——–
כתב בספר "טהרת הקודש" (חלק ב', מאמר "פתח התשובה" פרק ב') וזה לשונו: "וראש לכל בעלי התשובה היה אדם הראשון יציר כפיו של הקב"ה, אשר למד זאת מקין בנו, שאמרו רז"ל ("מדרש רבה" בראשית כב) שפגע אדם הראשון בקין ואמר לו: "מה נעשה בדינך?" והשיב: "עשיתי תשובה ונתפשרתי", עיין שם. ואמרו במדרש, שנכנס אדם הראשון במי גיחון העליון וישב שם מאה ושלשים שנה עד שעלו שריגין על בשרו ועשה תשובה גדולה. ומובא ב"ספר הקנה" וב"עשרה מאמרות" שאדם הראשון ישב בתענית כל ימיו, כמו שעולה מספר ימיו של אדם הראשון תתק"ל שנה כמנין תעני"ת. והגם שלא זכה לתקן בשלמות מה שפגם בכל העולמות ובכל הברואים שלא יתקן העולם עד ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן, עם כל זה תקן הרבה, עד שאמרו רז"ל (ב"מדרש רבה" "אחרי" כ): תפוח עקבו של אדם הראשון היה מכהה גלגל חמה. ואחר כך זכה ונתקן נפשו, רוחו ונשמתו בשלשה אבות הקדושים וביתר שאת בדוד מלכנו משיחנו שעתיד להיות משיח במהרה בימינו. וראשי תבות אד"ם הוא: "א'ברהם ד'וד מ'שיח, רומז ראש התקון ואמצע וסוף.
ואחר כך פתח ראובן בתשובה אחר המעשה של בלבול היצוע, ועסק בשקו ובתעניתו כל ימיו. וחטאו לא היה אלא דבר דק כי כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה ("שבת" נה) רק פגמו היה במחשבה ובדק מן הדק. עם כל זה לא שקט ולא נח ועסק כל ימיו בתשובה. והוא היה הראשון שפתח פתח התשובה, כמו שאמר לו הקב"ה: אתה פתחת בתשובה תחלה, לכן זכה שיצא ממנו הושע הנביא שפתח בתשובה תחלה, כמו שכתוב: "שובה ישראל" ("בראשית רבה" פ"ד).
ואחר כך עקר בעל התשובה הגדול וראש ואב לכל בעלי התשובה היה דוד מלכנו משיחנו, שפתח לכל העולם כלו שערי תשובה ועסק בתשובה גדולה ונוראה. אמנם לא היה חטאו חטא גמור? כמו שאמרו רז"ל ("שבת" נו): כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה, כי בת שבע מגרשת מבעלה וגם אוריה מורד במלכות היה. אך עם כל זה, לפי ערך גודל קדושת נפשו הרגיש בעצמו גודל הפגם. והגם שידועים דברי רז"ל ("סנהדרין" קז): אמר דוד לפני הקב"ה גליא וידיעא קמך דאי בעיא לאכפיה ליצרי הוה כיפינא אלא דלא לימרו עבדא זכי למריה. לפי שבקש מהקב"ה שינסה אותו כדכתיב ("תהלים" כו): "בחנני ה' ונסני".
ואחר כך קבל על עצמו תשובה גדולה ונוראה, שאמרו רז"ל (שם): ששה חדשים נצטרע דוד ונסתלקה הימנו שכינה ופרשו ממנו סנהדרין. ועוד ("תנא דבי אליהו" פרק ב'): עשרים ושתים שנה נסתלקה רוח הקודש מדוד מלך ישראל. בכל יום ויום היה מוריד דמעות ואוכל פתו באפר, שנאמר ("תהלים" קב): "כי אפר כלחם אכלתי". ועוד מובא ב"ראשית חכמה" (בשם "תנא דבי אליהו" כתב יד שער התשובה פרק יג ד"ה "עוד מענין"), ששלש עשרה שנה שכב במטה בגודל יסורים קשים, ושבעה כרים היו מחליפים בכל יום מתחתיו מרב ארס שהיה יוצא מגופו. וחשבו שונאיו שאין לו עוד תקומה, עד שהקימו הקב"ה ברחמיו.
