ח. טענת – מי אני שישמע הא-ל תפילתי, ופירכת טענה זו

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר בים דרך - דברים ח. טענת – מי אני שישמע הא-ל תפילתי, ופירכת טענה זו
תוכן עניינים הצג

——–

וכמו כן נשיב לבעלי הטענה השניה, שמניעתם מתפילה מסיבת מי אני ומה חיי שישמע הא-ל תפילתי הלא מעשי מכוערים ודוחים כל תפילה שאתפלל, ומי אמר שבכלל רוצה הא-ל להאזין לתפילתי.

גם אלו מעשיהם סותרים את טענותיהם, ותשובה הראויה לענות להם, הינה גם תשובה הראויה לכת הראשונה, ואמנם תשובה שענינו לכת הראשונה אינה תשובה לבעלי הכת השניה, ונמצא בידך ב' תשובות לבעלי כת הראשונה, ותשובה אחת לבעלי כת השניה.

והיא: בהקדים שאלה קצת קשה.

ידועה ומפורסמת היא העבירה הגדולה – אחת מג' עבירות שדינם ייהרג ואל יעבור – עבודה זרה.

ומהי עבודה זרה?

מבאר הרמב"ם (בהלכות עבודת כוכבים פ"א ה"א), שאותם שעבדו עבודה זרה, האמינו בכח עליון המאציל אין סוף ברוך הוא שחידש את עולמו, האמינו שהעולם לא קדמון אלא האלקים ברא ויצר ועשה את כל המעשים, אלא שטעו וטענו האלקים בשמים הוא – לאחר שברא עולמו סילק את עצמו מתפקיד קיום העולם, והשליכו על גורמים מסויימים, ובכן הללו טענו שהשליך את עולמו לכוחה של השמש שהיא היא הכח שממנו אפשר לשאוב את השפע לצרכי העולם, והחלו משתחווים לשמש, והללו טענו שכח השליטה ניתן לירח או לכוכבים, ועבדום בכל לבם ובכל ממונם, וטעותם של עובדי אלילים אלה היתה בכך שנעלמה מהם האמת האמיתית שהאלקים באמת לא ניתק את כוחו והשפעתו מהבריאה, והוא ורק הוא המחיה ומשפיע חיות וקיום לבריאה, ואין עוד מלבדו, ורק אליו יש לפנות ורק ממנו יש לבקש.

ובכן כאן נבוא לשאלה הנשאלת:

אם לזאת תיקרא עבודה זרה, הרי שכל הפונה לגורם זולתו יתברך שמו, נחשב כמאמין בעבודה זרה, לפי שאין לפנות אלא רק אליו ישירות, אם כן איך הותר לבני אדם לבקש טובות זה מזה, לבקש הלוואה זה מזה, לבקש רפואה זה מזה, מה לי הפונה לעץ ואבן או לשמש ולירח ולכוכבים שנחשב כמאמין בעבודה זרה מסיבת היותו פונה לזולתו יתברך, מה לי הפונה לבשר ודם – לחבירו ולרעהו להושיעו מצרתו, או לעשיר לחלצו מעוניו, לרופא לחלצו מחוליו, הרי שפונה הוא אל כח זר, ואיך הותר הדבר ואין פוצה פה ומצפצף לילך לרופא, וכמו שנאמר: "ורפא ירפא", ודרשו חז"ל: מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות, וכן ניתנה רשות לילך למלוה לבקשת הלוואה וכנאמר: "וכי ימוך אחיך ומטה ידו והחזקת בו", "השמר לך פן יהיה… לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה ורעה עינך באחיך האביון וגו"', הרי שהתורה מצווה להלוות לעני, וכמובן שהוא גם בדרך שהעני מבקש הלוואה, הרי שניתנה רשות לעני לבקש הלוואה וכדומה.

והתשובה פשוטה!

אדם הפונה לשמש או לירח בתורת ישות וכח עצמי זר, זהו שנחשב כמאמין בעבודה זרה, לפי שחייבים אנו להאמין שאין לשום גורם וסיבה כח עצמי, וכולם נתונים לגזרתו יתברך ואין בכוחם לעשות מאומה, ולכן הפונה אל האלילים כופר בעיקר, לפי שפונה אליהם באמונה שיש להם כח עצמי משלהם, ומכוחם העצמי מבקש הוא את בקשתו.

ואמת, אדם שיפנה לרעהו באמונה שיש לו כח עצמי משלו, גם הוא כמאמין בעבודה זרה, וכמו שפרעה הרשע עשה עצמו עבודה זרה, וכמו כן נבוכדנצר ביקש לעשות עצמו אליל, וכן נמרוד עשה עצמו אליל וביקש להשתחוות לו, וכן חירם מלך צור, זהו עבודה זרה ממש, כיון שהפניה אליהם הוא בראות בהם ככח עצמי מנותק מהאלקים.

