שְׂכַר שָׂכִיר עוֹבֵר בְּ"לֹא תָלִין", אֶלָּא אִם כֵּן הֶעֱבִיד אָדָם עַל יְדֵי שְׁלוּחוֹ וְלֹא הוּא עַצְמוֹ, אָז אֵין עוֹבֵר.

לְכָךְ, בְּזֶה שֶׁנּוֹתֵן הָאֱמוּנָה בְּלִבּוֹ שֶׁכָּל פַּרְנָסָתוֹ מֵאֵת ה' בִּלְבַד, וְחוֹקֵק בְּלִבּוֹ שֶׁאֵין שׁוּם מִקְרֶה וְסִבּוֹת בָּעוֹלָם אֶלָּא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הוּא עִלַּת הָעִלּוֹת וְסִבַּת הַסִּבּוֹת – בִּזְכוּת זוֹ הָאֱמוּנָה מַגִּיעַ לוֹ מְזוֹנוֹ מִן הַדִּין, כָּאָמוּר שֶׁעַל מִצְוַת הָאֱמוּנָה מַגִּיעַ פַּרְנָסָה וְשָׂכָר מִיָּד מִשּׁוּם "בַּל תָּלִין". וְאִם עֲדַיִן תִּשְׁאַל: אִם-כֵּן, לָמָּה צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ זֹאת בְּפִיו, הֲלֹא דַּי שֶׁיַּאֲמִין בְּלִבּוֹ – הַתְּשׁוּבָה לְפִי הַמְבֹאָר בְּחֹשֶׁן מִשְׁפָּט, שֶׁאֵין הַבַּעַל הַבַּיִת עוֹבֵר בְּ"בַל תָּלִין" אֶלָּא אִם כֵּן תְּבָעוֹ הַפֹּעַל. אֲבָל אִם לֹא תָּבַע הַפּוֹעֵל שְׂכָרוֹ, אֵין עוֹבֵר בְּ"בַל תָּלִין". וְלָכֵן אָנוּ מְבַקְּשִׁים עַל הַפַּרְנָסָה בְּפִינוּ, כְּדֵי שֶׁבְּזֶה יָבוֹאוּ צְרָכֵינוּ מִן הַדִּין וּבְשֶׁפַע.

וּבִלְשׁוֹן הַזֹּהַר נִקְרָא 'יָרֵא' וּ'מְיַחֵל', עַל שֵׁם הַפָּסוּק "רוֹצֶה ה' אֶת 'יְרֵאָיו' אֶת 'הַמְיַחֲלִים' לְחַסְדּוֹ", כִּי בָּזֶה שֶׁמְּבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן, מַרְאֶה שֶׁיָּרֵא שֶׁמָּא לֹא מַגִּיעַ לוֹ שָׂכָר מִצַּד מַעֲשָׂיו, וּלְכָךְ מְבַקֵּשׁ מֵאוֹצָר מַתְּנַת חִנָּם, וּמְיַחֵל וּבוֹטֵחַ בַּה' שֶׁיִּשְׁמַע תְּפִלָּתוֹ.

וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר "רָמָתַיִם צוֹפִים" בְּשֵׁם מוֹרוֹ מִפְּרַשִׁיסְחָא, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ בַּתְּפִלָּה עַל יִרְאַת שָׁמַיִם וְלֹא מְבַקֵּשׁ עַל מְזוֹנוֹ, סִימָן שֶׁגַּם זֶה שֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל יִרְאַת שָׁמַיִם אֵינוֹ מֵאֲמִתּוּת לִבּוֹ, כִּי אִי אֶפְשָׁר זֶה בְּלֹא זֶה.

וְכֵן בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ "מִדְרַשׁ פִּנְחָס" כָּתַב, שֶׁהָיָה מַזְהִיר מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל עַל פַּרְנָסָה. גַּם הָיָה אוֹמֵר בְּשֵׁם הַרַמְבַּ"ם, שֶׁתְּפִלָּה דְּרַבָּנָן הוּא הַסֵּדֶר שֶׁתִּקְּנוּ לָנוּ חֲכָמִים, אֲבָל עִקַּר תְּפִלָּה מִדְּאוֹרָיְתָא – שֶׁיְּבַקֵּשׁ אָדָם צְרָכָיו מֵאֵת ה'.

וְהַסִּבָּה כִּי הַמִּתְפַּלֵּל עַל יִרְאַת שָׁמַיִם וְלֹא עַל פַּרְנָסָה גַּם תְּפִלָּתוֹ עַל יִרְאַת שָׁמַיִם אֵינָהּ מִלֵּב שָׁלֵם, מִשּׁוּם שֶׁחוֹשֵׁב: יִרְאַת שָׁמַיִם אֲנִי אֲבַקֵּשׁ מֵה' שֶּׁיַּעֲזֹר לִי, אוּלָם פַּרְנָסָה, אֲנִי כְּבָר אֶסְתַּדֵּר לְבַד עַל-יְדֵי מַשָּׂא וּמַתָּן וְכוּ'. וַהֲרֵי פְּגָם גָּדוֹל הוּא בֶּאֱמוּנָה, כִּי הַמַּאֲמִין הַשָּׁלֵם מַאֲמִין שֶׁאֵין בִּיכָלְתּוֹ לִפְעֹל כְּלוּם לְעַצְמוֹ, וְהַכֹּל בִּזְכוּת שָׁמַיִם.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נר לרגלי

הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן