——–
א. ויקרא אל משה (א.א)
איתא בבעל הטורים – "ויקרא אל משה"- ר"ת אמ"ו, בעטרה שעטרה לו אמו.
ויש לשאול, מה שייכות ישנה בין חינוך האם לבין הפסוק "ויקרא אל משה"?
ב. ויקרא אל משה (א.א)
איתא בויקרא רבה (א, ג) – עשרה שמות נקראו לו למשה וכו', אמר לו הקב"ה למשה: חייך, מכל שמות שיש לך איני קוראך אלא בשם שקראתך בתיה בת פרעה -"ותקרא שמו משה", הוי "ויקרא אל משה".
ויל"ע, מדוע קראו ה' דווקא כשם שקראתו בתיה בת פרעה, ולא באחד משאר עשרת שמותיו?
ג. עוד יש לתמוה, הרי שם מבטא את מהות האדם, והרי השם "משה" איננו מביע אלא את פעולת המשייה של בתיה. א"כ מדוע נקרא משה דווקא "בשם שקראתו בתיה בת פרעה"?
ד. ויקרא אל משה וידבר ה' אליו וכו' (א.א)
איתא בגמ' בסנהדרין (לא:) – שלחו ליה למר עוקבא: לדזיו ליה כבר בתיה וכו'. [ופירש רש"י: כמשה שהוא בן בתיה, למי שמקרין עור פניו כמשה רבינו שגידלתו בתיה בת פרעה].
לכאורה מבואר, כי ישנה שייכות בין קרינת עור פניו של משה לבין בתיה בת פרעה אשר גידלתו. הדבר צ"ב!
ה. ויקרא אל משה (א.א)
איתא בבעל הטורים – "ויקרא"- א' ד"ויקרא" זעירא. שמשה לא רצה לכתוב אלא "ויקר" כדרך שנאמר בבלעם, כאילו לא נראה לו ה' אלא במקרה, וא"ל הקב"ה לכתוב גם בא' וכתבה קטנה.
איתא במדרש תנחומא (סוף כי תשא) – כי משיור הדיו של א' זעירא זו שנשתייר בקולמוס, העבירו על ראשו, ומזה קרני ההוד.
ויש להבין, מה העניין שזכה משה שקרן עור פניו דווקא מן אותם שיירי הדיו של אות ה-א' דויקרא?
ו. עוד יש לידע, מדוע נסתבב לבסוף מאת ה' שהוקטנה דווקא אות ה-א' ולא אות אחרת בתיבת "ויקרא"?
ז. ושחט אותו על ירך המזבח צפונה לפני ה' וכו' (א.יא)
איתא בויקרא רבה (ב, יא) – ובאיל הוא אומר: "צפנה לפני ה'"- בשעה שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו, התקין הקב"ה שני כבשים, אחד של שחרית ואחד של ערבית. וכל כך למה? שבשעה שהיו ישראל מקריבין תמיד על גבי המזבח, וקורין את המקרא הזה "צפונה לפני ה'", זוכר הקב"ה עקידת יצחק.
ויש להבין, מה העניין בשייכות העניינים בין עקידת יצחק לבין קורבן התמיד, שכשמקריבין את התמיד נזכר הקב"ה בעקידה?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של הג"ר בן ציון אבא שאול זצ"ל בספרו אור לציון [בין אדם לחבירו מאמר ו'] בעניין חינוך הבנים. וז"ל – כתיב "כי יצר לב האדם רע מנעוריו", (בראשית ח.כא). כלומר המידות הרעות ישנן באדם ומושרשות בו מראשיתו, ואם לא יקבל חינוך בקטנות, יגדל פרא אדם, בעל תאוות ותשוקות לדברים רעים.
אבל אם מתחנך כבר מקטנות, וגדל ביחד ובשילוב עם תורה ויראת שמים, זה מקנה לו דרך חיים עד אשר יזקין, כמ"ש (משלי כב.ו) "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה".
בדרך שמוליכים אותו ימשיך, בין לטוב בין לרע, וקשה לו יהיה לפרוש מדרך זו. עכ"ל.
א"כ מבואר – עד כמה יכולים להיות עמוקים וחזקים שורשי הידיעות אשר סופג האדם בימי ילדותו בבית אביו ואצל רבותיו, עד שאף רוח סערה גדולה ביותר לא תצליח לעקרם לטוב ולרע, כי הכל תלוי בחינוך.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיות א', ב', ג', ד', ה' וו' מתורצות – "ויקרא אל משה"- בפסוק זה מלמדתנו התורה, עד כמה גדול ונעלה הוא חינוך הילדים.
על אף כי עשרה שמות נקראו לו למשה וכו', אמר לו הקב"ה למשה: חייך, מכל שמות שיש לך איני קוראך אלא בשם שקראתך בתיה בת פרעה -"ותקרא שמו משה", הוי "ויקרא אל משה".
כי היות והשם מבטא את מהות האדם, השם "משה" אשר מביע את פעולת המשייה של בתיה. מלמדנו, את יסוד גדילת משה להיות "משה רבינו". כי דווקא מכח "השם שקראתו בתיה בת פרעה"- חינוכה הדגול והקדוש, למידות וגמילות חסד בכל הכח, לשאיפה לגדלות ולנתינה כפעולת משייתה את התיבה, היא אשר זיכתה את משה להיות משה רבינו מנהיגם של ישראל.
היא אשר זיכתו למידות הנעלות אשר הובילוהו "לדזיו ליה כבר בתיה וכו'". וכפירוש רש"י: כמשה שהוא בן בתיה, למי שמקרין עור פניו כמשה רבינו שגידלתו בתיה בת פרעה.
לזה, דווקא משיור הדיו של א' זעירא דויקרא אשר נשתייר בקולמוס, זכה משה לקרני ההוד. ללמדנו, כי דווקא החינוך הראשוני מקטנות בהיותו בבחינת "א' זעירא" [בתחילת דרכו כא' וקטן כזעירותה], הוא אשר יוביל את האדם להיות בבחינת "משה" ולקרני הוד התורה בהמשך חייו.
כי חינוך "הויקרא אל משה"- האימא [ר"ת אמ"ו] בקטנות, בכוחו לזכות את הבן ל"עטרת התורה" בזקנותו, ולהיות לגדול הדור כמשה רבינו.
לימדנו הבעל הטורים כי כל הגעתו של משה לבחינת ה"ויקרא אל משה" לא הגיעה אל מכח ה"עטרה שעטרה לו אמו" מחמת חינוכה הטהור.
ולפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – "צפונה לפני ה'"- עניין השייכות בין עקידת יצחק לבין קורבן התמיד, שכשמקריבין את התמיד נזכר הקב"ה בעקידה. מלמדנו, כי מכח חינוך האבא לבנו כחינוך אברהם ליצחק, יכול הבן להיהפך לבחינת "קרבן תמיד" בעבודת ה', להיות שקוד באוהלה של תורה בזקנותו עד ש"גם כי יזקין לא יסור ממנה". כי כמה גדולה היא השפעת החינוך.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5