——–
אמזרה כנסת ישראל לפני הקב"ה: רבונו של עולם, שלך הוא [כלומר: עליך מוטל להחזירנו בתשובה], "השיבנו". אמר להן: שלכם היא [כלומר: עליכם מטל לשוב], שנאמר: "שובו אלי ואשובה אליכם". ובמדרש תהלים: לא אתה תשוב מעצמך ולא אנו מעצמנו אלא שנינו יחד שנאמר: "שובנו אלקי ישענו" (מדרש "איכה" מדרש "תהלים").
מסביר הרב בעל "מכתב מאליהו": ג' מדרגות יש בתשובה:
מדרגה א' שאדם מתעורר מצד עצמו ומקים: "שובה ישראל עד ה' אלקיך", שמקדים אתערותא דלתתא מרצונו ומעשיו כפי כחו ורק אז מצפה לה' שיגמר תשובתו וירצה בו כבתחלה.
מדרגה ב' פחותה יותר, שעדין לא עזב החוטא חטאו ואין לבו מלא יגון ואנחה על עוונותיו, אין מרגיש שהרעה רודפת אותו, אבל עם כל זאת הוא יודע שחטא, והיה רוצה לעשות תשובה לו היה בכחו, ולבו צועק לה' שיעזרהו לנתק את כבלי היצר, וזה בחינת הפסוק: "שובנו אלקי ישענו", שמבקש מה': שנינו יחד, כלומר: אני אין בי כח כדי ללכת כל הדרך, אני אעשה התחלה ואתה תגמר בעדי.
מדרגה זו היא רק בהתעוררות ובקשה בלב האדם; עדין לא תקן כלום במעשה, עדין לא הגיע לחרטה ולא לעזיבת החטא ולא לקבלה על העתידי ואף-על-פי-כן עונה ה' על פניתו ויעזרהו במלא הסיעתא דשמיא ויגיעהו לתשובה שלימה.
סוד קבלה בתשובה כזו שהיא על-ידי הקב"ה, יזכה לה האדם על-ידי תפילה, וכמו שאמר אא"ז גאון ישראל ז"ל בכתביו שאף לאחר החרבן ננעלו שערי תפילה, אולם בדוק ומנוסה שעדיין ישנה תפילה אחת שנענית בכל עת ובכל מצב והיא תפילה לסיעתא דשמיא ברוחניות.
ועוד כתב שזוהי העצה היחידה לבקע טמטום הלב, ובזה מקרב פתחו לי פתח כחדו של מחט" שבו הולכים לקראת ה' יתברך. ואף שבזה עבר רק חלק קטן מן הדרך והקב"ה משלימו פי אלף, הקב"ה בחסדיו המרבים מחשיב לו כאלו עשה הכל שנה בשנה. "שובנו אלקי ישענו" – שנינו יחד.
מדרגה ג' והיא הנמוכה ביותר: "השיבנו ה' אליך". יש והאדם רחוק מה' יתברך, כל כך שקוע בחטא עד שאין בכחו אפילו לצעוק, ואף אין לו יכלת לבקע הטמטום ואפילו כחדו של מחט. בחלשתו הרוחנית נדמה לו שאפילו פתח קטן כזה אין בידו. מה יעשה אדם כזה? הרי על כל פנים רוצה הוא לשוב בתשובה! יבנה את עצמו על רצון פעוט זה ויתחיל על כל פנים, והמשהו שהוא יכול לעשות יעשה ויהי מה. ואם את המקצת שבמקצת שבידו לעשות יעשה בלי כל חשבונות, אז ה' יתברך מצדו יעורר את לבו האטום של האדם עד שיגיע לפתח של תשובה ממש. וזו בחינת "השיבנו", "שובה ה' עד מתי", שאין לו לאדם אלא נטיה קלה מאד והוא מצפה שה' יתברך יעשה עבורו הכל, וה' יתברך ברחמיו המרבים מסתכל עליו ברחמיו ומחשיב לו גם נטיה קלושה זו לאתערותא דלתתא, שתחול עליו כל הסיעתא דשמיא הגדולה שה' יתברך משפיע עליו עד גמר התשובה, בבחינת "טרם יקראו ואני אענה".
ועוד שם: וראה שדווקא שני הפסוקים האחרונים של איכה המדברים על החרבן הם: "השיבנו ה' אליך ונשובה", "כי אם מאס מאסתנו" וכו'. בחרבן בית ראשון נפלו ישראל מאגרא רמא לבירא עמיקתא, נסתמו כל הצנורות הקדושה ואפסו כל הכחות, אך ממצב שבור זה דווקא מסתכל עם ישראל כלפי מעלה ומצפה בכל זאת לישועת ה' בכח הניצוץ הקדוש שבו, שלעולם לא נכבה, שה' יתברך יחדש את ימיו כקדם וישיבנו אליו בתשובה גמורה. ודווקא פניה זו חשובה וחביבה בעיני ה' אף שהיא מדרגה תחתונה ביותר אבל היא מלב נשבר ביותר, וה' משתמש בכלים שבורים.
ועוד שם, איך אין להתיאש מהרחמים ומהתשובה: בענין י"ג מדות של רחמים נאמר: "אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה' לפניך" ("שמות" לג, יט). וכתב רש"י: "ללמדך סדר בקשות רחמים, אף אם תכלה זכות אבות יועיל אמירת י"ג מדות. ואמר לו ה' יתברך למשה: כסדר שאתה רואה אותי מעטף וקורא י"ג מדות הוי מלמד את ישראל לעשות כך, ועל-ידי שיזכירו לפני רחום וחנון יהיו נענין, כי רחמי לא כלים. ולהלן הוא אומר וכו', הבטיחו שאינן חוזרות ריקם".
ומסביר הרב דסלר זצ"ל: אף-על-פי שתמה זכות אבות, פרוש: האדם נראה כל כך רחוק מה' יתברך עד שלכאורה אין לו שום שיכות עם מדותיהם של האבות הקדושים ואפילו במצב כזה אל יפסיק מלשאוף אל השלמות, כי אין שום מדרגה בעולם שלא יגיעו שם רחמיו יתברך. וזהו גדר הזכרת מדות הרחמים, שהיא תפילה מעומקא דלבא, משפל המדרגה, שיעזרנו ה' יתברך להתעורר מהעפר ולהגיע לשלמות העליונה.
ויש הבטחה ממנו יתברך שתפילת צבור בענין זה לעולם אינה אינה חוזרת ריקם.
לכאורה התשובה ממנו והלאה רחוקה היא מאד, והרבה נופלים ליאוש חס ושלום אך אדרבה: כשאין עצה אחרת אז נפתחין השערים שלמעלה מכל גבול שערי רחמים שאין להם סוף, ובמה? א. בתשובה רבה למרות כל הקשיים. ב. באמונה חזקה שהוא יתברך רוצה ויכול לתן. ג. בתפילה בעמק הלב, דהינו: הזכרת י"ג מדות הרחמים שאז נענים בודאי. עד כאן לשון "מכתב מאליהו".
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נר לרגלי
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5