——–
יג. וכן נדיר לראות אשה השמחה בזה שזכתה להתלבש בצניעות, והאמת מה רמה ונשאה מצות הצניעות, ואין צריך לפנים. ועל כן ירקוד עם בנותיו אשרי שזכיתי בבנות כמותכן אשר לבושות בצניעות, לא יאומן אתן הולכות ברחוב, וכלל לא זוכרות שאתן לבושות בצניעות, ובכל רגע ורגע מקיימות מצוה גדולה ונפלאה של הצניעות, וניתן להוכיח כן שבכל רגע מקיימות מצוה מכמה מקומות, ואחת מהן הם דברי הב"י (חו"מ סי' תכה ס"ה) לגבי האיסור לגדל בהמה דקה בארץ ישראל משום שהן גוזלות שדות ישראל, ונפסק דינו של רועה בהמה דקה בארץ ישראל שאסור להצילו, וביאר הבית יוסף לפי שבכל היום עובר על האיסור. עד כאן. ואם לשלילה הדין כן, שנחשב שבכל היום עובר על איסור, ולא נחשב רק איסור אחד בשעה שיוצא לדרך לרעות בשדות, קל וחומר לחיוב כמו בנידוננו לגבי צניעות שבכל עת שאשה לבושה בצניעות יש לה קיום מצוה. [ובכלל זה יש להעיר הערה חשובה עד מאוד, שכשבנותיו מביאות את תקנון בית הספר, ובו גדרי הצניעות שדורשים בבית הספר, גם אם התקנון נראה מחמיר מדאי, וחסר הגיון. אסור לבזותו ולגנותו (וכמה חבל שזו האוירה השוררת בין בנות בית הספר, ואוירה זו מגיעה כמובן מההורים), להיפך יש לשמוח עם הילדות אשרנו שזכינו בתקנון צניעות, לקחתו ולתלותו באמצע החדר, לעשותו דבר קדוש, וקל וחומר שלא לבזות את התקנון, ולא לדבר בגנותו. כי אם כן, כיצד תגדלנה הבנות לצניעות, כשגדרי הצניעות שהניחו להן בבית הספר, ושעליהן המורות מענישות ומקפידות עליהן, סבורות הן שהם שטויות, וחשות בהן עול ושנאה. ובעתיד מי ערב לכך שהבת לא תחליט כאשר את עיניה תשא לרחוב, שאף גדרי הצניעות שחינכוה בביתה בדברים המעכבים והאסורים, הם חומרות יתירות. הן הלא ראתה שכן עשה אביה על תקנון בית הספר, וכאשר עשה כן יעשה לו. ומאידך המשבח את התקנון והמפארו, הרי שיהפך התקנון לדבר קדוש, שמרוויחים על ידו מצוות, ולכשהילדות יגדלו שוב יאמר להם שדבר פלוני הוא דין, ואלמוני חסידות.] וכן על זה הדרך בכל המצוות, תן לחכם ויחכם עוד. תוכן דברים אלו שמעתי מפי הרה"ג יחיאל יעקובזון שליט"א, ויש עוד אריכות דברים, אולם אין זה מטרת הספר ומעשהו. ועוד ראה לענין השמחה במצוות והדרך לכך בשו"ע המדות (שער השמחה חלק המוסר סימנים ו,ז).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אסי הלוי שליט"א
שלחן ערוך המדות – א
הלכה ומוסר
חלק ההלכה בו נידונו חקרי ההלכות, ברור דינים וגדרים הלכתיים בהלכות מדות
חלק המוסר בו באו דברי המוסר, ודרכי כבישת המדות הטובות, וההרחקה מן הרעות
מאשר חנני ה' יתברך – הצב"י אסי הלוי אבן יולי ס"ט
פעה"ק ירושים תובב"א – בשנת "הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" – התשס"ח לפ"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5