ומכאן תבין מה שהותר לנו לפנות לבני אדם לבקש עזרתם, הלוואה, רפואה וכדומה. זאת הותר בתנאי שהפניה אליהם בהתייחסות שאינם אלא כשליחים בלבד להעביר את העזרה, ולראותם תלויים ועומדים לרצון ה', דהיינו האופן החיובי בבקשת עזרת בני אדם היא: אני פונה לבקש עזרה כהלוואה או רפואה מרופא או ממלוה באמונה שלימה שאם ירצה ה' יתן בלב המלוה לעזור לי, אם ירצה יתן ה' בלב הרופא לכוון את הרפואה המתאימה לי, ורק בתנאי זה הותר לנו לפנות לבני אדם, לפי שאין זה סותר את האמונה ש"אין עוד מלבדו", לפי שלב מלכים ושרים ביד ה' לכל אשר יחפוץ יטנו, אין אנו פונים לרופא או למלוה בהתייחסות כאילו ויש לו כח מעצמו חלילה, שהרי זה כפונה לאליל ככח המנותק מהאלוקות, אסור לנו להפריד את המחשבה מהאלקים גם בפניותינו לבשר ודם לבקש עזרה, חובתנו להאמין שמצד עצמם אין ביכולתם לעשות מאומה, ותפוסים המה בידיהם ובבינתם מלעזור לזולתם, ונתונים המה לגזירת הבורא האם יהוו כשליחים לעזרת זולתם או לא, והכל תלוי במעשינו אם טובים המה אם לאו, ורק רצון ה' הוא שיקבע את ביצוע הישועה, ואם כן אין בכך שום אלילות ושום עבודה זרה, כי האמונה רצופה לבקשת העזרה, שבאם לא ירצה ה' בישועתנו לא יעזור שום רצון ושום כח של אף אחד לחלץ את הנגזר מגזירתו.

ואף שהבחירה ביד האדם, ואם כן יעלה בדעת החושב שכן הדבר תלוי באדם שאני פונה אליו אחר שהבחירה חופשית בידו לעזור לי או לא.

דע, שישנה כאן טעות גדולה אצל רבים, כי הבחירה החופשית היא רק ברצון ובחפץ להיטיב, אולם בפועל מעשי ממש, אין זה ביד האדם, כמבואר ב"חובות הלבבות" שער הביטחון (פ"ד). ולכך הגם שהבחירה ביד האדם לעשות טוב או רע, ואתה אכן נגשת לאדם טוב שרוצה לעשות טוב, אמנם עדיין מוגבל הוא אם ייטיב לך בפועל, וכגון אם יהיה בידו מעות מזומנים באותה עת להלוות לך או סיוע אחר. וזה תלוי בהשגחת ורצון ה' אם בפועל ייטיבו לך או שירעו לך.

ועכשיו נבוא להשיב לאותם שתי כתות הנמנעים מתפילה, ולהוכיח לעצמנו שמעשינו סותרים את טענותינו.

הרי אם בשעת צרה או שעת הצורך פונים אנו לכל גורם, וכאמור חובתנו גם כשפונים לגורמים לצרף להשתדלות את האמונה שאין ביכולת אדם לעזור לנו אלא אם אכן זו תהא גם הסכמת האלקים, הרי ששוב נפרכים טיעונינו להתרפות מתפילה. מדוע איננו פונים ישירות גם לבקש מה', ומסתפקים אנו בבקשת עזרה מבשר ודם בלבד, הלא אם כנים אנו באמונתנו שגם המה תלויה עזרתם בהסכמת ה', וזו אמונתנו באמת, והרי רק משום כך הותר לנו לבקש עזרתנו מבשר ודם, היאך אפשר להינתק מהתמדת הבקשה מהא-ל, ולפנות לתלויים בו שאין בידם לעשות מאומה מבלעדו?

ואם כן, מה טוענת כת ראשונה – תפילתי לא תתקבל כי כבר פעמים רבות לא נעניתי, או כטענת כת שניה – איני ראוי! מי אני ומה אני שתתקבל תפילתי! אם כן, מדוע הינך מנסה לפתור בעיותיך דרך בני אדם ודרך כוחות זרים למיניהם, הרי מאמין אתה שכולם תלויים במי שאמר והיה העולם, ואין בכוחם לעשות מאומה אם לא שירצה ה' בכך, ואם כן, אם ניסית פעם פעמיים להעזר ברופא פלוני, בעשיר פלוני, לעזרה ולא נענית, הרי שהבנת שאין רצון ה' להושיעך, ולמה אם כן אתה מנסה הלאה והלאה בעוד דרך ועוד דרך באופן כזה או אחר כדי להיוושע?

ממה נפשך,

אם מאמין אתה שה' יתברך הוא המנהל את העולם, ולב מלכים ושרים ברשותו בלבד, ואתה שפונה לזרים להושיעך אינך פונה אליהם אלא רק כאמצעים ושלוחים מאת הבורא לעזרך, ומה שאתה מנסה בכל מיני אופנים זה משום שאתה כל פעם חושב אולי זה עתה יעלה רצון מאת ה' לשלוח עזרי וישועתי, אם כן, למה אתה מתרפה מהפניה גם לה' ובוחר את הפניה לבשר ודם בלבד?

ואם אכן התייאשת מישועת ה' ועלה בדעתך שאין ברצון ה' להושיעך, אם כן למה אתה מנסה אצל בני אדם שיושיעוך, אם ה' אינו רוצה להושיעך, מי יוכל לעזור לך?

אלא מוכח מזה: מהתפילה לא-ל התייאשת, ומעזרת בני אדם לא התייאשת! ומדוע? כי התנתקת מאמונת תלות הגורמים בבורא, וייחסת להם כח בפני עצמו, ולכך מכח הבורא התייאשת, ומכח הגורמים עדיין לא, והרי זו מעין ע"ז ממש לנתק את כח הגורמים והסיבות מסיבת כל הסיבות – הבורא יתברך.

ונחזור אם כן לפלא העצום בו התחלנו את קונטרסנו, אנו הלא יהודים מאמינים בני מאמינים, מאמינים בשכר ועונש, מאמינים בעין רואה ואוזן שומעת, מאמינים בה' יתברך שהוא חוקר לב וכליות, מקיימים מצוות יום יום לרוב – תורה תפילה ציצית תפילין וכו', ובכן להיכן נעלמה אמונה זו מאתנו בשעת צרותינו?!

מסקנה אחת חייבים אנו להסיק מכל השקלא וטריא האמורה למעלה.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן