——–
א. וכל חכם לב בכם יבואו ויעשו את כל אשר ציוה ה' (לה.י)
יש לידע, מהיכן ידעו אותם עושי המלאכה לעשות את מלאכת המשכן, הרי כל ידיעתם היתה בבניית ערים לפרעה בלבד, ומהיכן למדו מלאכת אומנות זו?
ב. עוד יל"ע, מדוע קראתם התורה -"חכמי לב" דווקא, מדוע לא קראתם "אומנים"- כפי שראוי היה יותר לקוראם?
ג. ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה (לה.כ)
יש להבין, מדוע מדגישה התורה את עניין ה"ויצאו מלפני משה"- הרי פשוט שיצאו הם מלפני משה אם עמדו כבר לפניו קודם לכן?
ד. ויבואו כל איש אשר נשאו לבו וכו' (לה.כא)
יש להבין, מהי "נשיאות הלב"- אשר נישאו בו אותם אנשים שבאו לעשות המלאכה?
ה. ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה (לה.ל)
יש לדקדק, מה העניין שהוסיף קרא הכא לפרט מיהו היה סבו של בצלאל, בשונה משאר המקומות?
ו. ויעש בצלאל את הארן עצי שטים אמתים וכו'. ויעש בדי עצי שטים ויצף אותם זהב. ויבא את הבדים בטבעות וכו' (לז.א-ה)
איתא בסוטה (לה.) הארון נושא את נושאיו.
ויל"ע, הרי אם הארון נושא את נושאיו, מדוע א"כ, היה צורך בעשיית הבדים לשאת את הארון, הרי הארון נושא את עצמו?
ז. עוד יש לשאול, דא"כ מדוע היו צריכים "נושאים" אשר ישאו את הארון, הרי הארון נושא את עצמו?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של המשגיח ר' ירוחם ממיר זצ"ל בספרו דעת תורה בעניין השאיפה לגדלות. וז"ל – אם נתבונן באדיר עולם, נראה שכל העשירים הגדולים הגיעו לרום פסגת הצלחתם אך ורק תודות ליוזמתם הכבירה. אדם חסר יוזמה לא יצליח בדרך כלל לעלות בסולם ההצלחה. מכאן שסימן מובהק הוא באדם: מי שהוא בעל יוזמה אפשר לומר עליו כי הוא מן האנשים האוצרים בקרבם גדלות. טובים הם סיכויו של זה להגיע אל פסגת ההצלחה אם יעפיל לעלות ההרה.
אך מי שאינו בעל יוזמה, הוא מסוג השפלים והננסים אשר סיכוייהם הטבעיים הם להישאר תמיד בשפלותם. לא בעלי מלאכה מקצועיים, אומרת התורה, היו אלה שהצליחו. אלא בעלי נשיאות לב שקיבלו על עצמם לעשות את המלאכה ובעלי יוזמה הם אשר תפסו את מקומם בכותל המזרח של עובדי המשכן.
מכאן סוד פריחתם של ארזי הלבנון הראשונים, אדירי התורה. לא היכולת הניעה את גלגלי פעולותיהם, אלא הרצון הפנימי העז היה סוד הצלחתם. היוזמה הכבירה שלהם, אשר היתה ממש עד למעלה מכוחותיהם הרימה אותם אל על, יוזמתנו הדלה היא בעוכרינו והיא אשר גורמת לשפל מצבנו. בלי יוזמה אין סופית לא נעשה כלום.
החל מן הצעד הראשון צריכה להיות הפניה והמגמה לרום פסגת המעלה. ולא רשות היא לנו, אלא חובה, שכן: "חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אברהם יצחק ויעקב" (תנא דבי אליהו כ"ה). חייב, כי זה מן העיקרים בעבודה ומן ההכרח היותר גדול, דווקא בחיקוי הגדולים והענקים ביותר יעלה האדם לרום כוחותיו שלו, בלי היוזמה הזאת ישאר האדם בשפל המדרגה. עכ"ל.
א"כ מבואר – עד כמה מוכרח האדם לשאוף לגדלות, לשאוף מתי יגיעו מעשיו למעשה אבותיו. בלי יוזמה ושאיפה אין סופית, לא יזכה האדם להגיע לשום דבר – ככל שישאף יותר, יצליח יותר.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיות א'. ב'. ג' וד' מתורצות – כי אותם בעלי מלאכה כלל לא ידעו לעשות המלאכה. רק "נשיאות ליבם"- השאיפה לגדלות, ויוזמתם לעשות המלאכה, היא אשר זיכתה אותם בהצלחתם לעשות המלאכה.
לבעלי מלאכה אלו, אין שייך לקוראם אומנים – אלא דווקא "חכמי לב"- כי רק מכח ליבם ורצונם לפעול המלאכה – שאיפתם לזכות בחכמת עשיית מלאכת המשכן, זכו הם בהצלחתם בעשיית המלאכה.
לזה הדגישה התורה את עניין ה"ויצאו מלפני משה". לרמז לנו, כי חייבים "כל עדת בני ישראל"- לצאת "מלפני משה"- לשאוף להיות (אף לפני משה) בבחינת "משה"- אשר שאף לגדלות והגיע לרום המעלה.
לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – דקדקה התורה לפרש מיהו היה סבו של בצלאל, ושנתה זאת דווקא כאן בפרשת עשיית המשכן. ללמדנו את יסוד חוכמת עשיית המשכן, אשר הגיעה מכח השאיפה לגדלות של בעלי המלאכה, בשואפם "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי"- מכח השאיפה לגדלות, זכה בצלאל להיות מעושי המלאכה – לעשותה כראוי.
לפ"ז גם הקושיות ו' וז' מתורצות – עניין הארון בא ללמדנו, כי ל"ארון העדות"- התורה, אין מישהו מיוחד המגביהו, אלא הארון נושא את נושאיו. וממילא כל אחד יכול להחזיק בתורה, והיא כבר ממילא תישאו ותרוממו.
רק ע"י שאיפה לגדלות אשר ישאף "כל אחד" להיות מנושאי הארון, מובטח הוא כי יוכל הוא להיות מ"נושאי הארון"- ויתעלה ויצליח, ב"נשיאת הארון את נושאיו".
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5