חיי מוהרן תכ״ז

א׳ (ב) שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁחָלַם לוֹ דִּבְרֵי צַחוּת וְהֵם אֵלּוּ (שַׁבָּת ל"ד.): 'זוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת זוֹ אֶת זוֹ, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לֹא כָּל־שֶׁכֵּן'. הַיְנוּ שֶׁמַּקְשֶׁה זוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת זוֹ אֶת זוֹ, תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים לֹא, הַיְנוּ מֵאַחַר שֶׁזּוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת זוֹ אֶת זוֹ מִפְּנֵי מָה תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים לֹא יְכַבְּדוּ זֶה אֶת זֶה. וְהַתֵּרוּץ הוּא כָּל־שֶׁכֵּן, הַיְנוּ בִּשְׁבִיל כָּל־שֶׁכֵּן בִּשְׁבִיל הַמָּמוֹן הַנִּקְרָא כָּל־שֶׁכֵּן כִּי כָּל־שֶׁכֵּן עֹשֶׁר וְכָבוֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שָׁם סג:) עַל פָּסוּק (מִשְׁלֵי ג): "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ", וְכָל שֶׁכֵּן עֹשֶׁר וְכָבוֹד. עוֹד בְּעִנְיַן אַחֵר 'זוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת זוֹ אֶת זוֹ', בִּשְׁבִיל זֶה 'תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים לֹא כָּל־שֶׁכֵּן' הַיְנוּ בִּשְׁבִיל זֶה אֵין לְהַתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים מָעוֹת שֶׁנִּקְרָא כָּל־שֶׁכֵּן, וְזֶה תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים לֹא כָּל־שֶׁכֵּן, הַיְנוּ שֶׁאֵין לָהֶם מָעוֹת הַנִּקְרָא כָּל־שֶׁכֵּן, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁזּוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת. כִּי הַתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים הֵם נִקְרָאִים רוֹעִים וּכְשֶׁיֵּשׁ זוֹנוֹת הֵם נִקְרָאִים חַס וְשָׁלוֹם רוֹעֶה זוֹנוֹת, וְרוֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן (שָׁם כט). עוֹד בְּאֹפֶן שְׁלִישִׁי 'זוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת זוֹ אֶת זוֹ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים' הַיְנוּ מָתַי יִהְיוּ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים מְפַרְכְּסִין זֶה אֶת זֶה, לֹא כָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם תַּאֲוַת מָמוֹן כְּלָל:

לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל ישראל החיים ומתים.