יֵשׁ לְהָבִין, דְּפַּעַם רָאִינוּ גַּבֵּי נֵס (ב"ר פ' נ"ה פיסקא א'): "מִי שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס וּמוֹדֶה עָלָיו זוֹכֶה וְנַעֲשֶׂה לוֹ נֵס אַחֵר", וְעוֹד מָצִינוּ (מדרש תהלים מזמור י"ח): "מִי שֶׁעוֹשִׂין לוֹ נֵס וְאָמַר שִׁירָה מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו", הֲרֵי שֶׁהַהַשְׁלָכוֹת כְּתוֹצָאָה מֵהַנֵּס הִנָּן חִיּוּבִיּוֹת, וּמֵאִידָךְ מָצִינוּ בגמ' (שבת ל"ב ע"א): "דְּמִי שֶׁעוֹשִׂין לוֹ נֵס מְנַכִּין לוֹ מִזְּכֻיּוֹתָיו", הֲרֵי שֶׁהַהַשְׁלָכָה מֵהַנֵּס שְׁלִילִית?

——–

הנס, אכן מנוסס ומרים, כשמו כן הוא, וכנא' (בתהילים ס', ו'): "נתת ליראיך נס להתנוסס", אולם כל זה אמור באדם שיש לו כלים חזקים של אמונה, אזי הנס מרומם ומנשא את האדם, וכאשר האדם מתעצם באמונתו ומפיק לקחים כראוי מהנס שאירע לו ומתרומם על ידו, אזי בוודאי שבאופן זה הנס הוא בעל השלכות חיוביות לרומם ולנשא, וכמדוקדק מלשון חז"ל שהזכרנו: מי שנעשה לו נס ואומר שירה… ומודה עליו… דהיינו שמפיק מהנס להתעצם ביותר אחר שמכבר חזק הוא באמונה, והנס יושב על כלים יציבים.

אולם זה שאמונתו רופפת, בבוא עליו הנס, אכן יתפעל ממנו בתחילה, אולם כבולעו כן פולטו, לאחר ימים מספר שתפוג התפעלותו כל רושם הנס יסתלק ויחזור זה לשגרתו, והסיבה, מפני שמכבר הכלים של אמונתו היו רעועים, והנס לא מצא "מושב טוב" לשבת עליו להפיק ממנו את הלקחים כראוי.

ולכך, זה שאמונתו אינה כראוי, ומקבל נס לאיזה סיבת זכות שיש לו, ואינו מנצל את ניסו להתעלות, הרי צריך שישלם על ניסו מזכויותיו, אחר שהנס לא בא על תכליתו לרוממו ולגדלו, אולם זה שאמונתו חזקה מעיקרא – הנס נועד לו לרוממו, וכנא' נתת ליראיך נס להתנוסס, "ליראיך" – אלו יודעי ה' מלכתחילה מקבלים נס להתנוסס – להתרומם ולעלות, ואכן מפיקים מנס זה תועלת לקרבת ה' ביותר, ולמה א"כ שינכו להם מזכויותיהם.

וזהו הנאמר בגמ' (ברכות כ' ע"א) לראשונים אתעביד להו ניסא דקמסרי נפשייהו על קידוש ה', והיינו כנ"ל להיות כלי אמונתם חזקים ושלמים עד כדי שמוסרים נפשם באמונתם על קידוש ה' – לכן אתרחיש להו ניסא, כי לגביהם הנס הוא לרומם ולנוסס, ואדרבא מקויים בהם: "נתת ליראיך נס להתנוסס".

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נפשי בשאלתי חלק א – שו"ת

הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5