——–
א. דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה וכו' (כה.ב)
איתא בתנא דבי אליהו – כיוון שאמרו ישראל נעשה ונשמע, מיד אמר הקב"ה "ויקחו לי תרומה".
ויש להבין, מה שייכות ישנה בין אמירת ה"נעשה ונשמע" לבין נתינת התרומה, שבאה היא מכח אמירת הנעשה ונשמע?
ב. ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו וכו' (כה.ב)
יל"ע טובא, הרי הקב"ה מלוא כל הארץ כבודו. וכיצד מבקש המלך נדבה מעבדיו אשר הוא הזן ומפרנסם, והכל משלו הוא?
ג. ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו (כה.ב)
מבואר, כי לא היתה קצבה לנתינת התרומה.
ויש להבין, מדוע לא היתה קצבה לכך?
ד. ועצי שיטים (כה.ה)
פירש רש"י – ומאין היה להם במדבר? פירש רבי תנחומא: יעקב אבינו צפה ברוח הקודש שעתידין לבנות משכן במדבר, והביא ארזים למצרים ונטעם. וציווה לבניו ליטלם עימהם כשיצאו ממצרים.
ויש להבין, מדוע דקדק יעקב ליטע במיוחד עצים לעשיית המשכן, אשר יצטרכו ישראל לטרוח וליגע בנשיאתם ממצרים כל הדרך במדבר. הרי יכלו הם להשיג עצים לעשיית המשכן – מן העמים, או שהיה יורד להם מן השמים [כמן] וכדו'?
ה. אבני שוהם ואבני מלואים לאפוד ולחושן (כה.ז)
הקשה האור החיים: מדוע אבני השוהם ואבני המילואים נכתבו בסדר מניית האבנים, רק לאחר כל הי"א מינים. הרי היה מן הראוי להקדימם קודם הזהב והכסף, כי הרי מעולים הם מהם?
ו. והבאת את הבדים בטבעות על צלעות הארון לשאת את הארון בהם (כה.יד)
איתא בסוטה (לה.) נשא ארון את נושאיו.
וצ"ע א"כ, מדוע היה צריך את הטבעות והבדים שישאו את הארון בהם, ואף נושאים אשר ישאו כביכול את הארון, הרי גם ככה הארון נשא את עצמו?
ז. עוד יל"ע, מה העניין שדווקא הארון היה נושא את עצמו מבין כל שאר הכלים. ובכלל צ"ב, מה העניין שנשא הארון את עצמו ולא היה נישא ע"י אחרים כשאר כלי המשכן?
ח. תיעשה המנורה (כה.לא)
פירש רש"י – מאליה, לפי שהיה משה מתקשה בה. אמר לו הקב"ה: השלך את הכיכר לאור והיא נעשית מאליה, לכך לא נכתב תעשה.
ויש לתמוה, הרי ידע הקב"ה כי לא יצליח משה לעשות המנורה בעצמו. מדוע א"כ, מלכתחילה ביקש הוא ממנו לעשותה?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של הגר"ח שמואלביץ בספרו שיחות מוסר (מאמר נ') בעניין ערך העמל. וז"ל – שאמרו חז"ל "אם בחוקותי תלכו… שתהיו עמלים בתורה". ע"י העמל זוכים לכל השכר האמור שם בפרשה, מלבד זה זוכה האדם שתהא התורה קרויה על שמו ונעשית קנינו ממש, כפי שאמרו עה"פ (תהלים א') "ובתורתו נהגה יומם ולילה", "בתורתו – תורה דיליה היא", העמל שמשקיע האדם בתורה, מקשר אותו ומאחד אותו עם התורה ונעשית שלו.
והוא מה שאמרו (מגילה ו ע"ב) "לא יגעתי ומצאתי אל תאמין", והיינו אפילו מי שלמד תורה ומצא, אך מכיוון שלא יגע בה, אין התורה שלו, וכמי שלא מצא מאומה, וכך אחז"ל (ברכות סג:) "חביבה תורה על לומדיה בכל יום ויום כיום שניתנה בהר סיני". כי לומדיה היינו בעמל ויגיעה כדבעי. והעמל מחבב אותה עליו כאילו קבלה עכשיו בהר סיני. עכ"ל.
א"כ מבואר – עד כמה מוכרחה היא מידת העמל בכל ענייני הרוחניות, ובלעדי מידה זו, חסרה המצווה וקנין הרוחניות חיסרון גדול, עד שנחשב בלעדי העמל – כמי "שלא מצא מאומה".
