——–
כָּתַב בְּסֵפֶר "דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם" פָּרָשַׁת עֵקֶב בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב: לִפְעָמִים אָדָם מִתְפַּלֵּל דָּבָר זֶה, וְנוֹתְנִים לוֹ דָּבָר אַחֵר, אוֹ לִפְעָמִים פּוֹעֶלֶת הַתְּפִלָּה רַק בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וּכְגוֹן אָדָם מִתְפַּלֵּל עַל פַּרְנָסָה בְּדֶרֶךְ זוֹ, וְהוֹעִילָה לוֹ תְּפִלָּתוֹ לְפַרְנָסָה אוּלָם בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת מִכְּפִי שֶׁהִתְפַּלֵּל.
וְכֵן כָּתַב בְּסֵפֶר "פּוֹרַת יוֹסֵף": שָׁמַעְתִּי מִמּוֹרִי [הַבַּעַל שֵׁם טוֹב] – יַאֲמִין כְּשֶׁיּוֹצֵא מִפִּיו נֹסַח הַתְּפִלָּה, מַה שֶּׁשּׁוֹאֵל – מִיָּד נַעֲנֶה. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי לִפְעָמִים רוֹאֶה שֶׁאֵינוֹ נַעֲנָה וְלֹא נַעֲשָׂה מְבֻקָּשׁוֹ, אֶלָּא שֶׁלִּפְעָמִים בַּקָּשָׁתוֹ מִתְמַלֵּאת בִּכְלָלוּת הָעוֹלָם וְכוּ' וּמוֹעִילָה לַאֲחֵרִים.
פֵּרוּשׁ, "וּמוֹעִילָה לַאֲחֵרִים" וְהַזְּכוּת נִזְקֶפֶת לִזְכוּתוֹ שֶׁל הַמִּתְפַּלֵּל וּכְאִלּוּ וְהוּא עָשָׂה חֶסֶד עִם אֲחֵרִים שֶׁפָּעֲלָה תְּפִלָּתוֹ לְגַבֵּיהֶם, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִכָּךְ כְּלָל.
וּבְסֵפֶר "שֻׁלְחָן הַטָּהוֹר" (דף רפז) זֶה לְשׁוֹנוֹ: דְּהִנֵּה עַכְשָׁו, קֹדֶם בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, צְרִיכִים אֲנַחְנוּ לְהִתְנַסּוֹת בְּכֹבֶד וּבִקְשִׁי הַגָּלוּת. לָכֵן יִתְחַזֵּק כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמוּנָתוֹ לֵאלֹקָיו וּבְגֹדֶל הַבִּטָּחוֹן, וְיַתְמִיד לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מֵה' עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, וְלֹא יַרְפֶּה מִזֶּה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי זֶה כְּלָל וְעִקָּר גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת בַּר יִשְׂרָאֵל. אֲבָל כָּל הַתְּפִלּוֹת יִהְיוּ הַכֹּל בָּאֱמוּנָה שֶׁיְּבַקֵּשׁ – שֶׁיְּהֵא רַק בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁתְּהֵא לְרָצוֹן וּלְנַחַת רוּחַ לְבוֹרְאֵנוּ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְלֹא מַה שֶּׁנִּדְמֶה בְעֵינָיו לְטוֹב. וְגַם יְבַקֵּשׁ וְיַרְבֶּה בְּרַחֲמִים, שֶׁתִּתְחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ בֵּאלֹקָיו. וַהֲגַם שֶׁרוֹאֶה שֶׁתְּפִלּוֹתָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים – לֹא יָחוּשׁ וְלֹא יִפֹּל דַּעְתּוֹ מִזֶּה, כִּי יָדוּעַ מִדִּבְרֵי בַּעַל שֵׁם טוֹב וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאֵין לְךָ תְּפִלָּה בָּעוֹלָם, בִּפְרָט מִבַּר יִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ, הַשּׁוֹפֵךְ לִבּוֹ לַה', שֶׁתְּהֵא נֶאֱבֶדֶת, חַס וְשָׁלוֹם. רַק הַתְּפִלָּה צְרִיכָה, לִפְעָמִים, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים לְצֹרֶךְ אֵיזֶה תִקּוּן וַעֲלִיָּה, אֲשֶׁר גָּלוּי רַק לְמַעְלָה, וְכַמּוּבָא בְּתוֹלְדוֹת הַקָּדוֹשׁ וּבְמִדְרַשׁ פִּנְחָס. וּלְעָתִיד לָבוֹא יָבוֹאוּ כָּל אֵלּוּ הַתְּפִלּוֹת לִפְנֵי ה', וְיֵהָפְכוּ לְאוֹרוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲצוּמוֹת, שֶׁיִּתְעַנְּגוּ בָהֶם יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ. וְגַם, לִפְעָמִים, תִּתְקַבֵּל הַתְּפִלָּה לְאַחַר זְמַן, שֶׁלִּפְעָמִים עוֹמֶדֶת הַתְּפִלָּה מִבַּחוּץ, מִפְּנֵי