יב. הטעם למה במחשבת עבודה זרה מצטרפת למעשה גם אצל הישראל

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר בים דרך - ויקרא יב. הטעם למה במחשבת עבודה זרה מצטרפת למעשה גם אצל הישראל
תוכן עניינים הצג

——–

אולם מחשבת ע"ז נחשבת גם אצל הישראל למעשה, והוא משום דיש לדעת שישנם עבירות שאינן אלא במעשה, וכגון החושב לאכול טרפות או לחלל שבת או לגנוב, אם לבסוף לא ביצע במעשה את מחשבתו אין נחשבת המחשבה למעשה, וכבר בזה שנתחרט ולא ביצע מחשבתו אין עוון בידו וכאילו לא עשה כלום, וכאמור משום שהרהורי העבירה שהיו לו בעבירות שכאלו אין בהם להחשב כעבירה רק עד שיעבור העבירה בפועל, שאז יגלה למפרע עוצם מחשבתו הרעה עד כדי שהשתעבדו אבריו ליישם את מחשבתו הרעה.

אמנם יש עבירות התלויות במחשבה לבד, ועצם המחשבה מצד עצמה היא העבירה, וגם כשלא יגיע לסוף מעשה – כבר במחשבה תחילה יש את החטא בעצם.

וכמו מחשבות מינות, וכמו שדרשו חז"ל: ולא תתורו אחרי לבבכם זו מינות (ברכות יב ע"ב), ועיין ב"ברית משה" על הסמ"ג (מל"ת י"ד) בענין לאו דהרהור בע"ז, שנא' (ויקרא יט): "אל תפנו אל האלילים", וכן הרהורי עבירה דזנות שנא' (דברים כג): "ונשמרת מכל דבר רע", ולמדו חז"ל שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה, וכן ע"ז דרשו ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם זו מינות וזנות, וכן לאו דגיאות (דברים ח'): "ורם לבבך ושכחת את ה' אלקיך", וכתיב שם: "השמר לך פן תשכח את ה' אלקיך", והוא אזהרה לגסי הרוח (כמובא בסוטה ה'). וכן לאו ד"לא תשנא את אחיך בלבבך" (ויקרא יט).

ואם תאמר למה א"כ דוקא בעוון ע"ז נענשים על המחשבה, הלא גם בעריות ובגאווה ובשנאת חינם כמו כן נענשים על המחשבה, ולמה ציינו חז"ל דוקא את הע"ז.

התשובה היא, דדוקא בע"ז המחשבה מצטרפת למעשה היינו לענין שיענש על המחשבה כמעשה, כלומר דאה"נ גם בעריות ובגאווה ובשנאת חינם נענשים על המחשבה אולם כשמביאה למעשה נענש ביותר, ואין המחשבה לבד מצטרפת לו כאילו עשה המעשה בפועל אף שנענש על המחשבה בלבד, אולם בע"ז נענש על המחשבה כאילו עשה המעשה יחד עם המחשבה.

והטעם שנשתנתה ע"ז מכל העבירות הוא משום שע"ז הוא קילקול בדעת, ואילו ייתר איסורי המחשבה כעריות וגאווה הם קילקול בתאווה, לכך בעריות וגאווה או שנאת חינם שקילקולם במידות, כל שעדיין לא עשה בפועל מעשה העבירה, הרי מוכח שיראת ה' לנגד עיניו, ועדיין לא נתקלקלו אצלו המידות באופן מושחת כ"כ עד שיעשה בפועל מעשה העבירה, שהרי העונג הגדול בעבירה הוא העבירה עצמה לעשותה בפועל ולא במחשבה בלבד, שהרי לא ירגע האדם בהתענגו במחשבתו בלבד על עריות או גאווה או שנאה עד שיוציאנו לפועל ואז תרגע רתיחת דמו, ורק אז יבוא על סיפוקו, וכל זמן שלא עשה בפועל רצון יצרו הרע מוכח שמחשבתו אינה מקולקלת עד כדי לעשות מעשה.

משא"כ ע"ז, זהו קילקול הדעת שאמונתו נתקלקלה להאמין בכח זר ובאל אחר מבלעדי ה', א"כ אין נפקא מינה אם הוציא מחשבתו לפועל ועבד ע"ז בפועל או לא, הרי אמונתו מקולקלת ומאמין הוא בכח אחר מבלעדי ה', ובפרט שיתכן עבודה זרה גם לאחד שאינו מאמין בשום כח אלא רק במקרה ובטבע ובכחי ועוצם ידי ומתכחש ומתנכר להשגחת ה', הרי אחד שכזה אמנם אינו עובד לשום ע"ז בפועל כיון שאינו מאמין בשום כח מסויים, אולם בודאי עובד ע"ז הוא בכך שמתכחש לאמונת והשגחת ה' וכופר בכל ומאמין רק בכוחו ובסיבות המסובבות את מקרי העולם, ואין ענין בתענוג של הע"ז שיעבדה בפועל כדי להורות על קילקולו באמונה, שזה כבר נעשה בקילקול מחשבתו בהיותו כופר בעיקר, לכך המחשבה נחשבת כמעשה.

ואף דמשמע בגמ' (סנהדרין ק"ב ע"ב) גבי מנשה שהי' להם תאווה לע"ז, אולם אין זה תחילת עיקר הקילקול, תחילת הקילקול הוא בדעה הכפרנית, ואכן לאחר הקילקול בדעה הכפרנית ישנה תאווה טפשית לעבוד ע"ז בפועל, משא"כ בייתר התאוות כעריות, גאווה, שנאה, מתחיל הקילקול בתאווה ובמידות ולא יבוא האדם על סיפוקו רק באם יוציאנו לפועל ממש, ולכך כ"ז שלא הוציאו לפועל מורה הדבר שיראת ה' ופחדו עומד לנגד עיניו ולכך אינו מבטא מחשבתו למעשה.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן