——–
ולחיזוק הדברים עוד נוסיף לומר, שיראת העונש היא בעצם יסוד היראה, שהרי כל תורתנו הקדושה מיוסדת על שכר ועונש אם זה ב"קריאת שמע" באמרנו "והיה אם שמוע וכו' השמרו לכם פן יפתה לבבכם" וכו' הרי אמונת שכר ועונש, וכן פרשיות התורה "אחרי מות" "קדושים" עונשי מיתה לעריות, פרשיות "בחוקותי, ו"כי תבוא" מלווים באימת עונש על החוטאים, ואם כן היאך אפשר לומר שזה אמור לנשים שדעתן קלה ולעמי הארץ, והלא תורתנו הקדושה להכל נאמרה גם לחכמים ולשלמי הדעת?
אלא כאמור, כוונת התורה לצוות לנו להתבונן להתחזק ולהמחיש לעצמנו אמונת שכר ועונש, ולהיות חכמים ומעמיקים בהנהגה זו של שכר ועונש, דהיינו במורא שמים שביכולתו ובכוחו להעניש, ואנו תלויים בו בכל מעשינו לחסד או לדין, והמורא צריך להיות מיכולת המעניש, וזה יביאנו לבלתי היותנו שאננים כאשר העונש רחוק מאתנו ויראים רק כאשר העונש קרוב אלינו, שזו יראת נשים ועמי הארץ, אלא יראה זו תהא מתמדת אצלנו, וגם כאשר השלום והשלווה בארמונותינו, עלינו להיות יראים מאימת יכולתו יתברך להעניש או לתת שכר, ולכך דרושות חכמה וערמה מרובה.
ובפרט שלא תמיד האדם במדריגה זו של יראת הרוממות, דהיינו יראה מבושה מכבודו ורוממותו יתברך שזו מדריגה גבוהה שקשה להשיגה, שהרי הרבה פעמים מוחו של אדם אטום מלהתבונן מרוממותו יתברך, ואם כן מה יצילו מן העבירה? או כמו כן על ידי מה יבוא ליראת הרוממות אם לא יאחוז לכל הפחות ביראת העונש מתוך התבוננות כנ"ל. והרואה יראה בספרי מוסר מלא מיראת העונש, אם זה בספר הקדוש "ראשית חכמה", "שבט מוסר", וכמו כן רבינו יונה בספרו "שערי תשובה" מביא שצריך האדם לירא מעונשי שמים, ועוד רבות בספרי מוסר, ובפרט בזוהר הקדוש מובא הרבה מעונשים קשים ומרים על העוונות למיניהם.
ולפי זה יובנו לנו דברי הגמרא (ברכות לג ע"ב): "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך", ומקשה הגמרא: וכי יראה מילתא זוטרתי היא שאומרת התורה מה ה' וכו' כי אם ליראה? ומתרצת הגמרא: "אין, לגבי משה מילתא זוטרתי היא". והקושיא ידועה, שהרי עדיין אם כן היאך מצווה לנו התורה על דבר שהוא אומנם קטן לגבי משה, והלא עדיין גדול הוא לגבינו?
ולדברינו לעיל יובן, דכוונת התורה "מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה" זו יראת העונש, שזו יראה במדריגה נמוכה יחסית ליראת הרוממות, ושואלת הגמרא: וכי יראת העונש היא מילתא זוטרתי, והלא גם יראת העונש היא קשה להשיגה וצריכה חכמה, ומתרצת הגמרא לגבי משה שזכה ליראת הרוממות – יראת העונש קלה להשגה גם אצל כל אדם, וכאמור שהרי העונשים והשכר מוחשי לעינינו, אלא שצריך להתבונן ולהעמיק בהם ולראות הנהגת ה' מידה כנגד מידה להעניש לרשעים ולשלם שכר טוב לצדיקים, ולירא מעוצמת יכולתו ושלטונו על בריותיו, מה שאין כן יראת הרוממות היא התבוננות יותר נעלית ומעמיקה שקשה להשיגה מאד. (ביאור כעין זה מובא בספר "מאור ושמש" פרשת עקב ד"ה "ועתה ישראל")
והסבא הגרש"ז מקלם זצ"ל היה אומר: יראת שמים היא סכין שחותך את הרצונות ושובר את המידות והתאוות, וכאמור על יראה זו צריך חכמה והתבוננות להשרישה עמוק בלב, ושהיא בעצם אחד מעיקרי האמונה: שהקב"ה מעניש לרשעים ומשלם שכר טוב לצדיקים, ואין דבר זה קל לקנותו.
ובספר "שומר אמונים" מביא מעשה מחסידי הרה"ק מרופשיץ, שדיברו ביניהם שאין לעבוד את ה' מיראת העונש כי זו יראה זולה ופשוטה אלא מיראת הרוממות דוקא, ואז נכנס רבם ואמר להם: תדעו בני, אם היה משיג האדם יראת העונש, והיה מעמיק בזה ומתבונן מה נעשה עם האדם בצאתו מן העולם, והיה רואה לנגד עיניו עונשי הגיהנם וכל שכן ייתר העונשים חס וחלילה, אז היה ירא ומתפחד ומתבהל ליקח כף מאכל לפיו כל ימי חייו ממש.
וזהו יראת העונש הבאה מתוך התבוננות כמבואר שיש לחדשה ולהעמיק בה, היאך הקב"ה אינו מוותר על מאומה והכל בחשבון, כל דיבור אסור, מחשבה אסורה, הסתכלות אסורה, ביטול תורה, כבוד הבריות, זהירות בממון וכיוצא, דקדוק הדין הוא נורא, והוא מורה על שליטתו המלאה של הקב"ה על האדם וכי אין הפקר כלל, וכמו שאמרו חז"ל (חגיגה ה' ע"א) על הפסוק (קהלת יא, ט): "ודע כי על כל אלה יביאך אלקים במשפט" – זהו הרק בפני חבירו ונמאס, ומורא זה יביאהו לאדם להזדרז לעשות תשובה כראוי ובזריזות ללא דחיות, וכמו שאמרו (אבות ב, י): "שוב יום אחד לפני מיתתך", ומאורעות העולם יזעזעוהו אחר שיתייחס אליהם כראוי מאימת ה"כל יכול" השליט ושופט כל הארץ, ואותה במשפט יעמיד ללא ויתורים, ולא נעלם ממנו דבר.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5