ולא די זה אלא שקבל על עצמו הענש והבזיון הגדול והנורא מבנו אבשלום שגרשו ממלכותו ועשה מה שעשה, ואמר: "מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו" ("תהלים" ג), ששבח וזמר עוד להקב"ה על זה. וקבל חרופים וגדופים משמעי בן גרא שהיה אדם גדול ונורא וחרף אותו בבזיונות בלי שעור כאשר אמרו רז"ל ("שבת" קה) ראשי תבות של קללה נמרצ"ת שקלל אותו שמעי, וקבל באהבה "כי ה' אמר לו קלל את דוד" ("שמואל" ב, טז). עד שהרעיש עליונים ותחתונים וכל העולמות בגודל תשובתו הנוראה. והוא מבהיל הרעיון, על חטא קל לעשות תשובה גדולה ונוראה כזה. לכן זכה להיות משיח אלקי יעקב וראש לשלשה אבות ורגל רביעית למרכבה וראש לכל בעלי רוח הקודש כמו משה רבנו ראש הנביאים. ונתן מלכות לו ולכל דורותיו. הכל בשביל גודל תשובתו הרמה שהיה בלי שעור.
ומובא ב"זהר הקדוש" ("רות"), שאלמלי היה חי דוד עוד שלשים שנה היה נתקן פגם אדם הראשון לגמרי, והיה תיקון העולמות בשלמות בלי שום גלות לעולם. ובגודל כח תשובתו זכה והכניס כח לכל יחידי שרוצה לשוב לה' באמת, כמו שאמרו רז"ל ("עבודה זרה" ד:): לא דוד ראוי לאותו מעשה וכו', אלא למה עשו לומר לך שאם חטא יחיד אומרים לו כלך לך אצל יחיד שמתנוצץ בו ניצוץ וכח של דוד מלכנו לעזרו לתשובה. כל זה על-ידי כח התשובה הגדולה והנוראה שעשה שבזכותה זכה לכל אלו הדברים. נורא ועצום עד מאד כח התשובה, שאמרו רז"ל ("ברכות" לד): "מקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם עומדים".
ועוד כתב בספר "מנורת המאור" וזה לשונו: גרסינן בפרק מ"א מפרקי רבי אליעזר: תדע לך כח התשובה. בוא וראה מאחאב מלך ישראל שגזל וחמס ורצח, שנאמר: "הרצחת וגם ירשת?" שלח וקרא ליהושפט מלך יהודה והיה מלקהו מלקות ארבעים ג' פעמים בכל יום ובצום ובתפילה היה משכים ומעריב לפני הקב"ה ולא חזר למעשיו הרעים יותר ונתרצית תשובתו שנאמר: "הראית כי נכנע אחאב" וגו'.
רבי אבהו אומר: תדע לך כח התשובה מדוד מלך ישראל שנשבע הקב"ה לאבות הראשונים להרבות את זרעם ככוכבי השמים אשר לא יספר מרב, ובא דוד למנות מספרם. אמר ליה הקב"ה: דוד, אני נשבעתי לאבותם להרבות את זרעם, ואתה באת לבטל את דברי, בשבילך נתנה הצאן למאכל. ובג' שעות נפלו מישראל שבעים אלף איש שנאמר ("דברי הימים" א, כא): "ויפל מישראל שבעים אלף איש". רבי שמעון אומר: לא נפל מישראל אלא אבישי בן צרויה שהיה שקול במעשיו הטובים כשבעים אלף איש. אנשים לא נאמר כאן אלא איש.
ושמע דוד וקרע את בגדיו ולבש שק ואפר ונפל על פניו ארצה לפני ארון ברית ה'. והיה מבקש תשובה מלפני הקב"ה ואמר: רבונו של עולם, אני הוא שחטאתי, העבר נא חטאתי. ונתרצית תשובתו ואמר למלאך המשחית בעם "רב לך". ומהו "רב לך"? אמר לו: אדם רב נפל מישראל. ומה עשה המלאך לקח חרבו וקנחה בטליתו של דוד וראה דוד חרבו של מלאך והיה מרתת בכל אבריו עד יום מותו, שנאמר (שם): "ולא יכל דויד ללכת לפניו לדרש אלהים כי נבעת מפני חרב מלאך ה' ".
