——–
לפעמים אדם מתפלל דבר זה ונותנים לו דבר אחר, או לפעמים פועלת התפלה לטובת אחרים, או בעולמות העליונים (דגל מחנה אפרים)
ובאמת, במה נתן לחזק אדם שמתפלל ואינו נענה כדי שיתן אל לבו לשוב ולהתפלל?
נקדים לכך את דברי המדרש, וממנו נשאב כח להתפלל ולחזר ולהתפלל ללא יאוש כלל.
כך מצינו במדרש (רבה ואתחנן). שערי תפלה אינם ננעלים לעולם. יש תפלה שנענית לארבעים יום, ממי אתה למד? ממשה, דכתיב: "ואתנפל לפני ה' ארבעים יום". ויש תפלה שנענית לעשרים יום, ממי אתה למד? מדניאל דכתיב: "לחם חמדות לא אכלתי עד מלאת שלשת שבעים ימים" ואחר כך אמר "ה' שמעה ה' סלחה" וכו'. ויש תפלה שנענית לשלשה ימים, ממי אתה למד? מיונה, דכתיב: "ויהי יונה במעי הדג שלשה ימים ויתפלל יונה אל ה' אלהיו ממעי הדגה". ויש תפלה שנענית ליום אחד, ממי אתה למד? מאליהו וכו'. ויש תפלה שנענית לעונה אחת, ממי אתה למד? מדוד, דכתיב: "ואני תפלתי לך ה' עת רצון". ויש תפלה שעד שלא יתפלל אותה מפיו מיד הוא נענה, שנאמר: "והיה טרם יקראו ואני אענה". אמר ר' חייא רבה כתיב: "קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה ", הוי מתפלל וחוזר ומתפלל ויש שעה שיתנו לך.
הרי לנו מכאן, שכבר מראש נקבע לאדם כמה תפלות וכמה ימי תפלה יצטרך כדי שיושע.
במדרש זה ראינו בעקר כמה ימי המתנה נגזרים מראש עד לקבלת התפלה. במדרש אחר ראינו, שהדבר לפעמים הולך לפי מספר התפלות, והוא המדרש המפרסם במשה רבנו עליו השלום, שהתפלל תקט"ו (515) תפלות כדי שיכנס לארץ, ואלמלי היה מתפלל תפלה נוספת היה נענה, ולכך הצרך הקדוש ברוך הוא לומר לו: "רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה" כי רצון ההשגחה היה שלא יכנס משה רבנו לארץ ישראל כידוע.
ובמשל נמרץ נמשיל את ענין סכום התפלות לצרך הישועה, לאדם שהיה בתכניתו לשבר קיר שעביו מטר אחד על מנת לפתח בו חלון. נוטל הוא פטיש ומחל ושובר בקיר כל יום כמה סנטימטרים, ברור הוא שהאור לא יחדר למבעד החלון עד שלא יגמר ויסים את המילימטר האחרון. בכל יום שהוא מוסיף והולך לשבר עוד כמה סנטימטרים, עדין החשך בתוך הבית קים כאלו ולא התחיל לשבר כלל, מכל מקום בודאי שאין הוא מתיאש, כיון שיודע וברור לו שבכל יום הנו מתקדם לכוון התכלית שהוא סיום הפרצה להחדרת האור. כן הוא בענין התפלה, צריך האדם לשבר חומה מסימת בתפלותיו כדי להושע, חיב להאמין שאין שום תפלה שהולכת לאבוד, כל תפלה מקרבת לו את הישועה, ורק צריך אמונה וסבלנות להמתין עד שיסים את מנין התפלות או מנין הימים – לפי מדרש האחר – כדי שתענה בקשתו. ולכן כמה שיותר יפציר בתפלה וירבה בה קרובה ישועתו לבוא. ותמיד יחשב אולי ושמא נותרו לי עוד מעט תפלות, אחת או שתים, ובזה כבר ישועתי באה. ויחזק עצמו לא להתיאש מהתפלה.
תפלתו של אדם אינה שבה ריקם, ואם אינה מתקימת בו – מתקימת בזרעו.
בספר "התחזקות בתפלה לה " הסביר את תועלת התפלה בכך שגם אם לא הועילה למתפלל אינה שבה ריקם ומועילה לזרעו, על פי משל נפלא מהמגיד מדובנא, ממנו נלמד איך שכל תפלה מועלת ומצמיחה ישועה וברכה, אם לא לעכשו אזי למחר, ואם לא לו – לזרעו, או כדי להציל מגזרה רעה אחרת שלא תבוא על הצבור.
הפסוק אומר: "המכסה אני מאברהם אשר אני עושה" וכו', "ואברהם היו יהיה לגוי גדול", שהקדוש ברוך הוא אמר על כרחך צריך אני לספר לאברהם אבינו הענין שיקרה לסדום ועמורה, והסבה – שהרי עתיד הוא להיות לגוי גדול. וצריך עיון קשר הדברים.