שֶׁהַמְּקַטְרְגִים אֵין מַנִּיחִים שֶׁתִּתְעַלֶּה, וּבְעֵת רָצוֹן תִּדְחַק עַצְמָהּ זוֹ הַתְּפִלָּה וְתִתְעַלֶּה, כִּי דִבּוּר שֶׁל תְּפִלַּת יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ הוֹלֵךְ לָרִיק, חַס וְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר הֶאֱרַכְתִּי בְּסִפְרִי "טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ". וְלָכֵן יִתְעַקֵּשׁ כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל בִּתְפִלּוֹתָיו לַה', לְבַקֵּשׁ תָּמִיד עַל נַפְשׁוֹ שֶׁתִּתְקָרֵב לַה' וְלֹא תִדָּחֶה, וְלֹא יְהֵא בִיאָתוֹ לְזֶה הָעוֹלָם לָרִיק. וְלֹא יַשְׁגִּיחַ עַל כָּל אֲשֶׁר נִרְאֶה לוֹ שֶׁמַּדְחִין אוֹתוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, רַק הוּא יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ, לְהַרְבּוֹת תַּחֲנוּנִים לַה', וְאֵלּוּ הַתַּחֲנוּנִים לֹא יֹאבְדוּ, חַס וְשָׁלוֹם. וּבְעֵת יַקְרִיבוּ דִּינוֹ, לְאַחַר אֲרִיכוּת יָמָיו, לִפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה – יִרְאֶה כַּמָּה טוֹבוֹת עָשׂוּ לוֹ כָּל אֵלּוּ הַתְּפִלּוֹת. וּמוּבָא בְּתָנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ (אליהו זוטא פ"ו): אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֵין אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד עַל כָּל מִדּוֹתַי, אֶלָּא הֲרֵינִי מוֹדִיעֲךָ מִקְּצַת מִדּוֹתַי; כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה בְּנֵי אָדָם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם תְּהִלָּה וְשֶׁבַח שֶׁל תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, לֹא בְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶן וְלֹא בְמַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶן, אֶלָּא רַק בִּשְׁבִיל שֶׁהֵן עוֹמְדִין וּמוֹדִין וּמְבָרְכִין וּמְשַׁבְּחִין וּמַרְבִּין תַּחֲנוּנִים לְפָנַי – אֲנִי נִזְקָק לָהֶם לָתֵת לָהֶם מְזוֹנוֹתֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קב, יז): "פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם".
עַד לְקַבָּלַת הַתְּפִלָּה דָּרוּשׁ עַקְשָׁנוּת וְסַבְלָנוּת
(עוֹד מֵהַנַּ"ל שֶׁאֵין שׁוּם תְּפִלָּה לְאִבּוּד)
כָּתַב ר' נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב: תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל הֵן אֵיבְרֵי הַמִּשְׁכָּן, וְהַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר מַעֲלִים אוֹתָן וּמְקַיְּמִין אוֹתָן וּבוֹנִים מֵהֵן שִׁעוּר קוֹמָתָהּ שֶׁל הַשְּׁכִינָה מְעַט מְעַט עַד שֶׁיֻּשְׁלַם שִׁעוּר קוֹמָתָהּ, וְאָז יָבוֹא מָשִׁיחַ וְיָקִים אוֹתָהּ בִּשְׁלֵמוּת [כְּלוֹמַר, יְגַלֶּה אֶת מַלְכוּת ה' בָּעוֹלָם]. וּכְשֵׁם שֶׁאִם יִתְעוֹרֵר הָאָדָם בַּבֹּקֶר מִשְּׁנָתוֹ וִיגַלֶּה בִּנְיָן חָדָשׁ נִצָּב מוּל בֵּיתוֹ, יָבִין וְיֵדַע מִיָּד כִּי מַעֲשֵׂה תַּעְתּוּעִים הוּא, שֶׁכֵּן בִּנְיָן אֲמִתִּי נִבְנֶה לְאַט לְאַט, לְבֵנָה אַחַר לְבֵנָה – כָּךְ חַיָּב הָאָדָם לְהַאֲמִין וְלָדַעַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס אֶל הַקְּדֻשָּׁה בְּבַת אַחַת, רַק עַל יְדֵי רִבּוּי תְּפִלּוֹתָיו דַּוְקָא יִבָּנֶה מְעַט מְעַט בִּנְיַן הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִכָּנֵס בּוֹ, וְאִם לֹא יִהְיֶה קְצַר רוּחַ, בִּרְבוֹת הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים יִכָּנֵס בּוֹ בְּוַדַּאי. עַד כָּאן.
