——–
עוד שם (חלק א' בהקדמה): לכן עמי עם הקודש דרשו נא ה' ועזו רחמו רחמו נא עליכם שלא תשתארו ולא תשקעו בטמאת התהום חס ושלום, ועד לא יבוא הימים שאין בהם חפץ אלו ימות המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה כדרשת רז"ל. כי באם נשמע תקיעת שופר של משיח הגם יביא כל אילי נביות שבעולם לא יוכל עוד לתקן כלום ולא יקבלו עוד השבים, כי מי שלא טרח בערב שבת מה יאכל בשבת, היום לעשותם ומחר לקבל שכרם; היום דווקא בגלות המר הזה, כמו שמובא בספר הקדוש "אילמה" מרבי משה קורדובירו ז"ל אשר כל דבריו ברוח הקודש, וזה לשונו: וכבר הזמן הזה (פרוש בזמן הגאולה) אין תשובה מועלת כלל מפני שהתשובה היא מהבינה, וכיון שאור הבינה אינה מנהגת אלא אור החכמה, ימי המשיח אין בהם תשובה כלל שלא יקבלו כלל הרשעים אלא ימותו ויאבדו, עד כאן לשונו. הרי בהגלות נגלות פני משיח צדקנו אי אפשר עוד לתקן כלום ולא לשוב כי לא יקבלו עוד בעלי תשובה. וכן מובא במדרש ("ילקוט שמעוני").
ואמר הכתוב ("ישעיה" כא): "אמר שמר אתא בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו", ופרש רש"י: 'אמר שומר' – הקב"ה. 'אתא בוקר' – יש לפני להזריח לעשות בוקר לכם, 'וגם לילה' – מתקן לרשעים לעת קץ. 'אם תבעיון בעיו' – אם תבקשו בקשתכם למהר הקץ, 'שובו אתיו' – בתשובה. והתרגום פרש: "אמר נביא אית אגר לצדיקיא ואית פרענות לרשיעיא אם תיבין אתון תובו עד דאתון יכלין למיתב", עד כאן לשונו.
ומובא ב"שער הגלגולים" להאר"י ז"ל וזה לשונו: הרי הכתוב מדבר מגאלה העתידה, ואמר הכתוב שובו עד שתוכלו לשוב, וכן מובא ב"מדרש תהלים" (מאמר יז) וזה לשונו: "מלפניך משפטי יצא" – אמר הקב"ה לישראל: בני, עד ששערי תפילה פתוחים עשו תפילה ותשובה שאני נוטל שוחד בעולם הזה, אבל משאני יושב בדין לעולם הבא איני נוטל שוחד שנאמר: "לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד", עד כאן לשונו.
וכן מובא ב"חפץ חיים" הסבר הענין על-פי משל וזה לשונו: והוא דומה לעבד שברח מאדונו ופגע בו אדם אחד ממכיריו ואמר לו: "הלא אתה מכירני מכבר שהיינו רעים זה לזה, עמוד ואספר לך שנודע לי שאדוניך שלח שלוחים לבקשך ובודאי ימצאך ויענישך עונש גדול כמשפט עבד הבורח מאדונו. ושמעתי שהכריז שאם יבוא בעצמו קודם שימצאוהו שלוחיו, יהיה פטור מן העונש. על כן שמע לעצתי וחזור תיכף וקבל על עצמך שמהיום והלאה לא תברח עוד, ואני אעיד לפני אדוניך שאני מצאתי אותך בדרך בוכה ומתחרט על העבר ומקבל עליך על להבא לעבוד אותו באמת ותמים, ואז בודאי יקבל אותך בנפש חפצה. אך מהר ומהר לרוץ מהרה לבית אדוניך קודם שימצאוך שלוחיו המחפשים אותך".
והנמשל הוא דבר אמת: האדון האמתי הוא הקב"ה, ואליהו הנביא הוא שלוחו. ואחר שיבוא אליהו יהיה אחר כך יום ה' הגדול והנורא, כמו שאמר הכתוב ("מלאכי" ג): "אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא". וצריכים אנו לעשות תשובה קודם שיבוא אליהו ובודאי יקבל אותנו ברצון גמור, ואך שנקבל עלינו באמת שלא לשוב לכסלה עוד, וכמו שאמר הכתוב ("תהלים" פה): "אשמעה מה ידבר האל ה' (ושמעתי) כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו, (אך) ואל ישובו לכסלה". אבל אם נתעצל עוד מתשובה ונמתין עד שיבוא אליהו וימות המשיח מקודם, ועל-ידי זה יתגלו העוונות והפשעים של כל אחד כנ"ל, ואם כן יהיה בזיון גדול.
ודוגמא לזה מספרים שפעם אחת היתה בחינת חילות המלך, והמלך בעצמו בא לנסות אותם אם הם שלמים במלבושיהם ובעבודתם, ויחכו לבואו כמה וכמה שעות בעמידת הכן כל החיל וגם ראשיהם ומנהיגיהם עד שנלאו נשא לחכות. וינסה אחד מהראשים לצאת לאחרי מצב החיל להנפש כמה רגעים, ובתוך כך בא פתאם המלך ולא מצא אותו על מקומו. כעס עליו המלך ואמר: "שוב איני חפץ בך!" והנה נוכל לשער צערו של האיש ההוא, שבעבור כמה רגעים אבד שררתו. [ודגמא לזה מצינו בשאול המלך, שהמתין על שמואל הנביא בזביחת הקרבן, ובעבור זמן מעט שלא חכה עליו אף שהיתה השעה דחוקה כי פלשתים נפלו על ישראל, מכל מקום נענש על זה ונטלה ממנו המלוכה כמפרש בכתוב (שמואל א, ט)].
וכן הוא בעניננו: אם האדם עושה תשובה קודם שיבוא אליהו לבשר, היא תשובה גמורה. וכבר אמר הכתוב שלא יזכרו לו עוד החטאים והעוונות שעשה אלא נמחה לגמרי. מה שאין כן אם נמתין עד שיבוא משיח צדקנו, אפילו אם יתברר שהיה הכל אנס ושגגה, שלא ידענו גודל החטאים וגם לא היו לנו נביאים שיחזירונו בתשובה, וגם החיצונים שבנו עכבונו לעשות תשובה, ואפילו אם יתקבלו טענותינו ובכיותינו לפניו ולא ידחונו לגמרי, מכל מקום יש נפקא מינה גדולה אם נזדרז בתשובה קודם ביאת המשיח או אחר כך.
כלל הדבר: עקר התשובה בין ליחיד בין לצבור היא קודם ביאת המשיח, שכעת אם נשוב ניכר שהוא לכבוד ה', מה שאין כן אחר כך. המקום יעזרנו על דבר כבוד שמו ("זכר למרים" פרק ד').
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נר לרגלי
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5