ימי מוהרנ״ת חלק ראשון ד

בִּשְׁנַת תקס"ד לפ"ק נִפְטְרָה אִמִּי זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה בְּיוֹם חֲמִישִׁי ב' כִּסְלֵו אַחַר כָּךְ אַחַר שַׁבַּת חֲנֻכָּה צִוָּה עָלַי לִלְמד הַרְבֵּה פּוֹסֵק וְכוּ'אַחַר כָּךְ בַּקַּיִץ צִוָּה עָלַי לְהַתְחִיל לִלְמד קַבָּלָה וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה, שֶׁאֲנִי בָּאתִי אֵלָיו עִם רַבִּי נַפְתָּלִי, וְאָמַר לִי אֲנִי הֵבֵאתִי אוֹתְךָ עַתָּה כִּי רָצִיתִי לוֹמַר לְךָ הַנְהָגָה חֲדָשָׁה (הַיְנוּ לִלְמד קַבָּלָה) וְרָצָה שֶׁאָבוֹא אֵלָיו, וְעַל יְדֵי זֶה סִבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁבָּאתִי אֵלָיו וְאָז וְכוּ'בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה סָמוּךְ לְשַׁבַּת נַחֲמוּ נִפְטְרָה בִּתּוֹ מָרַת פֵיְגָא זִכְרוֹנָה לִבְרָכָה וְכוּ':בִּשְׁנַת תקס"ה בְּחֶשְׁוָן הָיוּ הַנִּשּׂוּאִין שֶׁל בִּתּוֹ מָרַת מִרְיָם זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה, שֶׁהָיְתָה כַּלָּתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן מִוָּלְטְשִׁיסְק וְרָקַד הַרְבֵּה פּה בִּבְּרֶסְלֶב בְּשַׁבַּת ראשׁ חֹדֶשׁ חֶשְׁוָן שֶׁאָז הָיָה הַ"פָארְשְׁפִּיל" וַאֲנִי זָכִיתִי לִנְסֹעַ עִמּוֹ עַל הַחֲתֻנָּה לִקְהִלַּת וָלְטְשִׁיסְק כַּאֲשֶׁר פָּקַד עָלַיבְּאוֹתוֹ הָעֵת צִוָּה עָלַי לְהַתְחִיל לַחְשׁב תּוֹרָה, אֲבָל עֲדַיִן לא צִוָּה לְכָתְבָהּ, וְאָמַר שֶׁבְּפַעַם אַחֶרֶת יְצַוֶּה עָלַי גַּם לִכְתּב גַּם צִוָּה עָלַי וְעַל שְׁאָר אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לוֹמַר תִּקּוּן חֲצוֹת, גַּם צִוָּה אָז עוֹד לְכַמָּה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לַחְשׁב תּוֹרָה וְהִנֵּה בְּכָל הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה שֶׁהִזְכַּרְתִּי שֶׁעָבְרוּ עָלַי בְּאֵלּוּ הַשָּׁנִים הַנַּ"ל, יֵשׁ הַרְבֵּה לְסַפֵּר אֲשֶׁר לא יַסְפִּיקוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה דְּבָרִים מְאד שֶׁלּא הִזְכַּרְתִּי כָּאן כְּלָל, וְגַם מַה שֶּׁהִזְכַּרְתִּי לא נִכְתַּב כִּי אִם בְּרֶמֶז כְּטִפָּה מִן הַיָּם:

לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל ישראל החיים ומתים.