כִּי יֵשׁ מֵעִמָּנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁטּוֹעִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁכָּל הַתְּפִלּוֹת הֵן לָרִיק, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים אֹרֶךְ הַגָּלוּת, וּבְכָל יוֹם צוֹעֲקִים אֵלָיו וְאֵינָם נוֹשָׁעִים – אַךְ בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כָּךְ. וְכַמָּשָׁל שֶׁסִּפֵּר ר' נַחְמָן עַל מֶלֶךְ שֶׁצִּוָּה עַל בְּנוֹ לָקַחַת אֶבֶן גְּדוֹלָה מְאֹד,כְּמוֹ אֶבֶן הָרֵחַיִם, וְלִטֹּל וְלָשֵׂאת אוֹתָהּ אֶל עֲלִיַּת בֵּיתוֹ, וּמִסְּתָמָא לֹא הָיָה יָכוֹל הַבֵּן לָשֵׂאת וּלְהָרִים אֶת הָאֶבֶן, כִּי הָיְתָה אֶבֶן גְּדוֹלָה וּכְבֵדָה מְאֹד. הִצְטַעֵר הַבֵּן מְאֹד עַל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְמַלֵּא רְצוֹן אָבִיו הַמֶּלֶךְ, עַד שֶׁגִּלָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ דַּעְתּוֹ אַחַר כָּךְ וְאָמַר לוֹ: הֲיַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁאֲנִי אֲצַוֶּה עָלֶיךָ דָּבָר כָּבֵד כָּזֶה? – אֵין כַּוָּנָתִי לָזֶה כְּלָל, רַק כַּוָּנָתִי הָיְתָה שֶׁתִּקַּח פַּטִּישׁ חָזָק וְתַכֶּה וְתִשְׁבֹּר אֶת הָאֶבֶן לַחֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת, וְכָךְ תּוּכַל לְהַעֲלוֹת אוֹתָהּ אֶל הָעֲלִיָּה.
כְּמוֹ כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צִוָּה עָלֵינוּ שֶׁנִּשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפַּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמַיִם. וּלְבָבֵנוּ הוּא לֵב הָאֶבֶן, וְהוּא אֶבֶן גְּדוֹלָה וּכְבֵדָה מְאֹד, וְאִי אֶפְשָׁר לְהָרִים אוֹתָהּ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק עַל יְדֵי שֶׁנִּקַּח פַּטִּישׁ וּנְפוֹצֵץ אֶת לֵב הָאֶבֶן וְאָז נוּכַל לְהָרִים אוֹתוֹ. וְהַפַּטִּישׁ הוּא הַדִּבּוּר. וְהָעִקָּר – לְהַרְבּוֹת בְּדִבּוּרִים שֶׁל תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת בַּפֶּה, וְהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב בָּא מִמֵּילָא.
וְלִפְעָמִים עַל יְדֵי שֶׁיְּדַבֵּר הַרְבֵּה, אַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיֶה בְּלֹא לֵב כְּלָל, אַף עַל פִּי כֵן יָבוֹא אַחַר-כָּךְ עַל יְדֵי זֶה לְהִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה בַּלֵּב וּבַנֶּפֶשׁ, וּמִמֵּילָא יִוָּשַׁע. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּקְרָא 'תְּפִלָּה', שֶׁהוּא לְשׁוֹן עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל. וּבִבְחִינָה זוֹ יֵשׁ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת מְאֹד מְאֹד כָּל יְמֵי חַיָּיו, שֶׁזֶּה הָעִקָּר. וְצָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בָּזֶה מְאֹד מְאֹד, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁדְּבָרָיו אֵינָם מוֹעִילִים כְּלָל, כִּי זֶה כַּמָּה יָמִים וְשָׁנִים שֶׁעוֹסֵק בָּזֶה וַעֲדַיִן לֹא פָּעַל כְּלָל, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לִהְיוֹת בָּזֶה עַקְשָׁן גָּדוֹל, כְּמוֹ הָעַקְשָׁן שֶׁעוֹשֶׂה הַדָּבָר בְּלִי שׁוּם טַעַם – כָּךְ גַּם בַּעֲבוֹדַת ה'.
