——–
רבי אומר: גדול השלום, שאפילו ישראל עובדים עבודת כוכבים ושלום ביניהם, אמר המקום, כביכול איני יכול לשלוט בהן כיון ששלום ביניהם, שנאמר (הושע ד', י"ז): "חבור עצבים אפרים הנח לו", אבל משנחלקו, מה הוא אומר (שם י', ב'): "חלק ליבם עתה יאשמו". הא למדת, גדול השלום ושנואה המחלוקת. (בראשית רבה, פרשה ל"ח)
ואמרו (מגילה ל"ח), שאחר ברכת כהנים חתם בשלום, שאם אין שלום, כל הברכות אינם כלום.
ונראה טעם לזה – שהקדוש-ברוך-הוא דן את האדם על פי מידותיו, וכמו שנאמר (ראש השנה י"ז): הואיל ולא מוקים במיליה, לא תקימו בהדיה [כלומר, אדם שלא מקפיד על המכעיסים ומקניטים אותו – גם מן השמים לא מקפידים להענישו]. ואם כן, כשהוא יש לו שלום עם הכל, גם למעלה אין רשות למקטרגים לקטרג עליו, כי מקטרג הוא קורא ואוהב תגר, וסניגור שונא תגר, וכשם שישראל זה למטה שונא תגר, גם למעלה אין רשות למקטרג לקטרג.
אמר מעתה: זהו מעלת השלום, שאין מקטרגים למעלה, ובזה מתקימים הברכות, וכמו כן להפך – אם הוא מברך ומחזיק במחלוקת, מעורר קטיגוריא למעלה, ותרחק ממנו ברכתו אשר נתברך בה.
וזהו דקדוק רבי שמעון בן חלפתא (שילהי עוקצין), לא מצא הקדוש-ברוך-הוא כלי מחזיק ברכה אלא השלום, שנאמר (תהלים כ"ט): "ה' עז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום" – מחזיק ברכה דייקא, שהשלום גורם שהברכות יתקיימו. (דבש לפי)
"אל תראי תולעת יעקב" וגו' (ישעיה מ"א, י"ד) כלומר, כמו שהתולעת אין כוחה אלא בפיה, והיא לה מפץ וכלי מלחמה לעמוד נגד הרים חזקים ומצוקים לשחקם הדק, כן ישראל, יש כח בתפלתם לעמוד נגד כל הקמים עליהם, ולדחות כל אבן נגף מהם יותר מבכלי קרב. ועל זה אמר (שם): "תדוש הרים ותדק וגבעות כמץ תשים, תזרם ורוח תשאם" וגו'. וזה מה שידמה אותנו לתולעת ולא לאחת החיות הטורפות – זולת התולעת – שגם כן אין כחם אלא בפיהם.
הורה לנו הנביא בזה דבר גדול, כי כל הנבראים, כח להם לעמוד לעשות מה שעושים כל אחד בפני עצמו, אף בהיותו בודד באין עזר זולתו. לא כן התולעת – אם היא יחידה – אינה כלום, וכחה גדול רק בהתאסף מהם חמרים חמרים, ובתנאי שיהיו כלם ביחד, אזי כל הר גבוה ותלול לא יעמד נגדם, ואין ערך אז לגבורתם. כן אנחנו אין לנו כח, כי אם בהיותנו יחד, אז – אין ערך לגבורתנו, וכמאמר המדרש על פסוק (דברים כט, ט') "אתם נצבים היום כלכם" וגו', משל לעצים דקים חלשים, אם עושים מהם אגדה – חזקים הם, עין שם. (כוכב מיעקב)
והוא מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (סוף ד"א זוטא): "הואיל ושנאו ישראל את המחלוקת ואהבו את השלום ונעשו חניה אחת, הרי השעה שאתן להם את תורתי".
ואיך נעשים ששים רבוא יחידים לכלל אחד מוצק – "לב אחד" – על ידו נעשה ישראל לאיש אחד: "ויחן ישראל".
ועניין שאמרו "בלב אחד" הוא, כי אין די בידידות והנהגה חיצונית, אלא צריך שתהא אהבת כל איש לרעהו ממעמקי הלב, ושלא יהא בלבו שמץ טינה ומחשבה לא טובה על זולתו, כי אם אך ורק יחס של כבוד וחיבה, וכמו שאדם מוצא בעצמו כמה מעלות טובות, בה במידה ימצא בחבירו, ועל ידי זה שמכבד כל אחד את זולתו בלבו, מגיעים ישראל למעלת לב אחד. ("ילקוט אהבת ישראל")
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל בר לבב – אהבת ישראל
מגוון מפורט של מקרים רבים בחיי היום יום הגוררות בסיבתן את עוון "שנאת חינם" עם עצות בחונות ומנוסות להסרת השנאה והחדרת האהבה
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5