חיי מוהרן נ״ח

א׳ (נח) קֹדֶם שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה אָנֹכִי בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן ד' סִפֵּר מַעֲשֶׂה זוֹ. מַעֲשֶׂה בְּאִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהָיָה חוֹלֶה וְנֶחֱלָשׁ מְאֹד וְשָׁלַח אִישׁ אֶחָד לְהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁיְּבַקֵּשׁ אֶת הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁיִּסַּע אֵלָיו. הַיְנוּ שֶׁהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יִסַּע לְהַחוֹלֶה. וְכֵן הֲוָה. וּבָא הָאִישׁ הַשָּׁלִיחַ הַנַּ"ל לְהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְסִפֵּר לוֹ כָּל הַנַּ"ל שֶׁזֶּה הָאִישׁ הוּא חוֹלֶה, וְשֶׁבִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּסַּע אֵלָיו וְנָסַע אֵלָיו הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. בַּדֶּרֶךְ שָׁאַל הָאִישׁ הַשָּׁלִיחַ לְהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אֵיךְ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִכֶּם שֶׁכְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה בְּוַדַּאי לֹא יָמוּת קֹדֶם זְמַנּוֹ. וְזֶה הָאִישׁ הַחוֹלֶה כִּמְדֻמֶּה שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וְהוּא אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, וַעֲדַיִן לֹא בָּא בַּיָּמִים כָּל־כָּךְ, וּמִפְּנֵי מָה לֹא יִתְרַפֵּא מֵחָלְיוֹ. הֵשִׁיב הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְהַשָּׁלִיחַ אֱמֶת כָּךְ אָמַרְתִּי וּבְוַדַּאי כֵּן הוּא וְזֶה הָאִישׁ הַחוֹלֶה הַנַּ"ל גַּם־כֵּן עָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת עַל כָּל חֲטָאָיו. וְזֶה שֶׁלֹּא נִתְרַפֵּא עֲדַיִן הוּא מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִתְוַדָּה חֲטָאָיו לִפְנֵי צַדִּיק אֲמִתִּי וְזֶה שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ אֵלָיו בִּכְדֵי שֶׁיִּתְוַדֶּה, וּבְאִם שֶׁיִּתְוַדֶּה לְפָנַי תֵּכֶף יִתְרַפֵּא, וּבְאִם שֶׁלֹּא יִרְצֶה לְהִתְוַדּוֹת לְפָנַי תֵּכֶף יִכְבַּד עָלָיו חָלְיוֹ וְיַתְחִיל לִצְעֹק אוֹי וַאֲבוֹי עַל כָּל אֵיבָרָיו וְיָדָיו וְרַגְלָיו וְיָמוּת. כִּי בֶּאֱמֶת בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים הַיְנוּ בְּבֵית־דִּין שֶׁל מַעְלָה אֵין עָלָיו שׁוּם חֵטְא וַעֲבֵרָה כְּלָל, כִּי עָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל כָּל הַחֲטָאִים כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת. וְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ לֹא יִהְיֶה לְהַקְּלִפּוֹת וְהַחִיצוֹנִים שׁוּם אֲחִיזָה בּוֹ כִּי כְּבָר תִּקֵּן כָּל מַה שֶּׁפָּגַם. וּבְאִם שֶׁיִּתְוַדֶּה לְפָנַי אֲזַי תֵּכֶף יִתְרַפֵּא, וּבְאִם שֶׁלֹּא יִתְוַדֶּה אֲזַי יֵשׁ עוֹד כֹּחַ לְהַחִיצוֹנִים שֶׁיִּנְקְמוּ בּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּכָל גּוּפוֹ וְאֵיבָרָיו עַד שֶׁיָּמוּת. וְכֵן הֲוָה שֶׁבָּא אֵלָיו הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר לְהַחוֹלֶה בְּזֶה הַלָּשׁוֹן אֱמֹר מַה שֶּׁאַתָּה יוֹדֵעַ, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹדֵעַ וַאֲנִי יוֹדֵעַ גַּם־כֵּן, הַיְנוּ שֶׁיִּתְוַדֶּה לְפָנָיו כָּל הַחֲטָאִים. וְאָמַר לוֹ כָּךְ שְׁלשָׁה פְּעָמִים וְלֹא רָצָה לוֹמַר. וְתֵכֶף הִתְחִיל לִצְעֹק אוֹי וַאֲבוֹי עַל גֹּדֶל כְּאֵב כָּל אֵיבָרָיו וְצָעַק בְּתַמְרוּרִים בִּפְרוֹטְרוֹט עַל כְּאֵב כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר מֵאֵיבָרָיו, כִּי הִתְחִילוּ לְהִשָּׁבֵר שֶׁקּוֹרִין בְּרֶעכִין כָּל עַצְמוֹתָיו שֶׁל כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר, וְצָעַק כָּךְ מִתּוֹךְ חָלְיוֹ אֵיזֶה זְמַן עַד שֶׁמֵּת כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. <<֧3>>וְהַמְעַיֵּן בְּמַאֲמַר אָנֹכִי הַנַּ"ל יָבִין הֵיטֵב עִנְיַן זֶה הַסִּפּוּר:

לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל ישראל החיים ומתים.