ומפרש המגיד, משל לשנים שנכנסו לחנות לקנות בגדים, אחד זקן והשני צעיר לימים, והיה הזקן מודד ומדיק מדת כל בגד ובגד, והצעיר היה קונה בגד אחר בגד מבלי לדיק במדתם. אמר לו הזקן: היאך זה שאין אתה מדיק לקנות הבגדים לפי מדה הנצרכת לך? ענהו ההוא: הרי צעיר אנכי וילדים רבים לי, ולכן כל בגד אם לא יהיה טוב לבן זה ודאי יהיה טוב לבן אחר, ואם לא יהא טוב היום יהיה טוב למחר.
כך אמר הקדוש ברוך הוא, המכסה אני מאברהם לא לספר לו אשר אני עושה לסדום? ולמה, כדי שאברהם אבינו עליו השלום ישפך תפלה על הצלת סדום, ואף שגלוי לפניו יתברך שלא תתקבל תפלה זו וסוף דבר שסדום תהפך, על זה אמר: "ואברהם היו יהיה לגוי גדול", הרי סוף שיהיה אברהם לגוי גדול, וממילא כל התפלות, אף אם היום לא יתקבלו לכאורה, אבל לעתיד יהיה כל השפע הבא מתפלות אלו לברכה לבניו של אברהם, ונמצא הועילו תפלות אלו לאברהם לדורותיו.
כתב בספר "דגל מחנה אפרים" פרשת "עקב" בשם הבעל-שם-טוב: לפעמים אדם מתפלל דבר זה, ונותנים לו דבר אחר, או לפעמים פועלת התפלה רק בעולמות העליונים. עד כאן לשונו.
וכן כתב בספר "פורת יוסף": שמעתי ממורי [הבעל-שם-טוב] – יאמין כשיוצא מפיו נסח התפלה, מה ששואל – מיד נענה. אם תאמר, הרי לפעמים רואה שאינו נענה ולא נעשה מבקשו? אלא, שלפעמים בקשתו מתמלאת בכללות העולם וכו' ומועילה לאחרים.
ובספר "שלחן הטהור" (דף רפז) זה לשונו: דהנה עכשו, קדם ביאת המשיח, צריכים אנחנו להתנסות בכבד ובקשי הגלות. לכן יתחזק כל בר ישראל באמונתו לאלקיו ובגדל הבטחון, ויתמיד לבקש רחמים מה' על כל דבר ודבר, ולא ירפה מזה, חס ושלום, כי זה כלל ועקר גדול בעבודת בר ישראל. אבל כל התפלות יהיו הכל באמונה – שיבקש – שיהא רק באפן כזה שתהא לרצון ולנחת רוח לבוראנו יתברך שמו, ולא מה שנדמה בעיניו לטוב. וגם יבקש וירבה ברחמים שתתחזק אמונתו ובטחונו באלקיו. והגם שרואה שתפלותיו אינם נשמעים – לא יחוש ולא יפל דעתו מזה, כי ידוע מדברי בעל-שם-טוב ותלמידיו הקדושים, שאין לך תפלה בעולם, בפרט מבר ישראל הקדוש, השופך לבו לה', שתהא נאבדת, חס ושלום. רק התפלה צריכה, לפעמים בעולמות העליונים לצרך איזה תקון ועליה, אשר גלוי רק למעלה, וכמובא ב"תולדות" הקדוש וב"מדרש פנחס". ולעתיד לבוא יבואו כל אלו התפלות לפני ה', ויהפכו לאורות גדולות ועצומות, שיתענגו בהם ישראל הקדושים עושי רצונו. וגם, לפעמים, תתקבל התפלה לאחר זמן, שלפעמים עומדת התפלה מבחוץ, מפני שהמקטרגים אין מניחים שתתעלה, ובעת רצון תדחק עצמה זו התפלה ותתעלה, כי דבור של תפלת ישראל אינו הולך לריק, חס ושלום, כאשר הארכתי בספרי "טהרת הקדש". ולכן יתעקש כל בר ישראל בתפלותיו לה' לבקש תמיד על נפשו שתתקרב לה' ולא תדחה, ולא יהא ביאתו לזה העולם לריק. ולא ישגיח על כל-אשר נראה לו שמדחין אותו מן השמים, רק הוא יעשה את שלו, להרבות תחנונים לה', ואלו התחנונים לא יאבדו, חס ושלום. ובעת יקריבו דינו, לאחר אריכות ימיו, לפני בית-דין של מעלה – יראה כמה טובות עשו לו כל אלו התפלות. ומובא ב"תנא דבי אליהו" (אליהו זוטא פ"ו). אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: אין אתה יכול לעמד על כל מדותי, אלא הריני מודיעך מקצת מדותי; כשאני רואה בני אדם, אף על פי שאין בהם תהלה ושבח של תורה ומעשים טובים, לא במעשה ידיהן ולא במעשה אבותיהן, אלא רק בשביל שהן עומדין ומודין ומברכין ומשבחין ומרבין תחנונים לפני – אני נזקק להם לתת להם מזונותיהן, שנאמר (תהלים קב, יז). "פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם". עד כאן.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
תפארת ישראל
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5