חיי מוהרן צ׳

א׳ (י) בְּפוּרִים נוֹדַע לִי נִפְלָאוֹת. עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר אוֹרַיְתָא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סָתוּם וְגַלְיָא. בִּתְחִלָּה הַתּוֹרָה מְגַלֵּית פָּנִים אֶל הָאָדָם, וְאַחַר־כָּךְ נִסְתֶּרֶת. וּמִי שֶׁהוּא בַּעַל נֶפֶשׁ הוּא מְסַבֵּב וּמְחַזֵּר אַחֲרֶיהָ וּמוֹסֵר נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ וְיֵשׁ לוֹ גַּעְגּוּעִים גְּדוֹלִים וְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ עַד שֶׁזּוֹכֶה שֶׁתִּתְגַּלֶּה הַתּוֹרָה אֵלָיו. כִּי בִּתְחִלָּה נִתְגַּלָּה לִי עִנְיָן שֶׁל פּוּרִים בְּקַטְנוּת וּבְהֶעְלֵם (הַיְנוּ שֶׁלֹּא נִגְלָה לוֹ הָעִנְיָן בְּהִתְגַּלּוּת גָּמוּר רַק בְּרֶמֶז וְהִתְנוֹצְצוּת בְּעָלְמָא) וְאַחַר־כָּךְ עֲזָרַנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לִי תָּמִיד וְנִתְגַּלָּה לִי הָעִנְיָן. וְהָעִנְיָן שֶׁל פּוּרִים שֶׁנִּתְגַּלָּה אָז הָיָה סָתוּם וְנֶעְלָם מִכָּל הָעוֹלָמוֹת רַק בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד רַק שָׁם יוֹדְעִים זֹאת. כִּי עֲבוֹדָה שֶׁלִּי בְּפוּרִים הַנַּ"ל הָיָה לְתַקֵּן פְּגַם קֹרַח, וּכְשֶׁנִּתְגַּלָּה לִי זֹאת הָיָה רָחוֹק בְּעֵינַי מְאֹד מַה סְּמִיכוּת יֵשׁ לְפוּרִים עִם קֹרַח עַד שֶׁעָזַר לִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכוּ' כִּי יֵשׁ דְּבָרִים סְתוּמִים מְאֹד בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְנִתְגַּלָּה לִי שֶׁאוֹתִיּוֹת פּוּרִים הֵם רָאשֵׁי־תֵבוֹת (וַיִּקְרָא י"ג): "וְאִם מִפְּאַת פָּנָיו יִמָּרֵט רֹאֹשׁוֹ קֵרֵחַ הוּא" בְּחִינַת קֹרַח (וְהַשְּׁאָר לֹא בֵּאֵר). אַחַר־כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לִישֹׁן כָּל אוֹתָהּ הַלַּיְלָה שֶׁסִּפֵּר זֹאת מֵחֲמַת שֶׁהָיָה מִצְטַעֵר עַל שֶׁגִּלָּה זֹאת, וְאָמַר שֶׁנֶּחָמָתוֹ הָיְתָה כִּי עֲדַיִן לֹא גִּלָּה כְּלָל. גַּם בֶּאֱמֶת אֵין כָּתוּב כָּךְ בַּתּוֹרָה רַק כָּךְ כְּתִיב וְאִם מִפְּאַת פָּנָיו יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ גִּבֵּחַ הוּא רַק מִקֹּדֶם כָּתוּב וְאִישׁ כִּי יִמָּרֵט ראֹשׁוֹ קֵרֵחַ הוּא וְהַדְּבָרִים סְתוּמִים וְנֶעְלָמִים מְאֹד. אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה לְבִיאַת הַגּוֹאֵל אָז יַשִּׂיגוּ שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה:

לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל ישראל החיים ומתים.