ימי מוהרנ״ת חלק שני נג

בְּיוֹם חֲמִישִׁי בַּבּקֶר בָּא רַבִּי שְׁלמה וְנָסַעְנוּ יַחַד לְנִיקוֹלַאיֶב, וְשָׁבַתְנוּ שַׁבַּת קדֶשׁ פָּרָשַׁת זָכוֹר בִּקְהִלַּת-קדֶשׁ פֶּטְרִיקוֹבְקֶע, וְהָיִינוּ סְבוּרִים שֶׁנָּבוֹא לְיַאלִיסִיוֶועט עַל שַׁבָּת הַנַּ"ל, אַךְ הַבַּעַל עֲגָלָה בָּא בְּכַעַס בְּסוֹף יוֹם חֲמִישִׁי, וְחָזַר בַּלַּיְלָה לִכְפַר אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא אַחַר שֶׁכְּבָר יָצָא מִשָּׁם, וְהֶחֱזִיק בַּדֶּרֶךְ בְּעֵרֶךְ שְׁלשָׁה וֶוערְסְט (קִלּוֹמֶטֶר) וְזֶה הָיָה סִבָּה מֵאֵת ה' שֶׁהֻכְרַחְנוּ לִשְׁבּת שָׁם בְּפֶּטְרִיקוֹבְקֶע הַנַּ"ל וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סִבֵּב עִמָּנוּ עוֹד כַּמָּה סִבּוֹת וְעַל יְדֵי זֶה בָּאנוּ עַל יְמֵי הַפּוּרִים לִכְפַר חֲוֶעדִירוֹבְקֶע, וּבָאנוּ לְשָׁם אַחַר חֲצוֹת בְּיוֹם חֲמִישִׁי תַּעֲנִית אֶסְתֵּר, וְנִתְעַכַּבְנוּ שָׁם לִקְרא אֶת הַמְּגִלָּה וְעָמַדְנוּ שָׁם אֵצֶל יְדִידֵנוּ הָרַב מָרְדְּכַי בַּבּקֶר אַחַר קְרִיאַת הַמְּגִלָּה וַאֲנַחְנוּ הָיִינוּ מוּכָנִים לִנְסֹעַ מִיָּד אַחַר סְעֻדַּת שַׁחֲרִית לְנִיקוֹלַאיֶב, וְהָיִינוּ מְזָרְזִים עַצְמֵנוּ בִּשְׁעַת הַסְּעֻדָּה כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְנִיקוֹלַאיֶב לַסְּעֻדָּה שֶׁל פּוּרִים לְעֵת עֶרֶב, וּבְתוֹךְ הַסְּעֻדָּה שָׁתִינוּ יַיִן וּבִשְׁעַת הַשְּׁתִיָּה בֵּרַךְ אוֹתִי רַבִּי מֶנְדִּיל הַנַּ"ל כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹמְרִים בִּשְׁעַת שְׁתִיַּת הַיַּיִן לְחַיִּים וְכוּ', וְהִזְכִּיר אָז מֵעִנְיַן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׁתּוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְתֵכֶף נִתְעוֹרַרְתִּי מִזֶּה מְאד כִּי אֲנִי לא הִזְכַּרְתִּי עֲדַיִן לִפְנֵיהֶם כְּלָל שֶׁאֲנִי רוֹצֶה בִּנְסִיעָה זאת לִנְסֹעַ לְאָדֶעס, וְלִנְסֹעַ מִשָּׁם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁזֶּה עִקַּר כַּוָּנַת נְסִיעָתִי לְנִיקוֹלַאיֶב וְרַבִּי מֶנְדִּיל מֵעַצְמוֹ הִזְכִּיר לִי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה זֶה בְּעֵינַי לְפֶלֶא וּלְשִׂמְחַת לֵבָב בִּפְרָט בְּפוּרִים מִן הַסְּתָם הָיָה אֶצְלִי כָּל עִנְיַן פּוּרִים כְּדֵי לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵלוְתֵכֶף שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ אַתָּה רוֹצֶה בֶּאֱמֶת לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵשִׁיב לִי הֲלא אָבִי הוּא יוֹשֵׁב עַתָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּשְׁמוֹ רַבִּי אִיצִילֶי שׁוֹחֵט וּבִשְׁבִיל זֶה הוּא נִכְסָף לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנִבְהַלְתִּי מְאד מִזֶּה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סִבֵּב שֶׁאֶזְכֶּה עַתָּה לַעֲמד בְּבַיִת זֶה, שֶׁאָבִיו הוּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמְדַבְּרִים עַכְשָׁו בְּפוּרִים מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְעַל יְדֵי זֶה נִתַּן שִׂמְחָה בְּלִבִּי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְתֵכֶף סִפַּרְתִּי לָהֶם בְּשִׂמְחָה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה עַתָּה לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּנְסִיעָה זאת, וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה בֵּינֵינוּ שִׂמְחַת פּוּרִים וְשָׂמַחְנוּ וְרָקַדְנוּ קְצָת כִּי לא הָיָה לָנוּ פְּנַאי מֵחֲמַת שֶׁהָיִינוּ צְרִיכִין לִנְסֹעַ לְנִיקוֹלַאיֶב אַחַר כָּךְ מִתּוֹךְ הַמִּשְׁתֶּה וְהַשִּׂמְחָה יָשַׁבְתִּי עַל הָעֲגָלָה וְלִוּוּ אוֹתִי בְּשִׂמְחָה וְנָסַעְנוּ בְּשָׁלוֹם לְנִיקוֹלַאיֶב וּבָאנוּ לְשָׁם לְעֵת עֶרֶב בָּעֵת שֶׁכְּבָר יָשְׁבוּ עַל הַסְּעֻדָּה וְאָכַלְנוּ שָׁם הַסְּעֻדָּה בַּלַּיְלָה אַחַר הַסְּעֻדָּה רָצִיתִי לֵילֵךְ לְר' לֵיבּ אֲבָל הָיָה אֵיזֶה שְׂרֵפָה שָׁם שֶׁנִּשְׂרַף בַּיִת אֶחָד וְעַל יְדֵי זֶה לא יָכלְתִּי לֵילֵךְ וְשָׁבַתְנוּ שָׁם שַׁבַּת קדֶשׁ בִּקְהִלַּת-קדֶשׁ נִיקוֹלַאיֶב פָּרָשַׁת כִּי תִשָּׂא:

לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל ישראל החיים ומתים.