——–
א. ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה (יב.ב)
איתא בפסחים (קיז:) אמר רבי שמעון בן לקיש: "ואעשך לגוי גדול"- זהו שאומרים: "אלקי אברהם", ואברכך"- זהו שאומרים: אלקי יצחק. "ואגדלה שמך"- זהו שאומרים: "אלקי יעקב". יכול יהיו חותמים בכולם? ת"ל, "והיה ברכה"- בך חותמים, ואין חותמים בכולם.
צריך להבין, מדוע אין חותמים בכולם, אלא רק באברהם אבינו?
ב. ויאמר לאברם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה (טו.יג)
איתא בנדרים (לב.) אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר: מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים, מפני שעשה אנגרייא בת"ח, שנאמר: "וירק את חניכיו ילידי ביתו". ושמואל אמר: מפני שהפריז על מידותיו של הקב"ה. שנא' "במה אדע כי אירשנה" וכו'.
צריך להבין, מדוע עונשו של אברהם, היה דווקא בזרעו ולא בו עצמו?
ג. ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה (טז.ו)
איתא ברמב"ן – חטאה אמנו בענוי הזה, וגם אברהם בהניחו לעשות כן, ושמע ה' אל עניה ונתן לה בן שיהא פרא אדם לענות זרע אברהם ושרה בכל מיני הענוי.
ויש להבין, מדוע עונשם של אברהם ושרה היה בזרעם דווקא, ולא בהם עצמם?
ד. הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל וכו'. והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו (טז.יא-יב)
יש לידע, איזה מין "בשורה" זו שבישרה המלאך, שיהיה בנה ישמעאל "פרא אדם"?
ה. עוד יש להבין, כיצד הדבר מתקשר עם אותו עניין שאנו עוסקים בו – בריחתה וחזרתה לבית שרה?
ו. ויאמר אלקים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה וברכתי אותה וגם נתתי לך ממנה בן (יז.טו-טז)
לכאורה משמע, כי דווקא מכח שינוי שם שרה זכתה היא להתברך בבן. והדבר צ"ב!
ז. וברכתי אותה וגם נתתי לך ממנה בן (יז.טז)
יש לדקדק, דתיבת "ממנה" מיותרת היא?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של הסבא מקלם זצ"ל (מובא באור רש"ז עה"ת – פר' מקץ) בעניין מעלת החינוך. וז"ל – הודיעה לנו התורה מהי מעלת החינוך של זרע יעקב אבינו. לעמידה איתנה זו ללא כל התחשבות בסובב אותו, יכול היה יוסף להגיע אך ורק בזכות החינוך המעולה שקיבל בבית יעקב אבינו. עכ"ד.
כ"כ יש להוסיף את דברי הגר"מ רובמן זצ"ל בספרו זכרון מאיר (פר' וירא) בשם מד"ר "וירא לוט וירץ לקראתם" ופרש"י: "מבית אברהם למד לחזור על האורחים". מזה למדים אנו את חשיבותה של גירסא דינקותא השמורה לאדם כל ימי חייו. מכוחה הוא יכול לעמוד בניסיון וללחום נגד המפריעים השונים ולנצחם.
וכן איתא בגמ' (שבת כא) "אמרוה רבנן קמיה דאביי משמיה דר' ירמיה ולא קבלה, כי אתא רבין אמרוה רבנן קמיה דאביי משמיה דר' יוחנן וקיבלה, אמר: "אי זכאי, גמירתיה לשמעתיה מעיקרא. והא גמרה. נפקא מינה לגירסא דינקותא, ופרש"י: "גירסא דינקותא מתקיים יותר משל זיקנה".
והנה טבע האדם הוא ההיפך מזה: הנער מזלזל בימיו ושניו ומשאיר את השתלמותו לימים יבואו לכשיתגבר ובאמת זוהי טעות נוראה.
כי עיקר הצלחת האדם – בימי נעוריו. ומה שאדם לומד או קונה מידות טובות ועושה מעשים טובים בנעוריו זה נשאר לו לתמיד.
