——–
מה היה פעם ומה היום?…
פעם כשאדם למד תורה וידע מהי תורה וכמה צריך להתייגע כדי להשיגה, וניסה זאת בעצמו פעמים מספר וראה את עמקותה ואת הקושי להשיגה, הוא הוא שידע מהו ערך תלמיד חכם וכמה ראוי לכבדו.
לעומתו עם הארץ – רחוק הוא מכיבוד תלמיד חכם, שאינו יודע את ערכו וערך עמלו ויגיעתו של החכם על התורה.
גדולי התורה של פעם חינכו להעמיק בתורה ולדעתה, וכמו כן לדעת סדרים שלמים ממנה, דמלבד שיש להעמיק בתורה יש להיות גם בקי בכל חדרי התורה, ואז כל צורב היה רואה מול עיניו גדול בתורה המשוטט בים התלמוד, ובזה היה רוכש לו את מלוא האהבה, הכבוד וההערצה.
היום נשתנה סדר הלימוד, וכפי שכבר צעקו על כך כל גדולי התורה (נדפסו הדברים בחוברות המצויות במאמרים נוקבים ותקיפים, מכל גדולי הדור ללא יוצא מהכלל), שהיום העיון לא עיון והבקיאות לא בקיאות. בעיון לומדים כ- 20 דף לשנה בפלפולים וחקירות, ובבקיאות לומדים שטחי ללא חזרה, דבר הגורם לחוסר סיפוק לבני התורה בבגרותם עד כדי לעזוב לגמרי את חוק לימודיהם, בראותם כי עמלם זה שנים היה לריק, כמבואר שם בהרחבה.
התורה היום נלמדת, לצערנו, כתחביב וכשעשוע. חוקרים ומתפלפלים בכל מיני פלפולים שאינם ענייניים ללימוד עצמו, ובזה בקלות נופלים ברשת הגאווה והשחצנות – "סברתי יפה מסברתך".
והדבר לא נגמר בזה – יותר גרוע מכך נעשה, והוא זלזול בתלמידי חכמים. ונבאר הטעם.
כשבחור או אברך הינו איש סברא, וכל המימד היום ל"גדול" הוא לצערינו – כח הסברא והפלפול, הרי שבחור לא רואה היום עצמו רחוק מרבו, שהרי אינו מסתכל על גאונותו של רבו בכל חדרי התורה, זה אינו מדד ל"גדול", אלא כח הסברא בלבד, וכשרואה הוא שכוחו בסברא כרבו לשאת ולתת במלחמתה של תורה, אינו מבין מה רבו גדול ממנו, ובפרט כשזוכה הוא לומר סברא חדה ומפולפלת כתלמיד המחכים את רבו, כבר חושב הוא שרבו צריך ללמוד אצלו תורה, רחמנא ליצלן. וכמה קל לקום אחר כך ולזלזל תלמיד ברבו, כשנדמה לו שרבו טעה בהלכה או בהשקפה. הרי אומר הוא לעצמו: וכי רבי מלאך הוא? והלא כמה פעמים נצחתיו בסברא, ואם כן, מה בינו לביני?
לדאבוננו, חונכו היום רבים לצמצום בידיעת התורה, והרחיבו בפלפול וסברא, שלרוב הינם פלפולים וחקירות שווא. וכאמור, האסון הגדול הוא, שלא רק שאינם יודעים תורה כראוי, אלא אינם מאמינים בקדושת וגדלות רבותיהם. וכאמור זו הסיבה, לפי שרואים את דרגת רבותיהם שאינה רחוקה מדרגתם, ועוד סיבות ישנן, אולם זו התוצאה – זלזול נורא בתלמידי חכמים. היום נסתלק המורא מהתלמידי חכמים, צעירים מדברים עם רבותינו כחברים, ובלית ברירה רבותיהם נכנעים להם להתבזות, אחר שזה "הסטייל" בעולם התורה, וכל המשנה – ידו על התחתונה.
ופעמים רבות שהדבר לא נגמר בחוסר מורא בלבד, אלא בזלזול של ממש, כגון בימי הפורים וכדומה, רחמנא ליצלן. ובזמן בחירות הכל מותרים להיות פוערים פיהם במודעות גדולות וקטנות, בכתב ובעל פה, לזלזל בתלמיד חכם שאינו שייך למפלגה של השני, להשפילו או להמעיט בכבודו.
והלא אמרו חז"ל: "לא חרבה ירושלים אלא על שביזו בה תלמידי חכמים". וכל תלמיד חכם בדורו הינו באותו ערך של תלמיד חכם בדורות קודמים, ואוי לנו אם נחשדם בנגיעות ובפניות ונביט בהם כאל אחד האדם, שהרי אם ראשונים כמלאכים וכו'. ובכל דור יש סייעתא דשמיא לתלמידי החכמים האמיתיים שבדור להנהיג את הדור על דרך האמת, וחייבים לשמוע להם כמו ששמעו ישראל למשה רבנו ע"ה, כמובא בספרים.
ועל זה נאמר: "כל הגדול מחבירו, יצרו גדול ממנו" – להכשילו בעוון הנורא של זלזול בתלמיד חכם. להיותו כמצליח בתורה, בנקל מחשיב עצמו במעמד גדולי תורה לחלוק ולהביע דעתו נגדם, רחמנא ליצלן.
אוי לנו שכך עלתה בימינו, "בנים גידלתי ורוממתי והם פשעו בי". כמה מבני התורה שחונכו וגודלו והתרוממו, לבסוף פשעו ברבותיהם. והזהיר במורא ובכבוד תלמיד חכם, יזכה להיות הוא עצמו תלמיד חכם, ובניו וחתניו כמו כן.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5