יָדוּעַ שֶׁהָרַע חָבוּי סָבוּךְ וְסָרוּךְ וּמֻשְׁרָשׁ עָמֹק בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, כֵּיצַד נִתָּן לְגַלּוֹת אֶת אוֹתוֹ רַע הֶחָבוּי?

——–

האדם בפנימיותו חופשי במחשבתו, ואילו בחיצוניותו מוגבל הוא במעשיו, ואין האדם עושה ככל אשר יעלה על רוחו, הן מפני הבושה מבני אדם, או מפני מוראה של מלכות, או מפני מעמדו בחיי החברה, הקהילה, המשפחה, שמוכרח הוא לנהוג בנוהגים מאופקים על מנת להיות מקובל בסביבתו.

כך שכל פעולה שלילית שיעשה אדם בחיצוניותו ולא ימנע מלעשותה על אף ההגבלות הנזכרות, הרי מוכיח הדבר שפנימיותו הרבה יותר גרועה, שהנה פרץ את כל המגבלות והמחסומים ובכל זאת עשה את תאוותו, ומכאן יוכל האדם לדעת את מהות נפשו בפנימיותה.

ולמשל.

חז"ל אמרו כל הכועס כאילו עובד עבודה-זרה, חז"ל ירדו לעומק נבכי הנפש של האדם וקבעו שהאדם שבחיצוניותו כעסן, הרי שבפנימיותו יש לו שורש אף לכפור ולעבוד עבודה-זרה, אלא שמפני המוגבלות החיצוניות הנזכרות אינו מעיז לעשות כן, ומתבטא הדבר בכעסו, ובאם לא יחזק עצמו להגמל ממדה זו יוכל להגיע לעבודה זרה, כי הכעס כמוהו כמו עובד עבודה זרה, לפי שהכעס מבטא התיחסות לסיבות שעליהן הוא כועס ולראותו כגורם וכח מבלי להתיחס לסיבת כל הסיבות הוא הקב"ה כל יכול, והוא שורש עבודה-זרה.

דוגמא נוספת:

המלבין פני חבירו כאילו שופך דמים, חז"ל כמו כן ירדו לעומק נבכי הנפש של זה המלבין פני חבירו, וראו בכך ליקוי בשורשו עד כדי שפיכות דמים, דהיינו שבשורשו יש לו נטיה לרצח ממש, אלא שמפני המגבלות החיצוניות הרי שלהוצאה לפועל של מעשה רצח ממש נמנע הוא, אומנם מתבטא הדבר לפחות בזה שהוא מסוגל לשפוך דמו של חבירו בבזיונות.

הוי אומר שראו חז"ל שאם אדם זה לא יעבוד על עצמו ולא יתקן כעסו בסופו של דבר יעבוד עבודה-זרה בפועל, וכמו כן זה המלבין פנים, באם לא יעבוד על עצמו ידע שבסופו של דבר יהא רוצח.

והנה לפניך מספר דוגמאות על חיצוניות המשקפת פנימיות:

המרגלים, שכלפי חוץ הביעו פחד ומורך מפני האויבים שבארץ ישראל, והעיזו להניא את בני ישראל מליכנס לארץ, אולם נבע זאת מפנימיותם שהיה בו שורש רע של כבוד, כמובא ברמח"ל (מסילת ישרים פי"א) ומקורו בזוהר (שלח דף קנח) שרצו להשאר במדבר להיות נשיאים, וחששו כשיכנסו לארץ פן יוסרו ממעמדם.

בן סורר ומורה, ירדה תורה לעומק שורש הרע שבקרבו שסופו ללסטם את הבריות.

אליאב אחי דוד, נתפס בקלקלת כעס, ואמרו חז"ל (פסחים ס"ו ע"ב) שבשביל כך מאסהו הקב"ה ממלוך מלך על ישראל, והביאור כנ"ל, בחיצוניות הוא רק כעס אולם מורה הוא על פנימיות בעלת שורש רע הרבה יותר עמוק.

הקמצן בממונו, נקרא בן בליעל כמו שנקרא העובד כוכבים, להיותו כלפי חוץ כקמצן בעלמא, אומנם בשורשו הוא אכזרי ובן בליעל.

שלא נהגו כבוד זה בזה, אדם כלפי חוץ אינו מכבד את חברו כראוי, בפנימיותו שורש הדבר לפי שמקנא הוא בו וצר עין הוא כלפיו, וכמו שמצינו בתלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה, ושורש הדבר לפי שהיו צרי עין זה בזה כנוסחת המדרש (בקהלת רבה פ' א' ה').

אדם ניכר בדיבורו, חז"ל בפסחים ג' ע"ב בדקו כהנים אם מיוחסים הם או לא מנוסח דיבורם, כי הדיבור בחיצוניות מורה על מהות שורש הפנימיות.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נפשי בשאלתי חלק א – שו"ת

הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5