חיי מוהרן תנ״ט

א׳ (טז) מִכְּבָר אָמַר לִפְעָמִים יוֹצֵא חוֹלַאַת חַס וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם וַאֲזַי הוֹלֶכֶת וּמִתְפַּשֶּׁטֶת מֵאֶחָד לַחֲבֵרוֹ שֶׁקּוֹרִין אוּנְטֶר גַאנְג. וְיֵשׁ חִלּוּק בְּעִנְיָן זֶה, כִּי יֵשׁ אֶחָד שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ הַחוֹלַאַת מִן הַשָּׁמַיִם אֵלָיו בְּעַצְמוֹ, וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁאֵין מַגִּיעַ לוֹ הַחוֹלַאַת בְּעַצְמוֹ, רַק שֶׁהוּא מְקַבֵּל חַס וְשָׁלוֹם הַחוֹלַאַת מֵחֲבֵרוֹ. וְיֵשׁ חִלּוּק בֵּינֵיהֶם, כִּי זֶה שֶׁשּׁוֹלְחִין לוֹ בְּעַצְמוֹ הַחוֹלַאַת יֵשׁ לוֹ זֹאת הַחוֹלַאַת עִם כָּל הַסִּימָנִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁל הַחוֹלַאַת הַזֹּאת, כִּי יֵשׁ כַּמָּה סִימָנִים לְכָל מִין חוֹלַאַת רַחֲמָנָא לִצְלַן, כְּגוֹן הַחוֹלַאַת שֶׁקּוֹרִין קַאטֶער [נַזֶּלֶת] הָעִקָּר הַחוֹלַאַת הוּא כְּאֵב הָרֹאשׁ, אֲבָל יֵשׁ עוֹד סִימָנִים דְּהַיְנוּ חִכּוּךְ הַחֹטֶם וַעֲטִישׁוֹת וְעוֹד כַּמָּה סִימָנִים, וְכָל סִימָן וְסִימָן שֶׁל הַחוֹלַאַת הוּא גַּם־כֵּן חוֹלַאַת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּמִי שֶׁנִּשְׁלַח אֵלָיו בְּעַצְמוֹ הַחוֹלַאַת, הַיְנוּ שֶׁהוּא מִן הָאֲנָשִׁים שֶׁאֶצְלָם הִתְחִילָה הַחוֹלַאַת מֵעַצְמָם וְלֹא קִבְּלוּ מֵחַבְרֵיהֶם, אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים יֵשׁ לָהֶם הַחוֹלַאַת בִּשְׁלֵמוּת עִם כָּל הַדִּקְדּוּקִים וְהַסִּימָנִים הַנַּ"ל, אֲבָל אֵלּוּ ..דף מס:431 הָאֲנָשִׁים שֶׁמְּקַבְּלִין הַחוֹלַאַת מֵחַבְרֵיהֶם אֵין לָהֶם כָּל הַחוֹלַאַת עִם כָּל הַסִּימָנִים וְעוֹד דִּבֵּר מֵעִנְיָן זֶה:

לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל ישראל החיים ומתים.