וּבֶאֱמֶת צְרִיכִין עַקְשָׁנוּת גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד בְּכָל עֲבוֹדַת ה', בְּכָל עֲבוֹדָה וַעֲבוֹדָה וּבְכָל עֵצָה וְעֵצָה. אֲבָל עִקַּר הָעַקְשָׁנוּת צְרִיכִין בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, וְהָעִקָּר בְּשִׂיחוֹת שֶׁל תְּפִלָּה, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רש"י עַל הַפָּסוּק "נַפְתּוּלֵי אֱלֹקִים נִפְתַּלְתִּי" (בראשית ל, ח) – לְשׁוֹן עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל, נִתְעַקַּשְׁתִּי וְהִפְצַרְתִּי פְּצִירוֹת וְנַפְתּוּלִים הַרְבֵּה לַמָּקוֹם. וְהָבֵן הַדְּבָרִים הֵיטֵב אִם תִּרְצֶה לִחְיוֹת חַיֵּי עוֹלָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכֹּל בִּכְתָב. וְאַף עַל פִּי שֶׁתִּהְיֶה בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל כַּמָּה פְּעָמִים בְּלִי טַעַם וְרֵיחַ- "לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי" (תהלים כב, כה), כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים בְּכָל עֵת.
וְזֶהוּ בְּחִינַת: "תְּפִלָּה לְעָנִי" שֶׁהִיא יְקָרָה מִכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, עַיֵּן שָׁם בַּאֲרִיכוּת שֶׁמַּפְלִיג מְאֹד בְּמַעֲלַת תְּפִלַּת הֶעָנִי. וְכָל זֶה נֶאֱמַר אֲפִלּוּ בְּעָנִי סְתָם שֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל צְרָכָיו וְעַל דָּחֳקוֹ וַעֲנִיּוּתוֹ בְּגַשְׁמִיוּת, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁמַּתְחִיל הָאָדָם לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ וּמַרְגִּישׁ עֲנִיּוּתוֹ וְדָחֳקוֹ בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְטוֹעֵן עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּלְשׁוֹן תַּחֲנוּנִים עַל שֶׁאֵינוֹ מְקָרְבוֹ אֵלָיו וְשׁוֹפֵךְ שִׂיחוֹ וְלִבּוֹ לְפָנָיו – כַּמָּה וְכַמָּה יְקָרָה תְּפִלָּה זוֹ בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהִיא יְקָרָה מִכָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי, בֶּאֱמֶת, זֶה עִקַּר הָעֲנִיּוֹת וְהַדַּחֲקוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֵין עָנִי אֶלָּא מִן הַדַּעַת. כִּי חוּץ מִזֶּה הַכֹּל הֶבֶל, כִּי יָמֵינוּ כְּצֵל עוֹבֵר, וְאֵין צָרָה כְּצָרוֹת הַנֶּפֶשׁ, וְאֵין עֲנִיּוּת כַּעֲנִיּוּת מִתּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהוּא בַּעַל חוֹב, שֶׁחַיָּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹבוֹת רַבִּים שֶׁחָב כְּנֶגְדוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי חֲטָאָיו וּפְשָׁעָיו, וְאֵין לוֹ בַּמֶּה לְסַלֵּק כְּלָל כִּי אִם בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים.
וּכְשֶׁהָאָדָם בַּעַל הַחוֹב זוֹכֶה לְהִתְעוֹרֵר וּלְהַרְגִּישׁ עֲנִיּוּתוֹ וְדָחֲקוֹ, וְעוֹמֵד לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּרָשׁ וְאֶבְיוֹן הַמְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים וּמְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו בְּשִׁבְרוֹן לֵב עַל נַפְשׁוֹ לְהַצִּילָהּ מִנִּי שַׁחַת לְבַל יְאַבֵּד שְׁנֵי עוֹלָמוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, בְּוַדַּאי תְּפִלָּה זֹאת יְקָרָה בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִכָּל הַתְּפִלּוֹת בָּעוֹלָם, וְאַף עַל פִּי שֶׁזֶּה כַּמָּה זְמַנִּים שֶׁמִּתְפַּלֵּל וּמִתְבּוֹדֵד, וְנִדְמֶה שֶׁעֲדַיִן לֹא פָּעַל כְּלָל, אַף עַל פִּי כֵן כָּל דִּבּוּר דִּבּוּר וְדִבּוּר אֵינוֹ נֶאֱבָד, רַק כֻּלָּם מְנוּיִים וּסְפוּרִים וּגְנוּזִים בְּאוֹצְרוֹתָיו.
