——–
מובא בספר "נתיבות שלום": עוד אמרו ז"ל (ר"ה שם) על פסוק דרשו ה' וגו', שהכתוב "כי מי גוי גדול וכו' כה' אלקינו בכל קראנו אליו" (דברים ד, ח) הינו לתפלה בצבור, מה שאין כן ליחיד, שמכל ימות השנה יש לו רק את עשרת הימים הללו. ולכאורה צריך באור, שהרי עשרה ימים אלו הם ימי דין, וכדאיתא בספרים הקדושים, שלכן נקראים ימים נוראים, מחמת שהם ימי דין למעלה, ולכן, גם עבודת איש יהודי בימים אלו צריכה להיות במדת היראה דוקא. ואם כן, איך מתישב שימים הללו עצמם נאמר בהם "דרשו ה' בהמצאו קראהו בהיותו קרוב"? דהינו, שהקדוש ברוך הוא קרוב אז ליהודי ביותר ונענה אליו בכל בקשותיו, ואפלו ליחיד מתנהג ברחמים?
ויש לבאר זאת על פי מה דמצינו, שענין התשובה נאמר תמיד בלשון של קרבה, וכדכתיב "ושבת עד ה' אלקיך" (דברים ל, ב), "אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלקיך ומשם יקחך" (שם ה), וכן "שובה ישראל עד ה' אלקיך" (הושע יד, ב), וגם בהא דאיתא (עי' בזוח"ג קכו.), בכל יום בת קול יוצאת ואומרת שובו בנים שובבים נזכר בלשון בנים. ובתפלת שמונה עשרה גם כן אומרים לשון "אבינו" לענין התשובה: השיבנו אבינו לתורתך, סלח לנו אבינו כי חטאנו, מה שאין כן ברב שאר ברכות.
והבאור בזה כדאיתא, שכח התשובה שיך רק אצל יהודי ולא אצל גוים, כי רק ליהודי יש את הכח לעקר למפרע את הפגם מעקרו, כיון שיהודי הוא חלק אלה ממעל, ויש בו ניצוץ אחד שמכח זה יכול לשוב בתשובה שלמה, מה שאין כן בגוי. והינו, שכל כח התשובה של יהודי הוא מכח האלקות שיש בו, כי גם בשעה שיהודי חוטא, יש בו את הניצוץ האלקי, ועל ידי החטא הוא רק מתרחק מהשם יתברך, כדכתיב: "עונותיכם מבדילים", שמן החטאים והעונות נוצרים מסכים המבדילים בין יהודי להשם יתברך, ועל ידי התשובה יכול לחזר ולהתקרב. ולכן כתוב תמיד בענין תשובה הלשון של קרבה: ה' אלקיך, באשר מזה נובע עקר כח התשובה של יהודי, הינו, מזה גופו שה' הוא אלקיך ואתה חלק אלוה ממעל, על כן בכחך לשוב ולהתקרב אליו יתברך. וזהו גם מה שבתשובה נזכר הלשון "שוב בנים" ולשון "אבינו", כי כח התשובה של יהודי הוא בעקר מכח שישראל הם בנים והקדוש ברוך הוא אבינו.
וזה פרוש מאמר רבי עקיבא (יומא פה:), אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים. פרוש, שבחינת אביכם שבשמים היא הנותנת בכם את הכח להטהר. ואשריכם ישראל שיש לכם תמיד מדרגה זו שהשם יתברך אבינו, ומכח זה יכולים לעקר את החטא למפרע, גם אחרי שעונותיהם כבר עשו הבדלה בינם להשם יתברך, והוא על ידי שחוזרים אל הניצוץ אלה ממעל שיש ביהודי. ורבי עקיבא אזיל בזה לשיטתו, כדאיתא בגמרא (תענית כה.), מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התבה בזמן עצירת גשמים ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה, ירד רבי עקיבא אחריו ואמר: "אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה", וירדו גשמים. והינו, שהיו אז קטרוגים על ישראל, ומשום כך לא נענה רבי אליעזר, אך רבי עקיבא אמר "אבינו מלכנו" השם יתברך אבינו, ומכח זה מסתלקים הקטרוגים, ואין לנו מלך אלא אתה. פרוש, אף במציאות זו שחטאנו לפניך אין לנו מלך אלא אתה, ובכח זה ירדו גשמים מיד.
ועוד מובא מהבעל שם טוב הקדוש זי"ע על הפסוקים (דברים ד) "והפיץ ה' אתכם בעמים וגו' ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן וגו' ובקשתם משם את ה' אלקיך ומצאת וגו' ", ואמר בלשונו הקדוש "משם" דיקא, פרוש דכאשר ישראל יהיו בעת צרה ביותר ויהיו רחוקים מהשם יתברך, דוקא משם ובקשתם את ה' אלקיך ומצאת.
הרי שדוקא היות והזמן הוא זמן דין, ועלולים ישראל להענש – ממציא הקדוש ברוך הוא את עצמו אליהם בקרבה גדולה להצילם. וכמו כן איתא בזהר הקדוש (שאומרים קודם התקיעות): ואף על גב דקדשא בריך הוא רחים ליה לדינא, כמה דאת אמר: "כי אני ה' אהב משפט" נצח רחימו דבנוי לרחימו דדינא. הינו, דאהבתו יתברך לישראל היא יותר מרחימו דדינא, והוא על דרך משל לבן מלך שעליו לעמד למשפט, ואם כי במשפט חיבים להתנהג ככל חמר הדין הרי כאשר אביו המלך בכבודו ובעצמו מופיע ונוכח במשפט, שוב שונה לגמרי כל היחס של המשפט. וזה ענין עשרת ימי תשובה, שהם בבחינת "ובקשתם משם את ה' אלקיך", משם דיקא. דדוקא משום שהם ימי דין וישראל זוחלים ורועדים מאימת הדין, הקדוש ברוך הוא ממציא עצמו אז ברב רחמיו ונותן אפשרות ליהודי להתקרב אליו. ואם בכל השנה הקדוש ברוך הוא קרוב רק לצבור, כי צבור הוא בבחינת כלל ישראל, אשר אין בו חטא ופשע בימים אלו שיך ענין זה אף ליחיד, דמכיון שהם ימי דין, מתעוררים בהם חסד ורחמים. וכל זה נכלל במאמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל, שאביכם שבשמים מטהר אתכם, כי בימי הדין מתעוררים רחמי האב על ישראל, ובהם נתנת לכל איש יהודי ההזדמנות להפך לבריה חדשה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
משפטי ישראל – על חגי ומועדי ישראל
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5