רבי יהושע אומר, תדע לך כח התשובה. בוא וראה ממנשה מלך יהודה שעשה כל התועבות הרעות שבעולם וזבח לאלהים אחרים שנאמר ("מלכים" ב, כא): "והעביר את בנו באש ועונן ונחש ועשה אוב וידענים הרבה לעשות הרע בעיני ה' ". והיה מזבח לכל צבא השמים, ובאו עליו גדודי מלך אשור ואחזו אותו במניכת ראשו והורידוהו בבלה ונתנו אותו במחבת אש, וקרא שם לכל אלהים שזבח להם ואין עונה להצילו. אמר, אקרא לאלהי אבותי בכל לבי, אולי יעשה לי ככל נפלאותיו אשר עשה לאבי. וקרא לאלהי אבותיו בכל לבו ונעתר לו ונשמעה תפילתו, שנאמר ("דברי הימים" ב, לג): "ויתפלל (אל ה') [אליו ויעתר לו] וישמע תחנתו וישיבהו ירושלים וידע מנשה כי ה' הוא האלהים". באותה שעה אמר מנשה: אית דין ואית דין.
בן עזאי אומר, תדע לך כח התשובה. בוא וראה מרבי שמעון בן לקיש, שהיו הוא ושני רעיו גוזלים לכל אשר יעבר עליהם בדרך. מה עשה? הניח לשני רעיו שודדים בהרים ושב לאלהיו בכל לבו בצום ובתפילה והיה משכים ומעריב לפני הקב"ה, והיה עוסק בתורה ובמצוות ולא שב למעשיו הרעים עוד ונתרצית תשובתו. וביום שמת מתו שני רעיו השודדים בהרים, ונתנו את רבי שמעון באוצר החיים ולשני רעיו לשאול תחתיה. ואמרו שני רעיו לפני הקב"ה: "רבונו של עולם, יש משוא פנים לפניך? זה היה שודד עמנו בהרים והוא באוצר החיים ואנו בשאול תחתיה?!" אמר להם: "זה עשה תשובה בחייו ואתם לא עשיתם תשובה". אמרו לו להקב"ה: "הנח לנו ונעשה תשובה גדולה". אמר להם: "אין תשובה אלא עד יום המיתה. משל למה הדבר דומה? לאדם שהוא רוצה לילך לקראת המדבר, אם אינו לוקח מן הישוב לחם ומים, במדבר אינו מוצא מה שיאכל וישתה. כך אם אין אדם עושה תשובה בחייו, לאחר מותו אין לו תשובה אלא לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו, שנאמר ("ירמיה" יז): 'אני ה' חקר לב בחן כליות ולתת לאיש כדרכו כפרי מעלליו' ".
רבי נחניה בן הקנה אומר, תדע לך כח התשובה. בוא וראה מפרעה מלך מצרים שמרד ברבון עולמים ואמר ("שמות" ה): "מי ה' אשר אשמע בקלו". ובאותו לשון עשה תשובה, שנאמר (שם טו): "מי כמכה באלם ה". והצילו הקב"ה מבין המתים שנאמר (שם ט): "כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך" וגו'. והעמידו מבין המתים לספר גבורתו שנאמר: "ואולם בעבור זאת העמדתיך וגו' ולמען ספר שמי" וגו'. והלך ומלך בנינוה, והיו אנשי נינוה כותבין מכתבי עמל וגוזלין איש את רעהו ובאין זה על זה. וכששלח הקב"ה ליונה להנבא עליהם שמע פרעה ועמד מכסאו ויקרע את בגדיו וילבש שק ואפר והכריז בכל עמו שיצומו שלשה ימים. כל מי שלא יעשה כדברים האלה ישרף באש.
מה עשה? העמיד אנשים מצד אחר ונשים מצד אחד וכל בהמה טהורה בצד אחד ובהמה טמאה מצד אחד והילדים מצד אחד רואין את שדי אמותם ורוצים לינק ולא הניחן ובוכים. והאמהות רואות לבניהן ורוצות להניקן ואינן יכולות ובוכות. והיו בה קכ"ג אלף – יותר משתים עשרה רבוא, שנאמר: "ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה" וגו' ונאמר: "וינחם האלקים על הרעה" וגו'.
ארבעים שנה האריך הקב"ה אפו עמהם כנגד ארבעים יום שנאמר ליונה. ולאחר ארבעים שנה חזרו לקלקולם ולמעשיהם הרעים יותר מבראשונה ונבלעו כמתים בשאול תחתיה, שנאמר ("איוב" כד): "מעיר מתים ינאקו", "ורוח עבירה ותטהרם" ("איוב" לז). לפיכך שלח הקב"ה ביד עבדיו הנביאים להנבא על ישראל ואמר להם: "שובה ישראל עד ה' אלהיך".
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נר לרגלי
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5