וְגַם דַּע, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לָדַעַת כְּלָל בְּזֶה הַגּוּף אִם פָּעַל בַּעֲבוֹדַת ה' אִם לָאו, כִּי אֲפִלּוּ אִם לֹא פָּעַל כִּי אִם חוּט הַשַּׂעֲרָה אֶחָד פַּעַם אַחַת כָּל יְמֵי חַיָּיו – גַּם זֶה יָקָר מִכָּל חַיֵּי עוֹלָם הַזֶּה. כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁנֶּעְתָּקִים אֵיזֶה תְּנוּעָה לְהִתְקָרֵב מְעַט יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ פָּחוֹת מֵחוּט הַשַּׂעֲרָה, עַל יְדֵי זֶה רָצִים וְהוֹלְכִים גַּם כֵּן אֲלָפִים וּרְבָבוֹת פַּרְסָאוֹת בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים [כְּלוֹמַר, מִתְקַדְּמִים וְהוֹלְכִים בְּרוּחָנִיּוּת לְאֵין שִׁעוּר], וְעַל כֵּן צְרִיכִים לְהִתְחַזֵּק בְּזֶה מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר. וּכְשֶׁיִּהְיֶה חָזָק כָּל כָּךְ בִּבְחִינַת "נַפְתּוּלֵי אֱלֹקִים נִפְתַּלְתִּי" – אָז סוֹף כָּל סוֹף בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ לְהִתְקָרֵב לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִהְיוֹת שָׁוֶה עִם אֶחָיו הַכְּשֵׁרִים וְהַצַּדִּיקִים. וּכְמוֹ שֶׁמְּסַיֵּם שָׁם הַפָּסוּק: "גַּם יָכֹלְתִּי" – הִסְכִּים עַל יָדִי שֶׁנִּתְעַקַּשְׁתִּי כָּל כָּךְ לְהַפְצִיר הַרְבֵּה לַמָּקוֹם. אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה לִי כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁשּׁוּב לֹא יוֹעִילוּ דְּבָרַי, חַס וְשָׁלוֹם וְכוּ', אַף עַל פִּי כֵן נִתְעַקַּשְׁתִּי בְּעַקְשָׁנוּת גְּדוֹלָה בְּלִי שִׁעוּר, וְלָכֵן גַּם יָכֹלְתִּי.
וְאִם יִהְיֶה הָאָדָם חָזָק וְאַמִּיץ מְאֹד מְאֹד בִּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, בְּוַדַּאי יַעֲנֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁתְּפִלָּה צְרִיכָה חִזּוּק, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כז, יד): "קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'", וּפֵרֵשׁ רָשִׁ"י: וְאִם לֹא תִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתְךָ – חֲזֹר וְקַוֵּה. וְכֵן לְעוֹלָם, עַד יַשְׁקִיף וְיַרְא ה' מִשָּׁמַיִם.
וְכֵן מָצִינוּ עִנְיָן זֶה אֵצֶל יִצְחָק אָבִינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כה, כא): "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֵר לוֹ ה'", שֶׁעַל זֶה פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "וַיֶּעְתַּר" – הִרְבָּה וְהִפְצִיר בִּתְפִלָּה. וְתִרְגֵּם יְהוֹנָתָן: וְהָפַךְ יִצְחָק בִּצְלוֹתֵהּ רְעוּתֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִמַּה שֶׁגָּזַר עַל אִינְתְּתֵהּ [הָפַךְ יִצְחָק בִּתְפִלָּתוֹ רְצוֹן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ הוּא מִמַּה שֶׁגָּזַר עַל אִשְׁתּוֹ]. וְהַמּוּבָן מִזֶּה, שֶׁעַל יְדֵי רִבּוּי הַדְּבָרִים דַּוְקָא הָפַךְ וְשִׁנָּה גְּזַר הַדִּין, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל: "וַיֶּעְתַּר" – מֶה עָתָר מְהַפֵּךְ אֶת הַגֹּרֶן, אַף רִבּוּי הַתְּפִלָּה מְהַפֵּךְ אֶת הַדִּין.
וְכֵן מָצִינוּ בִּתְפִלַּת חַנָּה, שֶׁכָּתוּב בָּהּ (שמואל א' א, יב): "וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל", וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: מִכָּאן, שֶׁכֹּל הַמַּרְבֶּה בִּתְפִלָּה נַעֲנֶה. וְעוֹד אָמְרוּ: אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: אֲפִלּוּ אֵין אָדָם כְּדַאי לְהֵעָנוֹת בִּתְפִלָּתוֹ וְלַעֲשׂוֹת עִמּוֹ חֶסֶד – כֵּיוָן שֶׁמִּתְפַּלֵּל וּמַרְבֶּה בְּתַחֲנוּנִים, אֲנִי עוֹשֶׂה חֶסֶד עִמּוֹ. וְעַל זֶה כָּתַב ר' נָתָן [מִבְּרֶסְלֶב] לִבְנוֹ: חֲזַק, בְּנִי, וַחֲזַק לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה לְדַבֵּר הַכִּסּוּפִים דִּקְדֻשָּׁה בְּכָל יוֹם. וְתַאֲמִין שֶׁאֵיךְ שֶׁהוּא גַּם הַדִּבּוּרִים שֶׁלְּךָ יְקָרִים מְאֹד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא בְּרַחֲמָיו מִתְאַוֶּה גַּם לִתְפִלָּתְךָ, כִּי כָּל הָעוֹלָמוֹת, עִם כָּל עֲבוֹדָתָם הַגְּדוֹלָה, אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ כְּלָל כְּנֶגֶד שִׂיחָה אַחַת וּתְפִלָּה אַחַת שֶׁל בֶּן אָדָם שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם הַשָּׁפֵל. וְהָעִקָּר שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ מִלִּצְעֹק אֶל ה', וְאַף אִם הוּא בְּבֶטֶן שְׁאוֹל מַמָּשׁ [כְּלוֹמַר, בִּירִידָה רוּחָנִית עֲצוּמָה כְּכָל שֶׁתִּהְיֶה], הַלֹּא גַּם אִם "מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי" (יונה ב, ג) – גַּם מִשָּׁם: "שָׁמַעְתִּי קוֹלִי".
