——–
ולפי הנזכר למעלה נבוא לבאר ויכוח ישמעאל ויצחק בענין המילה. מובא ברש"י (להלן כב, א), שנתווכחו יצחק וישמעאל בהא דאברהם אבינו עליו השלום מל את ישמעאל בנו בן י"ג שנה ואת יצחק בנו בן שמונת ימים, ושניסיון העקידה היתה מטענת ישמעאל, שהיה מתפאר על יצחק שהרי הוא נימול לי"ג שנה ויכול למחות באביו ולא מיחה, ויצחק לא היה בידו למחות שהרי נימול לשמונה ימים, אמר לו יצחק: באיבר אחד אתה מתפאר עלי – אילו אמר לי הקדוש ברוך הוא זבח עצמך לפני לא הייתי מעכב, ולכן נתנסה יצחק במה שאמר.
ויש להבין מה הויכוח היה ביניהם, הלא סוף סוף איכא מעליותא גבי ישמעאל שנימול לי"ג שנה ולא מיחה.
הגמרא (ירושלמי חגיגה ב, א ט ע"ב) מספרת על אלישע בן אבויה שיצא לתרבות רעה, והטעם לכך היות שהיתה מחשבת פסול באביו כשהכניסו לברית כמבואר שם, דכשנולד אלישע הזמין אבויה לגדולי הדור, ובהמתנתם עסקו בתורה ואש ליהטה סביבותם, אמר להם אבויה: לשרוף את ביתי באתם? אמרו לו: חלילה, אין זו אש ששורפת אלא זו אש של תורה. אמר: כל כך גדול כבוד התורה – אין אני מלמד את בני אלא תורה, ומתוך שהיתה לו מחשבה שלא לשמה, והוא בהחלטתו למסור בנו לתורה לשם כבוד, יצא לתרבות רעה.
הרי לנו שמחשבת האב בעת מילת בנו יכולה להכריע לכאן או לכאן, גם אם לא מובן לנו כל כך מדוע, אולם מבואר הוא בגמרא שזה מהגורמים ליציאתו לתרבות רעה, ומבואר דבעת הברית שמכניס האב את בנו יש לו כוח לפעול בבנו לכל ימיו.
ואפשר לכך כשמחלקים את ברכות המילה, המוהל מברך ברכת "אשר קידשנו במצוותיו וציונו על המילה", ואילו את ברכת "להכניסו בבריתו של אברהם אבינו עליו השלום" נותנים לאבי הבן דווקא, לומר ולהכריז שהינו מכניסו לבריתו של אברהם אבינו עליו השלום שהיה סמל הענווה, היפך דעת אבויה שהיה לו פסול גאווה בהכנסת בנו, והוא בעצם המבדיל בין תלמידיו של אברהם אבינו עליו השלום לבין תלמידיו של בלעם הרשע, הענווה סמל לתלמידיו של אברהם אבינו – נפש שפלה, רוח נמוכה, וההיפך בבלעם, כמובא באבות.
ובזה יובנו סברותיהם של ישמעאל ויצחק, ישמעאל סבר שברית המילה הינו סתם סימן פיזי בגוף האדם לאות על היותו שייך למשפחת אברהם ותו לא, יצחק טען לו שישנה פנימיות עמוקה יותר בברית, והיא לכונן את הנולד להיות כולו לה' ומוכן למסור נפשו לה', וזה תלוי בכוונת האב בהכניסו את בנו, ולכן הוא דווקא זכה לכך שנימול לשמונת ימים ולא הייתה לו כוונה משלו, אלא כוונת אביו שהכניסו בכוונה קדושה של אברהם אבינו, ונטע בו קדושת מסירות נפש התלויה בכוח כוונת האב בעת מילת בנו כמבואר. ואילו הוא ישמעאל שנימול לי"ג שנה, הפסיד זכות זו ונימול במסירות חיתוך בשר בלבד, ואדרבא בגלל היותו בן י"ג שנה והינו בר דעת מצד עצמו, אין יכולה לפעול מחשבת אברהם בו, שהרי מופרכת היא מפסול מחשבתו של ישמעאל, והראיה היא – אומר לו יצחק שאני מוכן למסור את כל גופי לה' ואתה לא.
וביותר עומק, הוא אשר דברנו לעיל, ישמעאל ראה מסירות נפש בכך שעשה את אשר נצטווה למול עצמו, ואם כן די בכך שאדם מוסר נפשו על מה שאסרה תורה, יצחק טען לו שלא די בכך, השלימות היא למסור האדם את כל איבריו לה', ולא רק את ערלתו שזה התורה אסרה עליו, אלא בעיקר גם את פעולותיו השייכות לייתר אבריו שהם בחינת היתר – כאיברים ביחס לערלה – שכן יש לייחס לאברים שם היתר ביחס לערלה שרק היא נאסרה, את הכל צריך למסור לה' ולקדש עצמו גם בענייני החומר, וזה שאמר לו יצחק, מעלתי גדולה, היות והשלימות היא למסור את כל ענייני החומר לה' גם בדברים המותרים, ודבר זה אינו ביד בשר ודם, ולכך אתה – ישמעאל, לעולם לא תוכל השיגו ואני השגתיהו עוד מקדושת מחשבת אבי אברהם בהיותי נימול לשמונה ימים, והראיה, שגם אם יצווני ה' למסור את כל אברי – שהוא בחינת חלק המותר, אמסור לו ולא אעכב.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5