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיות א'. ב' וג' מתורצות – כיוון שאמרו ישראל "נעשה ונשמע", מיד אמר הקב"ה "ויקחו לי תרומה"- מפני שאמירת ה"נעשה ונשמע" בלבד, איננה מספקת בכדי לזכות בתורת ה', רק ע"י עמלם בתורה בבחינת "יגעת" כאשר עמלים הם בקיום המצוות כנתינת התרומה וכו', רק אז אפשר להגיע לבחינת "ומצאת – תאמין". ועוד, שאף עיקר מצוות התרומה היתה למען עמלם בעשיית המשכן.
כי הרי, על אף שה' מלוא כל הארץ כבודו, ביקש ה' נדבה מעבדיו בעוד שהוא אשר זן ומפרנסם, והכל משלו הוא, בצוותם "ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו" למען עשייתם לו משכן מעשה ידי אדם. מפני שכל קיום מצוות התרומה, היתה למען עמלם של ישראל בעשיית המשכן. ללמדנו, כי אין האדם יכול לזכות במאומה ללא "עמל", ולא יכלו ישראל לזכות בהשראת שכינת ה' במשכן ללא עמלם בבנייתו.
לזה, לא היה שיעור לנתינת מצוות התרומה, אלא כל אחד נתן כפי רצונו. כי הרי בבחינת ה"עמל"- כל אחד טורח ועומל כפי כוחו שלו, למען זכייתו בהשראת ה' כפי עמלו.
לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – ידע יעקב אבינו, כי לא ניתן לבנות משכן ללא עמל שורשי בעציו. כי בלעדי העמל נחשב כמי "שלא מצא מאומה".
כאשר צפה יעקב אבינו ברוח הקודש שעתידין לבנות משכן במדבר, הביא ארזים למצרים ונטעם. וציווה לבניו ליטלם עימהם כשיצאו ממצרים – כי רק מכח עמלו בנטיעת העצים ועמלם של ישראל בנשיאת העצים ממצרים כל הדרך במדבר [ולא בלקיחת עצים – מן העמים, או שהיה יורד להם מן השמים [כמן] וכדו'- ללא עמל], יכלו הם להגיע לבחינת "ומצאת – תאמין" במשכן.
לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – מיישב האור החיים: כי היות ואת אבני השוהם הביאו העננים, נמצא שמשולחן גבוה היו מביאים בלא טורח ויגיעה ובלא חסרון כיס, אשר על כן סידר נדבתם אחרי כל הנדבות שמביאים מכיסם ועל ידי טורח. כי מוכרחה היא כ"כ מידת העמל בכל ענייני הרוחניות, ובלעדי מידה זו, היתה חסרה מצוות נתינתם וקניינם הרוחני חיסרון גדול, כי בלעדי העמל, נחשב האדם כמי "שלא מצאו מאומה".
לפ"ז גם הקושיות ו' וז' מתורצות – עניין "נשיאת הארון את נושאיו" בא ללמדנו, כי על אף שארון העדות-התורה [שהלוחות וספר התורה מונחים בתוכו], יכול לשאת את עצמו ללא עמל ויגיעה בנשיאתו. מ"מ, מוכרחים להיות קבועים בארון "טבעות ובדים" למען יעמלו הכוהנים בנשיאתם הארון בהם. ללמדנו, כי בכדי לזכות "לשאת את התורה"- חייבים עמל לשם נשיאתו, רק אז זוכה האדם שתהא התורה קרויה על שמו ונעשית קניינו ממש.
אז, לאחר קניינו השלם מכח ה"עמל", "ישא הארון את נושאיו" מעלה מעלה, בבחינת "יגעת ומצאת – תאמין", כי לומדיה היינו בעמל ויגיעה כדבעי.
ולפ"ז גם הקושיא השמינית מתורצת – על אף שידע הקב"ה, כי לא יצליח משה לעשות המנורה בעצמו. בכל זאת ביקש הוא ממנו לטרוח ולעמול בנסותו לעשותה, [ורק לאחר עמלו באי הצלחתו לעשות המנורה, נעשתה המנורה מאליה בטרחת משה בהשלכת הכיכר לאור]. כי בכדי לזכות במנורה – אשר תדליק את שמן התורה, חייבים עמל ויגיעה לשם כך, כי רק אם "יגעת ומצאת – תאמין".
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5