וְאַף אִם כָּל אֶחָד נוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁנִּדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ עָלָיו לֹא נֶאֱמַר זֹאת, כְּאִלּוּ יָרַד יוֹתֵר מִבֶּטֶן שְׁאוֹל, חַס וְשָׁלוֹם, וּכְאִלּוּ אֵין בְּכֹחוֹ לִצְעֹק עוֹד, וּכְאִלּוּ כְּבָר צָעַק הַרְבֵּה מְאֹד וְאֵינוֹ מוֹעִיל לוֹ, וְעוֹד דְּחִיּוֹת כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה, וּבֶאֱמֶת לֹא כֵן הוּא – כִּי דִּבְרֵי הִתְחַזְּקוּת אֵלֶּה מְכֻוָּנִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַמָּשׁ.
וְזֶה פֵּרוּשׁ "יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי – אַל תַּאֲמִין, יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי – תַּאֲמִין". וְקָשֶׁה לְהָבִין, מַהוּ לְשׁוֹן "תַּאֲמִין"? הֲלֹא יְכוֹלִים לִרְאוֹת אִם מָצָא אִם לָאו. אַךְ בֶּאֱמֶת יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיָּגַע הַרְבֵּה וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁעֲדַיִן לֹא מָצָא כֹּל, וּמֵחֲמַת זֶה אוֹמֵר: יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי. אַף עַל פִּי כֵן – אַל תַּאֲמִין לוֹ, רַק יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי – תַּאֲמִין. לַמְרוֹת שֶׁאֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה מַה שֶּׁמָּצָא, אַף עַל פִּי כֵן תַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי מָצָא הַרְבֵּה, כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה שֶׁאֵין מַרְאִין לָהֶם מַה שֶּׁמָּצְאוּ עַד הַסּוֹף, וְגַם אִם אֲפִלּוּ לֹא מָצָא עֲדַיִן כְּלָל, אַף עַל פִּי כֵן מָצָא הַרְבֵּה עַל יְדֵי הַחִפּוּשׁ וְהַיְגִיעָה בִּלְבַד. כִּי הַיְגִיעָה וְהַחִפּוּשׁ לְבַד אֵינָם אוֹבְדִים בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי מַה שֶׁמַּרְוִיחִין עַל יְדֵי הַיְגִיעָה וְהַחִפּוּשׁ לְבַד, אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵין מוֹצְאִין, הוּא רֶוַח בְּלִי שִׁעוּר יוֹתֵר מִכָּל הוֹן דְּעָלְמָא, "עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹקִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ" (יְשַׁעְיָה סַד, ג), וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאָנוּ בְּטוּחִים שֶׁבְּוַדַּאי נִזְכֶּה לִמְצֹא הַכֹּל לְבַסּוֹף, אִם נִזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ תָּמִיד.
הָעִקָּר הוּא הַדִּבּוּר, וְעַל יְדֵי הַדִּבּוּר אֶפְשָׁר לִכְבֹּשׁ הַכֹּל וּלְנַצֵּחַ כָּל הַמִּלְחָמוֹת. וְאִם נִדְמֶה לְאָדָם שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְגָרֵשׁ אוֹתוֹ מִבְּחִינַת בֵּן, חַס וְשָׁלוֹם, כְּאִלּוּ אֵינוֹ רוֹצֶה בּוֹ – יַעֲשֶׂה ה' הַטּוֹב בְּעֵינָיו, וְהָאָדָם יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ, וּכְבֵן יוֹסִיף וְיִתְדַּפֵּק עַל דַּלְתּוֹת בֵּית אָבִיו.
