חיי מוהרן תקע״ט

א׳ (קלו) שָׁמַעְתִּי אֵיךְ שֶׁסִּפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְאֶחָד מֵאֲנָשָׁיו הַחֲשׁוּבִים שֶׁבְּעֵת הֱיוֹתוֹ בְּלֶבוּב אָז הָיָה שָׁם גַּם־כֵּן הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי צְבִי אַרְיֵה זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מֵאֲלִיק. וּפַעַם אַחַת נָסְעוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד לְתוֹךְ אֵיזֶה יַעַר, וְדִבְּרוּ אָז מִכָּל הַצַּדִּיקִים וּמֶה הָיָה עֲבוֹדָתָם. וְנָשָׂא רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עֵינָיו לְמַעְלָה וְסִיֵּם אֲבָל מַה הוּא הָעִנְיָן שֶׁלִּי זֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ שׁוּם אָדָם. וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "הָאבֶּער וָואס מַיין זַאךְ אִיז דָאס וֵוייסְט קֵיינֶער נִיט". אַחַר־כָּךְ אָמַר לְהָאִישׁ הַנַּ"ל אֲסַפֵּר לְךָ מַהוּ הַחוֹלַאַת שֶׁלִּי וְכוּ': זְכוּת אָבוֹת לֹא יַסְפִּיק עַל רְפוּאַת הַחוֹלַאַת, רַק בְּדָבָר אֶחָד בָּטַחְתִּי קְצָת עַל שֶׁכַּמָּה אֲנָשִׁים הֶחֱזַרְתִּי אוֹתָם לְמוּטָב. הֵשִׁיב לוֹ הָאִישׁ הַנַּ"ל אֱמֶת הַדָּבָר כִּי יָדַעְתִּי שֶׁהָרַב רַבִּי נָתָן בְּוַדַּאי יִהְיֶה צַדִּיק "גוּטֶער יוּד", הֵשִׁיב לוֹ מַה שֶּׁאַתָּה יָכוֹל לוֹמַר "וָואס דוּא קָאנְסְט זָאגְן" אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁהוּא כְּבָר גַּם עַכְשָׁו צַדִּיק "עֶר אִיז שׁוֹין אַ גוּטֶער יוּד".

לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל ישראל החיים ומתים.