ימי מוהרנ״ת חלק ראשון עט

גַּם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְפה בְּרֶסְלַב בָּעֶרֶב נִתְאַכְסֵן אִישׁ אֶחָד מֵרָחוֹק (מִמְּדִינַת קִירָ"ה דְּוִוין) בַּבַּיִת שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בּוֹ אָז, וְהָאִישׁ הַזֶּה נָסַע עִם אִשְׁתּוֹ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה לוֹ קְצָת הֶכֵּרוּת עִמִּי, וְזֶה הָיְתָה סִבָּה גְּדוֹלָה אַחַר-כָּךְ, שֶׁאֶסַּע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיִיתִי אוֹרֵחַ אֵצֶל זֶה הָאִישׁ וְקִבְּלַנִי בְּכָבוֹד גָּדוֹל מָה רַבּוּ מַעֲשֵׂי ה':

לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל ישראל החיים ומתים.