——–
בא וראה, במה זכה יוסף לאותה גדלה? בשביל שכבש יצרו ומסר נפשו כדי לעשות רצון קונו, כי היא פתתה אותו בכל יום בכמה מיני פתויים ואיומים, וכדאיתא במדרש, שאמרה לו. אם לא תשמע לי, הריני חובשתך בבית האסורים, וענה על זה ה' מתיר אסורים, הריני מעורת עיניך – וענה ה' פוקח עורים. הריני כופפת קומתך – וענה ה' זוקף כפופים. ואפלו בשעה שהיה כבר חבוש בבית האסורין, שהיה רואה עצמו שבוי, היא היתה נכנסת בכל יום ויום לבית האסורין ותפתהו, ואף על פי כן לא שם יוסף לבו לזה, והיה משים בטחונו בהשם יתברך שבודאי יעזר לו לבסוף.
וכהאי גונא מצינו בבעז, שאמרו חכמינו זכרונם לברכה, שלפי שהיה יצרו מפתהו ואמר לו. אתה פנוי והיא פנויה, נתגבר על יצרו ונשבע: חי ה' שכבי עד הבקר. מה היה לבסוף – זכה שיצאו ממנו מלכי בית דוד.
ונמצא בספרים על הגאון בעל הלבוש, שזכה מן השמים לעשות החבורים הנחמדים שלו, והם ספרי ה"לבושים", מפני שפעם אחת בימי בחרותו היה לו נסיון גדול, שבא אצל דכסית אחת לסחר סחורה, ופתתה אותו לעברה, ולא היה לו שום מקום להמלט ממנה, שהיה חצרה סגור, אם לא דרך מקום השרותים וביוב שהיה שם, ובזה עצמו ונס ונמלט דרך אותו המקום הבזוי, והיה לבוש אז בכמה מיני בגדים, ונמאסו ונתלכלכו כלם, ולכך זכה אחר כך מן השמים לחבור ה"לבושים".
עוד נמצא בספרים הקדושים, שמי שמתגבר על יצרו בדבר ערוה, זוכה ומאיר אור על ראשו מן השמים. ובדורות הראשונים היו רואין זה בעיניהן, וכמובא בסנהדרין (ל"א ע"ב), בפרוש רש"י, שמצא בספר אגדה על אדם אחד שנתן עיניו באשה אחת, ואשת איש היתה, והעלה לבו אהבה ונפל בחלי, לימים נצטרכה ללוות ממנו, ומתוך דחקה נתרצית לו לעברה, אולם נתחרט ונתגבר על יצרו ופטרה לשלוסי ונתרפא מחליו, וכשהיה יוצא לשוק היה נר דולק על ראשו מן השמים
ועל כיוצא בדברים אלו אמרו חכמינו זכרונם לברכה בכמה מקומות: יש קונה עולמו בשעה אחת, על כמה מעשיות שארעו בדורותיהם. על כן צריך לידע כל איש ואיש בדורותינו, אם נזדמן לו איזה ענין של אסור ונתגבר על יצרו לכבוד השם יתברך, בודאי יזכהו הקדוש-ברוך-הוא למדרגה רמה בעולם הבא, שיהיה לאות ולתפארת בתוך ישראל, וגם בעולם הזה – לו וכל דורותיו הבאים אחריו שיהיו מגבורי ישראל [הינו הגבורים האמתיים כנגד יצרן, וכמאמר התנא: "איזהו גבור הכובש את יצרו"], ויזכו לעשות תמיד הטוב והישר בעיני ה', וכמו שאמר הכתוב: "אשרי האיש ירא את ה' במצוותיו חפץ מאד", מה כתיב בתריה: "גבור בארץ יהיה זרעו דור ישרים יברך" וגו'.
וכמו כן מצינו ב"מדרש רבה" פרשת תזריע, בענין יהויכין מלך יהודה שנשבע עליו הקדוש-ברוך-הוא שיכרית זרעו, כמו שנאמר (ירמיה כ"ב) "אם יהיה כניהו בן יהויקים" וגו', ואחרי כן כשתפסו נבוכדנצר והושיבו במאסר לבדו, ובהמשך הזמן ממילא היה נכרת זרע דוד, כי שאר זרע דוד נכרת מכבר, ובקשו מנבוכדנצר שיתנו ליהויכין אשתו עמו גם כן בחדרו שם, וכן היה, שהרשה לשלשל לו אשתו דרך גג בית האסורין שלו, כי נבוכדנצר לא פתח לאסיריו ביתה, וכשבא להזדקק לה, אמרה לו: טפה קטנה של דם ראיתי, ותכף פרש ממנה עד שתספר ימיה ותטבל. ואמר הקדוש-ברוך-הוא: בארצי לא שמרתם תורתיי ועכשו חזרתם מדרככם הרע, ונתמלא הקדוש-ברוך-הוא רחמים עליהם, ובטל הקדוש ברוך הוא את שבועתו לפני פמליא של מעלה, ונולד אחר כך ליהויכין בן אשר האיר לכל ישראל, אשר על ידו נבנה בית שני, והוא זרבבל בן שאלתיאל, הוא הוא נחמיה בן חכליה, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה. ותחת שאמר עליו הקדוש-ברוך-הוא בתחלה (ירמיה כ"ב, כ"ד) "כי אם יהיה כניהו בן יהוקים חותם על יד ימיני כי משם אתקנך" – נאמר עליו לבסוף: "ושמתיך כחותם" (חגי ב, כ"ג)
הנך רואה מזה ברור – שתחת שהאדם מתגבר על יצרו לכבוד השם יתברך, בזכות זה יצאו ממנו אנשים מאירים להעולם בתורתם ובצדקתם והיא מדה במדה – על ידי גלוי עריות נולדו רשעים גמורים, ועליהם נאמר (יחזקאל כ, ל"ח) "וברותי מכם המרדים והפושעים בי", כדאיתא בנדרים ב'. ובזכות זה ששומר עצמו מלהרבות פושעים ומורדים נגד השם יתברך, יתן לו השם יתברך בנים צדיקים וחסידים, ומה מאד ישמח לב האב על ידי זה בעולם הזה ובעולם הבא, כמו שאמר הכתוב: "בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני" (נדחי ישראל פ"ג)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
תפארת ישראל
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5