——–
כתב הרמב"ם (הלכות אסורי ביאה פרק כא הלכה ב) וזה לשונו: ואסור לאדם לקרץ בידיו וברגליו או לרמז בעיניו לאחת מן העריות או לשחק עמה או להקל ראש ואפילו להריח בשמים שעליה או להביט ביפיה אסור, ומכין למתכון לדבר זה מכת מרדות. והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכון להנות כמי שנסתכל במקום התרף, ואפילו לשמע קול הערוה או לראות שערה אסור, עד כאן.
ועוד שם (בהלכה כא) וזה לשונו: "וכן אסור לאדם להסתכל בנשים בשעה שהן עומדות על הכביסה. אפילו להסתכל בבגדי צבע של אשה שהוא מכירה אסור, שלא יבוא לידי הרהור, עד כאן לשונו.
ועוד ברמב"ם (ב"הלכות תשובה" פרק ד' הלכה ד) וזה לשונו: המסתכל בעריות מעלה על דעתו שאין בכך כלום, שהוא אומר: "וכי בעלתי או קרבתי אצלה?" והוא אינו יודע שראית העינים עוון גדול שהיא גורמת לגופן של עריות, שנאמר: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", עד כאן לשונו.
וכן הסמ"ג (ב"לא תעשה" קכו) מביא דברי הרמב"ם ז"ל הנ"ל, וכן בטור וב"שלחן ערוך" ("אבן העזר" סימן כא) מביאים להלכה את דברי הרמב"ם ז"ל הנ"ל.
וכן הסמ"ק (במצוה ל) מנה אותו במנין תרי"ג מצוות. (וכתב שם בסופו) וזה לשונו: וכתיב ("קהלת" ו): "טוב מראה עינים מהלך-נפש". ודרשו רבותינו ("יומא" עד:) טוב מראה עינים באשה יותר מגופן של מעשה, ואפילו באשתו היה נזהר אברהם אבינו עליו השלום ומשה רבנו, עד כאן לשונו.
וכן "החרדים" כתב וזה לשונו: נאמר על חוש הראות ("במדבר" טו): "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" – הזהרנו בזה שלא יסתכל האדם באשת איש ובשאר עריות פן ינקש בם" (רבנו יונה ממנין תרי"ג), עד כאן לשונו.
ורבנו יונה ז"ל כתב (ומביאו החיד"א ז"ל בספר "מדבר קדמות"): המסתכל בנשים מומר לעברה אחת הוא, עד כאן לשונו. וכתב "בית יוסף" ("אבן העזר" סימן כא) וזה לשונו: "כתוב ב"ארח חיים" בשם הרבנו יונה: אסור להסתכל באשת איש מן התורה שנאמר (שם): "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", ואסור להסתכל בפנויה מדברי קבלה, שנאמר ("איוב" לא): "ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה". וכל המסתכל באשת איש מכשיל ומכחיש כח יצרו הטוב, והודו נהפך עליו למשחית, שכך אמרו רז"ל ("סנהדרין" צב, עיין שם): כל המסתכל בעריות קשתו ננערת, ואשר לא נשא עיניו אל אשת איש זוכה ומקבל פני שכינה, שנאמר ("ישעיה" לג): "ועצם עיניו מראות ברע". ונאמר אחריו (שם): "מלך ביפיו תחזינה עיניך". ואסור מן התורה להרהר באשה ואפילו פנויה, עד כאן לשונו.
וכתב על זה בספר "טהרת הקודש" (חלק א', מאמר "פגם עינים", פרק א'): הרי לך מדברי רז"ל ומפרשים, שבכל הסתכלות שמסתכל בנשים עובר על לאו, והוא מן הלאוין החמורות שבחמורות, שהוא אביזריהו דגלוי עריות. והלא אמרו רז"ל ("נדרים" כ.): כל הצופה בנשים סופו בא לידי עברה. ואמרו רז"ל ("סנהדרין" עה.) באותו שנתן עיניו בהאי אתתא ונחלש. ואמרו הרופאים, שרפואתו היא שיראה אותה או שהיא תדבר עמו מאחורי הגדר. ואמרו חז"ל: ימות ולא יראנה.
וכתב בספר "שפע טל" ומביא זאת מהרמ"ק ז"ל ויסודו מ"הזהר", שכל מצות עשה ולא תעשה כלולה מכל תרי"ג מצוות, כי לכאורה האיך אפשר על-ידי עבירה לברא מלאך רע, הלא כל עברה היא רק נגד אחד מאבריו או מגידיו. ואם כן המלאך הנברא על-ידי זה אין לו רק אבר אחד נגד אבר שעבר? ועל זה תרץ, כי כל מצות עשה ולא תעשה נכללה מכלם, ואם האדם עובר אחת מן העברות מתרי"ג, נכללו בו כל התרי"ג כלם, ונברא על-ידי זה מלאך רע שלם בכל רמ"ח אברים ושס"ה גידים רוחניים. ומלאך טוב נברא ממקימי המצוה.
ואם כן, תכף בהסתכלותו במקום שאסור או בדמות אשה זרה, נברא מזה קלפה גדולה ונוראה ומלאך רע מכל ראיה בפני עצמה ממש. ואחר כך כשיבוא להרהר על-ידי זה, אז עובר בכל הרהור על לאו מיחד של ("דברים" כג): "ונשמרת מכל דבר רע". ואמרו רז"ל ("עבודה זרה" כ:) שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה. והרמב"ן והסמ"ק ורבנו יונה מנו לאו של של "ונשמרת" במנין תרי"ג. והנה אמרו רז"ל: עין רואה ולב חומד וכלי מעשה גומרים. אם כן, כל שכן כשחס ושלום תביאהו המחשבה הזו לידי מעשה עברה, והמעשה הוא לאו ועברה בפני עצמה. אם כן, ברגע אחד חס ושלום מתקשרים אלו השלשה: עיין, לב ומעשה, שלשה מלאכים רעים שנבראו, ובורא על-ידי זה קלפות טמאות בלי שעור וחקר ומלאכי חבלה המוכנים לפרע ממנו. ואלו ראה אדם אותם היה מת תכף מפחדם ומוראם. והמה בעוונותינו הרבים עומדים כרוצחים גם בחייו לצערו בכל מיני צער ולחטף גם מצוותיו שעשה. וכל שכן מה שעושים עמו אחר פטירתו חס ושלום.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נר לרגלי
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5