——–
חודש ניסן
א. איתא בר"ה (יא.) – ר' יהושע אומר: בניסן נגאלו ובניסן עתידים ליגאל.
יש להבין, הרי על אף כי נגאלו ישראל בחודש ניסן, מה ההכרח שגם עתידים ליגאל בחודש ניסן. מה העניין שחודש ניסן הינו החודש הראוי ביותר מכל החודשים לגאולה השלימה?
ב. עוד קשה, מדוע מעיקרא נגאלו בנ"י במצרים בחודש ניסן דווקא, ולא נגאלו בחודש אחר?
ג. עוד יל"ע בדברי ר"י דאמר: "בניסן" נגאלו "ובניסן" עתידים ליגאל. דלכאורה, הרי נגאלו בפסח ולא בחודש ניסן, והיה צריך לומר: "בפסח" נגאלו "בפסח" עתידים ליגאל. ומדוע נקט כי בניסן נגאלו?
פרשת החודש
ד. החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה (שמות יב.ב)
יש להבין, מה העניין שדווקא כעת – במצרים, נתן ה' לבנ"י את עניין מולד הלבנה. מדוע לא נתן להם מצווה זו, בקבלת התורה בתוך שאר כל תרי"ג המצוות אשר קבלו עליהם?
ברכת האילנות
ה. יש לתמוה, מדוע בשנה מעוברת אשר אז כבר מלבלבים האילנות בחודש אדר ב', מדוע בכל זאת ממתינים ולא מברכים הברכה עד חודש ניסן, הרי הברכה הינה על לבלוב האילנות, ולבלובם חל כבר באדר ב'?
חג הפסח
ו. פסח וכו' על שום מה על שום שפסח הקב"ה על בתי אבותינו במצרים (ההגדה)
מבואר, כי סיבת קריאת החג בשם "פסח" דווקא, הינו משום הפסיחה אשר פסח ה' על בתי ישראל.
ויש להתבונן, הלא עיקר נס ההצלה לא היה "בפסיחה" על בתי היהודים, אלא בהריגת בכורי המצרים, אשר מכוחה בא קץ השעבוד. ממילא, עיקר ההוצאה צריכה להקראות על עצם המכה אשר הוכו המצרים, ולא על נס הצלת ישראל ממכה זו בפני עצמה – באותה פסיחה בליל הגאולה?
ז. עוד יל"ע בעניין קריאת חג הפסח -"פסח". מדוע לא נקרא חג הפסח "חג המצות" כפי שקראתו התורה ברוב המקומות. מה העניין שנקרא החג -"חג הפסח" דווקא?
ח. קדש ורחץ כרפס יחץ וכו' (סימני הסדר)
שואל השם משמואל, כי לכאורה, היה ראוי יותר להקדים את ה"רחץ" קודם ל"קדש", דהרי כתיב "ורחצת וסכת ושמת שמלותיך"- ומדרך המתקדש לרחוץ מטומאותיו ורק אח"כ להתקדש?
ט. והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים (שמות יג.ח)
איתא במכילתא – שומע אני מר"ח, ת"ל "ביום ההוא". אי ביום ההוא יכול מבעוד יום, ת"ל "בעבור זה" בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך על שולחנך.
ויל"ע, מאחר שדרשינן "בעבור זה" בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך, מה טעם מוסיף קרא "ביום ההוא"- הלא מצה ומרור מונחים רק בליל הפסח?
י. עוד יש לבאר, מאי ס"ד שיהא חיוב סיפור יציאת מצרים מר"ח ניסן דווקא. וכי יש חילוק בין ימי חודש אדר או שאר ימות השנה, לבין ימי חודש ניסן עד ליום י"ד, שיהא סיבה לספר בימי חודש ניסן את סיפור יציאת מצרים יותר משאר כל ימות השנה?
ספירת העומר
יא. וספרתם לכם ממחרת השבת וכו' (כג.טו)
מצינו, כי ספירת העומר מתחילה רק לאחר יום טוב ראשון של פסח.
ויש לידע, מדוע אין מתחילה הספירה כבר בליל הסדר ביום טוב הראשון של פסח, ולא רק למחרתו?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של הג"ר שמואל בורשטיין זצ"ל בספרו שם משמואל בעניין מעלת חודש ניסן. וז"ל – החודש נדחין המלכויות, כן לעומת זה ישראל זוכין לכח החידוש בבריאה בבחינת חב"ד ומתבוננים במעשה בראשית באין לגאולה, כמ"ש במדרש קבע בו ר"ח של גאולה שבו נגאלו ישראל במצרים ובו עתידין ליגאל כמו שנאמר כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, ובו רמז לישראל שהוא ראש לעם ותשועה שנאמר ראשון הוא לכם לחדשי השנה ויש בניסן כח הגאולה לעולם.
אך כדי שתצא הגאולה מכח אל הפועל צריך האדם להתחיל עבודתו מחדש מכח התחדשות וחיות ובזה גורם שתצא הגאולה לפועל. כי ענין פרשת החודש באדם הוא כמו שאמרו חדש והבא מתרומה חדשה, והיינו שיתרומם מכח מעשיו שעברו אשר לא לה' המה.
וזה ענין תרומה, ויחדש מעשיו להתקרב לה' ובזה מעורר כח חידוש הבריאה בעולם כמ"ש ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשי בראשית, ומתגלית בחינת הבריאה וכו', יתן השי"ת ונחזה בעינינו ממש גאולה שלימה בקרוב אכי"ר. עכ"ל.
