ימי מוהרנ״ת חלק שני קלו

וְאַחַר כָּךְ יָצָאתִי מִבַּיִת הַנַּ"ל וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהָלַכְתִּי סִבְּבוּ אוֹתִי אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וְכֻלָּם שָׁאֲלוּ עַל מִשְׁפַּחְתָּם, אֲבָל לא הָיָה לִי שׁוּם אִגֶּרֶת מֵחֲמַת שֶׁיָּצָאתִי בְּהֶעְלֵם יְדִיעָה מִכָּל סְבִיבוֹתֵינוּ, וְלא הוֹדַעְתִּי לָהֶם שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְגַם בְּעַצְמִי הָיִיתִי מְסֻפָּק עַד שֶׁיָּשַׁבְתִּי עַל הַסְּפִינָה אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן לְכַמָּה אֲנָשִׁים בִּשַּׂרְתִּי בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת בְּעַל פֶּה מִמִּשְׁפַּחְתָּם שֶׁאֲנִי מַכִּיר אוֹתָם שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל הֵם בְּחַיִּים וּבְשָׁלוֹם וְהָיָה לָהֶם לְנַחַת גָּדוֹל מְאד מְאד אֲבָל אֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁלּא הוֹדַעְתִּי לָהֶם מִמִּשְׁפַּחְתָּם, הָיָה לָהֶם שִׂמְחָה וְחִיּוּת גָּדוֹל שֶׁעַל כָּל פָּנִים רוֹאִים אִישׁ מִמְּדִינָתָם, אֲשֶׁר זֶה זְמַן רַב לא רָאוּ אָדָם מִשָּׁם כַּנַּ"ל:

לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל ישראל החיים ומתים.