ועד"ז אמרו חז"ל (סוכה נ"ג) "אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו", פירוש – מי שהילדות שלו אינה כשורה סובל מאוד כשמגיע לזיקנה. אך מאידך, אשרי מי שילדותו נוצלה כראוי, וממילא היא אינה מביישתו גם לעת זקנה. עכ"ל.
כ"כ הוסיף הוא (בפר' כי תשא). וז"ל – עד כמה יש לדאוג ש"הגירסא דינקותא" תהיה מעולה. וכבר אמר שהמע"ה (משלי כ"ב): "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה". אם בימי נערותו מקבל האדם חינוך טוב, הרי זו ערובה להצלחתו גם בימי הזיקנה.
אבל אם השורש פגום, יש חשש לא רק לימי הנערות אלא לכל ימי חייו בהמשך. עכ"ל.
א"כ מבואר – עד כמה יכולים להיות עמוקים וחזקים שורשי הידיעות אשר סופג האדם בימי ילדותו בבית אביו ואצל רבותיו, עד שאף רוח סערה גדולה ביותר לא תצליח לעקרם לטוב ולרע, כי הכל תלוי בחינוך.
ההורים הם המשפיעים על ילדם, מכח מידותיהם ומעשיהם אשר ילדם לומד מהם.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיא הראשונה מתורצת – בברכת אבות אין חותמים, אלא רק באברהם אבינו. ללמדנו מעלת החינוך, כי מעמדם של יצחק ויעקב להיות בבחינת "אלקי יצחק" "ואלקי יעקב" הינו מכח ה"אלקי אברהם".
כי דווקא מכח חינוכו המושלם של אברהם אבינו את זרעו, הגיעו יצחק ויעקב לכל מעלתם לידי "ואברכך ואגדלה שמך" – כמה חשובה וגדולה היא מעלת החינוך.
לפ"ז גם הקושיות ב' וג' מתורצות – עונשם של אברהם ושרה, הן בענוי הגר, והן באמירת אברהם במה אדע וכו', נפרע דווקא בזרעם. ללמדנו, כי השפעת מעשי ומדות ההורים, משפיעים ישירות על זרעם להשריש בהם מעשיהם ומידותיהם.
ע"כ חייבים ההורים להיזהר בכל מעשיהם, למען חינוך זרעם בדרך הישר לדורי דורות.
לפ"ז גם הקושיות ד' וה' מתורצות – ביאר הג"ר דניאל מובשוביץ ראש בית התלמוד דקלם (מובא בשלחן גבוה): הנראה הוא, שעתידו של ישמעאל כפרא אדם אינו בבחינת חוק שאינו מובן, כי אם תוצאה ישירה של התנהגות אמו.
דווקא בריחתה של הגר מתחת גבירתה והסרת העול מעל עצמה, גרם שבנה היוצא מחלציה יפרוק עוד יותר עול דרך ארץ, ויגדל כפרא אדם אשר ידו בכל ויד כל בו.
משום כך ביקשה המלאך "שובי והתעני תחת גבירתך" והודיע לה את עתיד בנה "והוא יהיה פרא אדם", למען תעצור את המשך ההתדרדרות העתידה של ישמעאל, על ידי שתשוב לשרה. עכ"ד.
מבואר, עד כמה צריכים ההורים להזהר בחינוך ילדם, כי יכול הוא להשפיע במידותיו הפגומות על ילדו, ואף לעשותו "שהוא יהיה פרא אדם".
ולפ"ז גם הקושיות ו' וז' מתורצות – זכיית שרה בהתברכה בבן מכח שינוי שמה דווקא. בא ללמדנו, כי כח החינוך תלוי בהורים, כביכול, ע"י שינוי השם "בהורים" אפשר לזכות בזרע ברך ה'.
הוסיפה התורה לרמוז בקרא באומרה: וברכתי אותה וגם נתתי לך "ממנה" בן – כי גדלות הבן הוא "ממנה"- מכח האמא המחנכת, כי הכל תלוי בכח החינוך.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5