——–
פירש רש"י: אין המקרא אומר אלא דרשני וכו', ולא בא המקרא הזה להורות סדר הבריאה מה קדם למה, שאם כן היה צריך לומר "בראשונה". וראה עוד ברש"י, שהוכיח שבוודאי אין כוונת התורה במילת "בראשית" לומר שהכוונה בתחילה ברא אלקים את השמים ואחר כך את הארץ בדוקא, ולא לימד המקרא בסדר המוקדמים והמאוחרים כלום.
ובספרנו "תפארת ישראל" דקדקנו בדברי רש"י אלו, מדוע באמת לא כתבה התורה "בראשונה", והיתה כמו כן מספרת לי מה קדם למה.
אלא באה כאן התורה להורות לנו את יסוד אמונתנו, שהבורא עשה ועושה ויעשה לכל המעשים, וזה הבדל אמונתנו מאמונת אומות העולם הסוברים כי הבורא ברא את עולמו ונתן לו תפקידים כיצד יתפקד, ומאז הינו מתפקד מאליו, ולעומתם – אמונתנו שבכל רגע ורגע מקיים הקדוש ברוך הוא את הבריאה, ואלמלי תיפסק המשכת חיותו לבריאה אפילו כרגע, תיכף יחזור הכל לתוהו ובהו כטרם הבריאה, כמבואר ב"נפש החיים" באריכות, וכמו שכן ביאר הגר"י לוינשטיין זצ"ל: דכמו שאמונתנו ב"עשה" כך אמונתנו ב"עושה", כמו שאמונתנו ברורה שבתחילה היה הוא בלבד ש"עשה" את הבריאה וחידשה ליש מאין, כן אמונתנו צריכה להיות שגם עתה "עושה" הוא את כל הבריאה בכל רגע ורגע, וממשיך חיותו והשפעתו לקיימה, ומשגיח על כל פרט ופרט ממנה, ואין דבר קטן או גדול הנעשה מאליו.
ולזאת לא רצה הבורא יתברך לפתוח את התורה המספרת בריאת השמים והארץ בלשון "בראשונה", ולומר מה נברא קודם ומה יותר מאוחר, דלשון זה בר קיימא הוא דווקא אצל האדם שהיום עשה ארון וגמרו ואין לאותו ארון שום צורך באותו זה שיצרו יותר, ומחר עושה אותו אדם שולחן, אזי שייך לומר אתמול עשה ארון וגמרו והיום עשה שולחן.
אולם הבורא כשבתחילה ברא שמים ואחר כך ארץ, עדיין השמים שנבראו בתחילה זקוקים לקיומם ממנו, שימשיך לשים השגחתו וחיותו עליהם לקיימם, וזו אמונתנו שבכל רגע ורגע זקוקה כל הבריאה על כל פרטיה להשגחתו ולקיומו של הבורא. הרי שמצד סוף עשיית ויצירת שמים וארץ וכל הכולל שבהם, לא שייך לומר בהם זה נברא תחילה וזה לבסוף, שהרי בסיכומו של דבר גם כשנבראו המאוחרים יותר, לא הפסיקה בריאתם של המוקדמים, שהרי בכל רגע ורגע נחשבים שוב לנבראים מחדש וכאומרנו: "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית", שהרי לא נפסק קיומם מהשפעת חיותו בהם, שאלמלי ייפסק יחזרו לאין כמו שהיו, ואם כן בריאתם של המוקדמים מתמדת ונמשכת בד בבד עם הנבראים המאוחרים, הרי שבסופו של דבר נחשבים כולם לנבראים יחד, ומקבלים חיותם יחד בזמן שווה דהיינו בכל רגע ורגע. ואם כן, כל ענין המוקדם ומאוחר יש לייחסו רק ליצירה הראשונית בלבד, אבל לאחר מכן אין מושג של קודם ומאוחר, שהרי בכל רגע ורגע שוב כאילו לא נבראו מעולם, ומקבלים חיותם מחדש לקיומם הלאה. וזאת רמזה התורה בכך שלא רצתה לפתוח בלשון האומרת מה קודם ומה מאוחר, על אף שלגבי היצירה הראשונה שייך מוקדם או מאוחר, אלא לפי שהיצירה הראשונה היא אינה מושג מתמשך אלא זמני בלבד, ולכן לא רצתה התורה להתייחס ליצירה הראשונה לפי שאינו מושג של קיימא מצד המשך קיומו, ולכך אין ענין לבאר מה תחילה נברא ומה לאח"כ, מאחר שבין כה לבסוף כולם מקבלים חיותם בבת אחת ובהמשך אחד.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5