ימי מוהרנ״ת חלק שני לג

אַחַר כָּךְ הִתְפַּלַּלְנוּ מִנְחָה עַל הָעֲגָלָה, וּבָאנוּ לְעֵת עֶרֶב לִקְהִלַּת קדֶשׁ טְשֶׁערִין וְעָמַדְנוּ אֵצֶל יְדִידֵינוּ הַוָּתִיק הַנָּגִיד מוֹרֵנוּ הָרַב דּבֶּער נֵרוֹ יָאִיר וְהֵם הָיוּ מִתְפַּלְּלִים אָז בְּמִנְיָן מִנְחָה, וּבְדַעְתִּי לִסַּע עַל הַסְּפִינָה (שֶׁקּוֹרִין פַּארָאן) וְלָבוֹא לְתוֹךְ הָעִיר לְבֵית יְדִידֵנוּ הַוָּתִיק הַנָּגִיד מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקב יוֹסֵף נֵרוֹ יָאִיר, שֶׁשָּׁם הוּא תָּמִיד אַכְסַנְיָא שֶׁלִּי אַךְ רַבִּי בֶּער עִכֵּב אוֹתָנוּ בְּבֵיתוֹ לָלוּן שָׁם, כִּי בְּלא זֶה לא הָיָה אָז רַבִּי יַעֲקב יוֹסֵף בְּבֵיתוֹ בַּלַּיְלָה הַזּאת וְנִשְׁאַרְנוּ לָלוּן שָׁם וְאָכַלְנוּ שָׁם סְעֻדַּת הָעֶרֶב וְשָׁם נִמְצְאוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים שֶׁבָּאוּ מִקְּהִלַּת קדֶשׁ מֶערִירַאד לְר' יוּדְל נֵרוֹ יָאִיר לִשְׁמעַ מִמֶּנּוּ דִּבְרֵי אֱלקִים חַיִּים מִתּוֹרָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְלא יָכְלוּ לְהַגִּיעַ עַל שַׁבָּת וְשָׁבְתוּ בַּכְּפָר אֵצֶל רַבִּי בֶּער הַנַּ"ל, וְשָׁם שָׁמְעוּ שֶׁרַבִּי יוּדְל הַנַּ"ל אֵינוֹ בְּבֵיתוֹ בִּקְהִלַּת-קדֶשׁ מֶדְבֶדִיבְקָא, וּבָאוּ לְכָאן בְּיוֹם רִאשׁוֹן לִטְשֶׁערִין וְלא מָצְאוּ אוֹתוֹ גַּם שָׁם, כִּי נָסַע לְצרֶךְ פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הָיָה לָהֶם צַעַר גָּדוֹל מְאד וְעָמְדוּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ וּמִצְטַעֲרִים הַרְבֵּה כִּי הֵם עֲנִיִּים וּמָסְרוּ נַפְשָׁם לָבוֹא לְכָאן אַחֲרֵי מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת וְחֶסְרוֹן כִּיס, כַּמְפֻרְסָם עצֶם הַמְּנִיעוֹת כְּשֶׁרוֹצִין לְהִתְקָרֵב אֵלֵינוּ, וְאַחַר כָּל אֵלֶּה לא מָצְאוּ מְבֻקָּשָׁם וּבְתוֹךְ כָּךְ בָּאתִי אָנכִי לְשָׁם כַּנַּ"ל בְּעֵת שֶׁהֵם הָיוּ מוּכָנִים כְּבָר לַחֲזר וְלִסַּע לְבֵיתָם, וְנִתְעַכְּבוּ שָׁם קְצָת וְדִבַּרְתִּי עִמָּהֶם קְצָת וְנִחַמְתִּי אוֹתָם הַרְבֵּה, וְאָמַרְתִּי לָהֶם הֲלא אָנוּ רוֹאִין כַּמָּה בְּנֵי אָדָם נוֹסְעִים לְאֵיזֶה אָדוֹן כְּדֵי לִפְעל אֶצְלוֹ אֵיזֶה דָּבָר בִּשְׁבִיל עִסְקֵי פַּרְנָסָה אוֹ לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ אֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן, וְאֵין מוֹצְאִים אוֹתוֹ בְּבֵיתוֹ, וּצְרִיכִין לַחֲזר וְכָל הַהוֹצָאָה וְהַטִּרְחָא הָיְתָה בְּחִנָּם לְגַמְרֵי, וְאַף עַל פִּי כֵן חוֹזְרִים וְנוֹסְעִים עוֹד הַפַּעַם, וְעַל פִּי רב מִזְדַּמֵּן שֶׁנּוֹסְעִים לַאֲדוֹנִים פְּעָמִים הַרְבֵּה וְאֵין מוֹצְאִים אוֹתָם בְּבֵיתָם, אוֹ שֶׁמּוֹצְאִים אוֹתָם בְּבֵיתָם אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִכְנס לָהֶם כִּי הֵם טְרוּדִים בַּעֲסָקִים אֲחֵרִים עַל- אַחַת-כַּמָּה-וְכַמָּה אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת קַל-וָחֹמֶר, כַּמָּה וְכַמָּה יֵשׁ לָבוֹא וְלַחֲזר וְלָבוֹא בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב לַאֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים שֶׁיְּכוֹלִים לְקַבֵּל מֵהֶם חִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיִּהְיוּ טוֹבָה לְפָנָיו לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים וּבִפְרָט כְּשֶׁנּוֹסְעִים בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֲפִלּוּ אִם אֵין מַשִּׂיגִין הַדָּבָר אַף עַל פִּי כֵן הַיְגִיעָה בְּעַצְמָהּ אֵינָהּ נֶאֱבֶדֶת לְעוֹלָם, כִּי עַל כָּל פָּנִים כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לְטוֹבָה וּבְוַדַּאי יְשַׁלֵּם הַשֵּׁם שְׂכַר כָּל פְּסִיעָה וּשְׂכַר כָּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה שֶׁהוֹצֵאתֶם עַל הוֹצָאוֹת כִּי שׁוּם פְּסִיעָה וְשׁוּם תְּנוּעָה בִּשְׁבִיל אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם, אֲפִלּוּ אִם אֵין זוֹכִין לְהַשִּׂיג הַדָּבָר הַהוּא וְהִזְכַּרְתִּי אָז לִפְנֵיהֶם מַה שֶּׁרָאִיתִי בְּסֵפֶר עַל פָּסוּק (קהֶלֶת ז) טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְכוּ' וְאֵין כָּאן מְקוֹמוֹ וּבָזֶה נִחַמְתִּי וְהֶחֱיֵיתִי וְהֶחֱזַקְתִּי אוֹתָם קְצָת וְנָסְעוּ לְשָׁלוֹם:

לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל ישראל החיים ומתים.