חיי מוהרן ר״כ

א׳ (לו) בְּעֶרֶב־רֹאשׁ־הַשָּׁנָה דִּבֵּר עִמָּנוּ מֵהָרַב מִבְּרֶסְלֶב שֶׁלֹּא הָיָה עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה אָז בְּאוּמֶין, וְאָמַר לָנוּ מָה אֹמַר לָכֶם אֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה, הַיְנוּ לִהְיוֹת אֶצְלִי עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה. אַף־עַל־פִּי שֶׁשְּׁאָר צַדִּיקִים אֵינָם אוֹמְרִים כָּךְ, כִּי אֶצְלָם אֵינוֹ חִיּוּב גָּדוֹל כָּל כָּךְ לִהְיוֹת אֶצְלָם עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, הֲרֵי עוֹד קֻשְׁיָא אֶחָת. [כְּלוֹמַר בְּלֹא זֶה כְּבָר מַקְשִׁים עָלָיו קֻשְׁיוֹת הַרְבֵּה תָּמִיד, וְיִהְיֶה קָשֶׁה עָלָיו עוֹד קֻשְׁיָא זוֹ גַּם־כֵּן מַה שֶּׁהוּא מַזְהִיר בְּיוֹתֵר לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה דַּיְקָא יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַגְּדוֹלִים]. וְאָמַר שֶׁכָּל עִסְקוֹ הוּא רַק רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְהִפְלִיג אָז מְאֹד מְאֹד לִהְיוֹת אֶצְלוֹ בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "וָואס זָאל אִיךְ אַייךְ זָאגִין קַיין גְרֶעסֶערְס דֶער פוּן אִיז נִיט פַארְהַנְדְן, אַי אַנְדֶערֶי זָאגִין נִיט אַזוֹי, נַא אִיז נָאךְ אַקַשְׁיֶא, גָּאר מַיין זַאךְ אִיז רֹאשׁ־הַשָּׁנָה" [מָה אוֹמַר לָכֶם אֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה אַי [מַדּוּעַ] אֲחֵרִים אֵינָם אוֹמְרִים כַּךְ נוּ זֶה עוֹד קוּשְׁיָא כָּל עִנְיָנִי הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה] גַּם כְּבָר אָמַר "אוֹיף רֹאשׁ־הַשָּׁנָה דַארְפְן אַלֶע זַיין" [עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה כֻּלָּם צְרִיכִים לִהְיוֹת]. וְכָל זֶה הָיָה בְּאוּמֶין בָּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן שֶׁאָז דִּבֵּר עִמָּנוּ זֹאת. וְגַם מִכְּבָר דִּבֵּר עִמָּנוּ הַרְבֵּה שֶׁהוּא מַזְהִיר וּמְצַוֶּה לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לִשְׁמֹעַ וּלְצַיֵּת אוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה. וְאָמַר שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת כְּרוּז וְכוּ' כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לְקַמָּן תג). וְדִבֵּר מִזֶּה הַרְבֵּה כַּמָּה פְּעָמִים:

לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל ישראל החיים ומתים.