ימי מוהרנ״ת חלק ראשון כב

וְהִנֵּה בִּתְחִלָּה נָתְנוּ לָנוּ חֶדֶר בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ לְהִתְפַּלֵּל שָׁם אַךְ אַחַר שֶׁנִּסְתַּלְּקָה צִוָּה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁכֻּלָּנוּ נִתְפַּלֵּל בְּבֵיתוֹ בְּמָקוֹם שֶׁנִּסְתַּלְּקָה וְכָל לֵיל שָׁבוּעוֹת לא דִּבֵּר עִמָּנוּ כְּלָל רַק עָסַק בַּתּוֹרָה בִּשְׁעַת סְעֻדָּה בֵּין מַאֲכָל לְמַאֲכָל וְאַחַר הַסְּעֻדָּה יָשַׁב בֵּינֵינוּ וְהָיָה נֵעוֹר בַּלַּיְלָה עִמָּנוּ יַחַד וְאָמַר תִּקּוּן לֵיל שָׁבוּעוֹת בִּמְהִירוּת וּבְהַתְמָדָה וְלא פָּנָה לְשׁוּם אָדָם לְדַבֵּר דִּבּוּר בְּעָלְמָא וְאַחַר שֶׁגָּמַר הַתִּקּוּן הִנִּיחַ עַצְמוֹ מְעַט לָנוּחַ שָׁעָה מֻעֶטֶת מְאד וְתֵכֶף קָם בִּזְרִיזוּת וְהָלַךְ לִטְבּל קדֶם אוֹר הַיּוֹם וְאַחַר כָּךְ הִתְפַּלֵּל עִמָּנוּ יַחַד וְכֵן בִּסְעֻדַּת שַׁחֲרִית בְּיוֹם רִאשׁוֹן דְּשָׁבוּעוֹת גַּם כֵּן לא דִּבֵּר מְאוּמָה, רַק עָסַק בַּאֲמִירַת הָאִדְּרָא רַבָּא בַּזּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּכָל הַסְּעֻדָּה וּבֵין כָּל מַאֲכָל וּמַאֲכָל אָמַר הָ"אִדְּרָא רַבָּא" בְּקוֹל נָעִים וְנִפְלָא מְאד, וְאַחַר-כָּךְ אָמַר דָּבָר נָאֶה, וְנִכְתַּב בְּמָקוֹם אַחֵר (חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן קנ"ח):

לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל ישראל החיים ומתים.