——–
מאמר חז"ל: כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה (עי' תנחומא צו יד ומנחות קי) יש לבאר ענינו, מדוע באמת העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה? אלא, אומר הרב "נתיבות שלום", נאמר בפסוק: "זאת תורת העלה היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו". בעבודת בית המקדש מצינו ב' ענינים שזמנם בלילה, שכל הקרבנות קרבים רק ביום ולא בלילה כדכתיב: "ביום צוותו", ורק כאן בעניננו כתיב: "היא העלה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר". וכן במנורה נאמר: "מערב עד בקר להעלות נר תמיד". וענינם, כי בלילה הוא עת התגברות הסטרא אחרא להחשיך אור הדעת של יהודי, ולהסתיר ממנו בחינת דע את אלקי אביך ועבדהו, וכאשר דעה חסרת מה קנית, וכמו כן מתגבר בלילה כח החמר בעניני תאוות רעות. וכנגד זה האיר אור המנורה – באורו יתברך – את הדעת של איש יהודי, וכן אש המזבח שהיא בבחינת הבלא מפיק הבלא, סיע להציל יהודי מאש התאוות ומהתגברות החמר על הצורה. וב' מדרגות אלו של המנורה ושל העולה על מוקדה, ישנם בכח התורה. התורה הקדושה מאירה דעתו של יהודי שירגיש אור האלקות, והוא בחינת המנורה, וכמו כן יש בה את כח האש, כמו דכתיב: "הלא כה דברי כאש נאם ה ", והוא בחינת אש המזבח לקרבן עולה, כנגד אש היצר הרע יש אש התורה שהלא "כה דברי כאש", וכמאמר חז"ל: בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין.
וזה שכתב הרמב"ם (הל' ת"ת ג, יג) אף על פי שמצוה ללמד ביום ובלילה, אין אדם לומד רב חכמתו אלא בלילה וכו'. אמרו חכמים אין רנה של תורה אלא בלילה, שנאמר: "קומי רני בלילה", וכל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד נמשך עליו ביום וכו'. וכל בית שאין נשמעים בו דברי תורה בלילה אש אוכלתו. ולכאורה צריך באור, מדוע באמת עקר למוד התורה הוא בלילה, וכן מה שכתוב שבית שאין דברי תורה נשמעין בו בלילה אש אוכלתו? והינו אפלו אם ביום הוא כן לומד, ואם כן מדוע מגיע לו ענש כזה שאש אוכלתו. ומבאר על פי הדברים שהזכרנו, שהלילה הוא זמן התגברות הסטרא אחרא המפתה את האדם לכל התאוות הרעות, ואז צריך במיחד את כח התורה דמגני ומצלי, וכאשר לומד תורה בלילה התורה מגנה עליו, ובית שאין דברי תורה נשמעין בו בלילה, גם אם לומד ביום, אבל כשאינו לומד בלילה חסרה לו השמירה, וממילא אש אוכלתו הינו אש היצר הרע והתאוות. ואין זה ענש אלא מציאות, שאם אינו לומד בלילה אין לו כח התורה המגן ומציל, והריהו כחולה שאינו נוטל את התרופה המתאימה למחלתו. ולכך עקר למוד התורה הוא בלילה, כדרך אור המנורה ותורת העולה שזמנם בלילה.
ואיתא בספרים הקדושים, בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין, שלא די בזה שלומד תורה, אלא צריך להשקיע כל כחו בתורה וללמד באש ובהתלהבות בבחינת "הלא דברי כאש", אז נעשית לו התורה תבלין כנגד היצר הרע, אש שורפת אש, מה שאין כן אם אינו משקיע כל כחו בתורה, אין לו כח התורה דמגני ומצלי. וכלשון שאנו מברכים בברכת התורה: אשר קדשנו במצוותיו וצונו לעסק בדברי תורה, שנהיה עסוקים בתורה ושקועים בה כאדם השקוע בעסקיו. ודוקא העוסק בתורת עולה, הינו שעוסק בתורת עולה ומשקיע כל כחותיו בזה, אז הריהו כאלו הקריב עולה. דכמו שהעולה היתה מאירה לאיש יהודי את לילותיו אשר "היא העלה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו", כמו כן העוסק בתורת עולה באש, כח התורה שומר עליו ומאיר את לילותיו.
וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב לה' (ויקרא ז, יא)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
תפארת ישראל
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5