ימי מוהרנ״ת חלק ראשון טז

וְהִנֵּה כָּסְפִּי הָיָה חָזָק מְאד לַחֲזר עִם בְּנֵי בֵיתִי לְנֶעמִירוֹב אַךְ עַד הֵנָּה הָיִינוּ מַמְתִּינִים עַל חוֹתְנִי כַּנִּזְכַּר לְעֵיל וְעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לַחֲזר בַּחֹרֶף, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיִיתִי מְצַפֶּה לַחֲזר אֲבָל סָמוּךְ לְבִיאָתִי שָׁם הֶחֱלָה ה' אוֹתִי וְנָפַלְתִּי לְמִשְׁכָּב שְׁלשָׁה פְּעָמִים רְצוּפִים זֶה אַחַר זֶה וְכֵן זוּגָתִי חָלְתָה שְׁלשָׁה פְּעָמִים וּבָנַי שֶׁיִּחְיוּ, וְהַמְשָׁרֶתֶת שֶׁלָּנוּ חָלְתָה וָמֵתָה וְהַמְשָׁרֶתֶת שֶׁל חוֹתְנִי חָלְתָה גַם כֵּן כִּי בְּאוֹתוֹ הָעֵת הָיוּ חֻלְשׁוֹת מְצוּיוֹת מְאד בִּסְבִיבוֹתֵינוּ וּכְבָר אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בֵּין כֶּסֶה לְעָשׂוֹר בְּשָׁנָה זאת שֶׁהוֹלְכִים חֻלְשׁוֹת גְּדוֹלוֹת בָּעוֹלָם וְכֵן בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים כְּשֶׁיָּצָא מֵהַמִּקְוֶה, עָנָה וְאָמַר לְהָאִישׁ שֶׁהָלַךְ עִמּוֹ מֵהַמֶּרְחָץ לְבֵיתוֹ שֶׁהוּא אוֹחֵז בְּראשׁוֹ וּמְמַשְׁמֵשׁ בּוֹ אִם הוּא חַי כַּוָּנָתוֹ שֶׁמַּרְגִּישׁ כָּל כָּךְ צַעַר הָעוֹלָם מֵהַחֻלְשׁוֹת שֶׁנִּמְשְׁכוּ בָּעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְלָן עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם הוּא חַי וְכֵן הֲוָה שֶׁתֵּכֶף אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּעֵת נְסִיעָתִי לְמָאהְלוֹב רָאִיתִי בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁעָבַרְתִּי שָׁם שֶׁהָיוּ מֻטָּלִים עַל עֶרֶשׂ דְּוַי רַחֲמָנָא לִצְלָן עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶצְלֵנוּ רַחֲמָנָא לִצְלָן אַחַר חֲנֻכָּה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל וְתֵכֶף כְּשֶׁנָּפַלְתִּי לְמִשְׁכָּב רַחֲמָנָא לִצְלָן צִוִּיתִי לִכְתּב אִגֶּרֶת לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְהִגִּיעַ אֵלָיו וְהָיָה לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה מְאד מְאד וְהֵשִׁיב לִי תְּשׁוּבָה בִּכְתִיבַת יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּעַצְמוֹ, וְכָתַב לִי דְּבָרִים מְתוּקִים וַעֲרֵבִים וְגִלָּה לִי עצֶם נִפְלְאוֹת אַהֲבָתוֹ אֵלַי וְהֶחֱיָה וְחִזֵּק אוֹתִי מְאד מְאד בְּמִכְתָּבוֹ וְהָאִגֶּרֶת הַזּאת עֲדַיִן בְּיָדִי וּלְדַעְתִּי לא הָיָה אֶפְשָׁר לִי לִסְבּל צַעַר הַחוֹלַאַת לוּלֵא הָאִגֶּרֶת הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל שֶׁהֶחֱיָה אוֹתִי מַמָּשׁ:

לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל ישראל החיים ומתים.