א"כ מבואר – כי חודש ניסן בעיקר מזלו הינו חודש הגאולה, חודש של התחדשות והתעלות. כל מהלך חודש ניסן הינו התגדלות התחדשות ופריחה – ברוחניות, ואף בגשמיות כפי שעיננו רואות.
אדם אשר יזכה להתחזק ולהתעלות בחודש זה, יוכל הוא לעלות בדרגות רוחניות נעלות עד מאוד, מה שבכל שאר ימות השנה לא יוכל להגיע אליהן.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
חודש ניסן
הקושיות א', ב' וג' מתורצות – "בניסן נגאלו ובניסן עתידים ליגאל"- כי חודש ניסן, מכח היותו זמן של התחדשות פריחה ועלייה – פסיחה בדרגות רוחניות גדולות כ"כ. ממילא הינו החודש הראוי ביותר מכל החודשים לגאולה השלימה.
אף נקט: "בניסן" נגאלו, ולא "בפסח" נגאלו. היות והגאולה הגיעה בזמן הזה. דווקא מכח "החודש" אשר חלה בו. ולא בגלל ה"פסח", לזה נקטו חז"ל לומר "בניסן נגאלו", ללמדנו, כי כל החודש הינו זמן של גאולה פריחה והתעלות.
לזה, דווקא בחודש ניסן הוקם המשכן [כמבואר בפר' פקודי], מפני שהינו הזמן הראוי ביותר להתעלות ולהתחדש ברוחניות – לזכות במשכן קדוש אשר יכפר יטהר וירומם את עם ישראל.
פרשת החודש
לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – דווקא כעת – במצרים, נתן ה' לבנ"י את עניין מצוות מולד הלבנה [ולא בקבלת התורה], מפני שאין זמן ראוי יותר לנתינת פרשת "חידוש הלבנה", אלא דווקא בחודש ניסן, עת זמן ההתחדשות הפריחה וההתעלות לגאולת ישראל ממצרים.
אף לזה "החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה"- ונתייחד חודש ניסן להיות החודש הראשון מבין כל חודשי השנה. כי אין ראוי להתחיל את השנה החדשה, אלא דווקא בעת חודש ההתחדשות וההתגדלות אשר אז הכי שייך להתחיל בו שנה חדשה.
ברכת האילנות
לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – אף בשנה מעוברת אשר אז כבר מלבלבים האילנות בחודש אדר ב', בכל זאת ממתינים ולא מברכים הברכה עד חודש ניסן, כי אין ראוי לברכת לבלוב והתחדשות האילנות, אלא דווקא בעת חודש – אשר הינו חודש ההתחדשות השגשוג הפריחה והעלייה.
פסח
לפ"ז גם הקושיות ו' וז' מתורצות – חג הפסח נקרא בשם "פסח" דווקא ולא חג המצות. ללמדנו, כי בכח זמן החג, ככל עת החודש, להיות עת גאולה התחדשות והתעלות.
עת, אשר הינה עת "פסח"- עת פסיחה ודילוג מדרגה לדרגה, ללא עיכובים ומעכבים כפי שישנם בשאר החודש, כפסיחה אשר פסח ה' על בתי ישראל. לזה, על אף שעיקר נס ההצלה לא היה "בפסיחה" על בתי היהודים, אלא בהריגת בכורי המצרים. מ"מ, הוכרחו חז"ל ללמדנו את יסוד "הפסח" אשר מוכרחים עלינו לנצלו.
לפ"ז גם הקושיא השמינית מתורצת – תירץ בשם משמואל: כי משום שביציאת מצרים היתה הגאולה אף שלא היו ראויין כדכתיב "ואת ערום ועריה", וכמו כן לדורות מתעוררת בזמן הזה השפעת הקדושה לכל אחד אף שאיננו ראוי לכך.
לזה סדר הסימנים הינו קודם "קדש" ורק אח"כ "רחץ"- לא כסדר הראוי. לפי שבליל הסדר אין ה' עושה עמנו כפי הסדר בעלייתנו הרוחנית, כי מכח מעלת זמן החודש וליל הסדר אשר במרכזו וליבו, ממילא אפשר בליל הסדר קודם "להתקדש" ורק אח"כ "להתרחץ" ואף מי שאיננו כדאי לפניו, יכול הוא להתקדש ולהתעלות.
לפ"ז גם הקושיות ט' וי' מתורצות – מסביר השם משמואל, כי היתה הו"א למכילתא לומר, כי ישנו חיוב לספר ביציאת מצרים כבר בתחילת החודש, היות וכבר בתחילת החודש מתחיל זמן ההתחדשות והגאולה. לזה ת"ל: "בעבור זה"- בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך על שולחנך, דווקא אז ישנו חיוב לספר ביציאת מצרים.
לזה נאמר גם "בעבור זה" וגם "ביום ההוא", ללמדנו, כי לא רק יום י"ד אלא אף כל החודש הינו עת גאולה והתחדשות, עד שהיתה הו"א שאף בזמני גאולה אלו יהיו ישראל מחויבים לספר ביציאת מצרים.
ספירת העומר
ולפ"ז גם הקושיא הי"א מתורצת – "וספרתם לכם ממחרת השבת וכו'"- ספירת העומר מתחילה מיד לאחר יום טוב ראשון של פסח. ללמדנו, כי לא רק תחילת החודש הינו עת פריחה התחדשות והתעלות, אלא אף סוף החודש הינו חודש של התעלות – עת התקדשות ויציאה ממ"ט שערי טומאה בספירות הקדושה עד למתן תורתנו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5