וּמַה שֶּׁקָּשֶׁה לָאָדָם לִפְתֹּחַ פִּיו וּלְדַבֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֲרֵי הוּא כְּאוֹתוֹ גִּבּוֹר שֶׁחָגַר מָתְנָיו לִכְבֹּשׁ חוֹמָה חֲזָקָה, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּא אֶל הַשַּׁעַר, הָיָה אָרוּג עַל הַשַּׁעַר מָסָךְ קוּרֵי עַכָּבִישׁ שֶׁסָּתַם אֶת הַשַּׁעַר… וְכִי יֵשׁ שְׁטוּת גְּדוֹלָה מִזֶּה שֶׁיִּהְיֶה חוֹזֵר מִמִּלְחַמְתּוֹ מֵחֲמַת הַסְּתִימָה שֶׁל קוּרֵי הָעַכָּבִישׁ? וְהַנִּמְשָׁל מְבֹאָר מִמֵּילָא, שֶׁכָּל הַקֹּשִׁי הַזֶּה הוּא רַק מֵחֲמַת בּוּשָׁה וּכְבֵדוּת שֶׁלּוֹ, שֶׁאֵין לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וּבְוַדַּאי הוּא שְׁטוּת גְּדוֹלָה, כִּי הֲלֹא הוּא רוֹצֶה לִכְבֹּשׁ בְּדִבּוּרוֹ מִלְחָמָה חֲזָקָה שֶׁהִיא מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר. וְעַכְשָׁו כְּשֶׁהוּא סָמוּךְ לַדָּבָר, לִכְבֹּשׁ וְלִשְׁבֹּר חוֹמוֹת וְלִפְתֹּחַ שְׁעָרִים עַל יְדֵי הַדִּבּוּר, עַל יְדֵי מְנִיעָה קַלָּה מֵחֲלִישׁוּת דַּעְתּוֹ וְכַיּוֹצֵא יִמָּנַע, חַס וּשְׁלוֹם, מִלְּדַבֵּר?! כִּי הֲלֹא הַמְּנִיעָה הַזֹּאת נֶחְשֶׁבֶת לִסְתִימָה שֶׁל קוּרֵי עַכָּבִישׁ כְּנֶגֶד הַחוֹמוֹת שֶׁרוֹצֶה לְשַׁבֵּר בְּדִבּוּרוֹ, וְאֵין רָאוּי לוֹ כְּלָל לְהִבָּהֵל מִמְּנִיעָה כָּזוֹ וְלָסֶגֶת.
וּבְעִנְיָן זֶה שֶׁל הַהַמְתָּנָה וְהַשְּׁהִיָּה שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְתִּין וּלְצַפּוֹת הַרְבֵּה וּלְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וְשִׂיחָה רַבָּה, יֵשׁ בְּזֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל מְאֹד, וְכִמְעַט כָּל הַבְּחִירָה תְּלוּיָה בָּזֶה.
לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ
כָּל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל רֹב הָעוֹלָם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא רַק מֵחֲמַת נְפִילוֹת וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת. כִּי רֻבָּם נִתְנַסּוּ כַּמָּה פְּעָמִים וְהִתְחִילוּ בַּעֲבוֹדַת ה', וְאַחַר כָּךְ נָפְלוּ לְמַה שֶּׁנָּפְלוּ, כָּל אֶחָד לְפִי נְפִילָתוֹ, רַחֲמָנָּא לִצְלָן. וּקְצָתָם הִתְעוֹרְרוּ לְהַתְחִיל עוֹד פַּעַם אוֹ כַּמָּה פְּעָמִים, אֲבָל אַחַר כָּךְ כְּשֶׁרָאוּ שֶׁלַּמְרוֹת זֹאת נָפְלוּ אַחַר כָּךְ שׁוּב, עַל כֵּן הִתְיָאֲשׁוּ מֵעַצְמָם. אֲבָל, בֶּאֱמֶת, כָּל זֶה מַעֲשֵׂי 'בַּעַל דָּבָר' בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא זָקֵן דְּסִטְרָא אַחֲרָא, כִּי נִקְרָא "מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל", וְהוּא רוֹצֶה לְהַפִּיל אֶת הָאָדָם לִידֵי זִקְנָה וְתַשּׁוּת כֹּחַ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּאִלּוּ כְּבָר נִזְקַן בַּחֲטָאָיו עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּנוֹת עוֹד.
וּבֶאֱמֶת, לֹא כֵן הוּא – כִּי בְּכָל יוֹם הָאָדָם הוּא בְּרִיאָה חֲדָשָׁה מַמָּשׁ, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם שׁוֹלֵחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשׁוּעוֹת חֲדָשׁוֹת לְהַצִּיל אֶת הָאָדָם מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁזֶּה בִּבְחִינַת "בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ", וְכֵן בִּתְפִלַּת 'שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה' אוֹמְרִים: "עַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ" וְכוּ'.
