——–
וקושי זה הוא לא רק בדברים הנדירים והקשים כאסונות גדולים לא עלינו, המצויים ומתרגשים לעולם. אלא גם בפרטים קטנים מאוד, כגון שלא נעשה רצון האדם אצל בני ביתו, והינו כועס על כך וקשה לו להשלים עם העובדה שכך נעשית, וכן כל מיני עגמת נפש והפסדים קטנים, או כל מיני ענייני סידורים למיניהם שרצה האדם לסדר ונתעכב מסיבות הנסבבות דרך בני אדם, ונראה לו להאשימם ולהטיל עליהם זעמו וקצפו, כאן נמדדת אמונתו של המאמין, עד כמה מצליח הוא תיכף ומיד להתבטל לרצון ה' ולא לכעוס ולא להקפיד על הסובבים אותו מתוך אמונה שכך רצון ה', וכמה שיותר יצליח לצמצם את פער הזמן בין ההתאוששות למקרה – צדיק ייאמר לו, וכנאמר "וצדיק באמונתו יחיה", החי באמונה הינו צדיק.
ובזה הנסיון הוא קשה יותר, היות ובמקרי היום יום אדם דש בעקביו מלקבל מאורעות אלו באמונה, ומשתלטת עליו השיגרה ורגיל הוא לכעוס על הסובבים אותו ולהטיל אשמה על כל הקרוב לנזק שקרהו, מה שאין כן באירוע חריג ותקיף, שאז האדם נזכר להפעיל את כוחות האמונה הטמונים בו הן מצד שעצם המקרה החריג יש בו לעורר ולזעזע, והן כי אז מפעיל אדם כוחות רגיעה מתוך אמונה כדי להישרד באסונו.
וכמו כן במקרים חריגים, רבים המה המעודדים והמשתתפים בצער האדם לנחמו ולחזקו, מה שאין כן במקרים השגרתיים.
וכמו שראיתי סיפור בגאון רבי חיים מצאנז זצ"ל שנפטר לו בנו וקיבל עליו תנחומים בסבר פנים יפות, וכשנשאל: הכיצד מצליח הוא לעשות זאת, אמר: משל למה הדבר דומה לאדם שהיה יושב במנוחה בגינתו ובא אדם וסטר לו על גבו בכל כוחו, בזעם גדול הסתובב מיד לראות מי הוא זה שהעז להפר את מנוחתו באופן שכזה, והנה להפתעתו אינו אחר מאשר אוהבו הגדול ביותר שממנו הוא מתפרנס, וכי הוא איש מיטיבו לכל אשר יצטרך, ובפרט כאשר הוא לא אחר מאשר אביו, ובכן הלא בוודאי מיד חושב הוא: וכי מן הדרך ארץ להגיב בזעם לאותו אוהב?
ובכן, אמר הגאון, אמת, כשקיבלתי את המכה הזדעזעתי והוממתי, אולם מיד הפניתי פני לראות מי הוא המַכֶּה, ונוכחתי להבין שאינו אלא הבורא יתברך שהוא המטיב עמי לאין קץ, והלא הוא זה שאני אומר עליו שאהבתי אליו בכל לבבי ובכל נפשי ומאודי בכל יום כמה פעמים בקריאת שמע, וכמו כן הוא זה שאוהבני אהבה שאין אחר אוהבני כמותו, וכמו שמברך אני בשמו: "הבוחר בעמו ישראל באהבה", וכן "אהבת עולם אהבתנו", ואם כן האם מן הדרך ארץ להראות לו פנים של זעף…
ובפרט שהנמשל יותר מהמשל, במשל יתכן ואותו מכה נתן מכתו סתם לשם ליצנות או חברות, ועם כל זה הנימוס מחייב להתאפק ולסבול, על אחת כמה וכמה הכאתו של הקדוש ברוך הוא, שאינה אלא רפואה וכל דעביד רחמנא לטב, שמחוייב האדם לצמצם זמן סבלו ומיד להתאושש ממנה ולשוב בסבר פנים יפות לבוראו ולהצדיק עליו את דינו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5