נִמְצָא, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם נַעֲשִׂים עִם הָאָדָם עִנְיָנִים חֲדָשִׁים לְגַמְרֵי, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹזְרוֹ וּמוֹשִׁיעוֹ בְּכָל יוֹם, וּמִי יוֹדֵעַ – אוּלַי הַיּוֹם יִתְקַבְּצוּ כָּל הַהַתְחָלוֹת לְעָזְרוֹ, וְיִזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר בִּשְׁלֵמוּת עַל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר, וְאוּלַי עוֹד מִלָּה אַחַת בִּלְבַד חֲסֵרָה לְבִנְיַן הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִכָּנֵס בּוֹ. עַל כֵּן, אֵין לְאָדָם לְבַלְבֵּל אֶת עַצְמוֹ כְּלָל מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ, כִּי מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה גְּדוֹלָה הַיְשׁוּעָה הַחֲדָשָׁה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁלַח לוֹ הַיּוֹם אִם יִזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר וּלְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ.
וַאֲפִלּוּ אִם עָבַר הָאָדָם מַה שֶּׁעָבַר, יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה, יִקְבַּע בְּדַעְתּוֹ הֵיטֵב אֶת מַאֲמַר הֶחָכָם: 'הֶעָבָר אַיִן', כַּאֲשֶׁר הוּא בֶּאֱמֶת מַמָּשׁ עַל פִּי פְּשׁוּטָן שֶׁל דְּבָרִים. וְאַף אִם חָטָא כְּנֶגְדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שִׁעוּר, חַס וְשָׁלוֹם, הֲלֹא כָּל עוֹד הוּא חַי אֶפְשָׁר עוֹד לְתַקֵּן הַכֹּל וְלַחֲטֹף עוֹד הַרְבֵּה טוֹב מִזֶּה הָעוֹלָם הָעוֹבֵר. וְעוֹד – וְכִי אִם נִכְשַׁל פַּעַם וּפַעֲמַיִם וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת פְּעָמִים, אוֹ שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁלֹּא נַעֲנוּ תְּפִלּוֹתָיו, הַאִם זוֹ סִבָּה הֶגְיוֹנִית לְכָךְ שֶׁבַּפַּעַם הַשְּׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְאַחַת יִקְרֶה כָּךְ שׁוּב?! הֲלֹא כָּל יוֹם הוּא אוֹר חָדָשׁ וְסִיּוּעַ חָדָשׁ מִלְּמַעְלָה, וְהָבֵן הַדְּבָרִים הֵיטֵב.
וְזֶהוּ כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה', לְבַל יַנִּיחַ עַצְמוֹ לִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, מֵחֲמַת שֶׁנָּפַל מֵאֵיזֶה עֲבוֹדָה אוֹ מִתְּפִלָּה בְּכַוָּנָה אוֹ שֶׁנָּפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל, חַס וְשָׁלוֹם. רַק עִם כָּל זֶה יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַאֶפְשָׁר, וְיַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כְּאִלּוּ הַיּוֹם הִתְחִיל לְהִתְקָרֵב לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וְכָל זְמַן שֶׁאֵינוֹ חָזָק בְּדַעְתּוֹ שֶׁתָּמִיד יִמְשֹׁךְ אֶת עַצְמוֹ לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מַה שֶּׁיָּכוֹל, בֵּין בַּעֲלִיָּה בֵּין בַּיְרִידָה, אַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ בְּדַעְתּוֹ לִמְשֹׁךְ וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ תָּמִיד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְלִצְעֹק וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן אֵלָיו תָּמִיד, וְלַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל בַּעֲבוֹדַת ה' בְּשִׂמְחָה. וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ הַהִתְחַזְּקוּת הַזֹּאת בֶּאֱמֶת, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְקָרֵב לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת.
וְכָתַב ר' נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב, שֶׁטּוֹב שֶׁיֹּאמַר הָאָדָם בִּשְׁעַת תְּפִלָּתוֹ: 'הַיּוֹם אֲנִי מַתְחִיל לְהִתְדַּבֵּק בְּךָ!', וְיַעֲשֶׂה בְּכָל פַּעַם הַתְחָלָה, כִּי כָּל הַהֶמְשֵׁכִים הוֹלְכִים אַחַר הַהַתְחָלוֹת. אִם הָיָה מִקֹּדֶם טוֹב – עַכְשָׁו יִהְיֶה יוֹתֵר טוֹב. וְאִם, חַס וְשָׁלוֹם, מִקֹּדֶם לֹא הָיָה טוֹב – בְּוַדַּאי צְרִיכִים וּמֻכְרָחִים לַעֲשׂוֹת הַתְחָלָה חֲדָשָׁה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נר לרגלי
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5