——–
וזו היתה הרגשת כל ישראל בשעת החורבן, שהנה והגיעו לשפל המדריגה, לראות את בית המקדש נשרף מול עיניהם והמה הולכים בשלשלאות של ברזל לבבל, והרהרו בנפשם על סיבת ירידתם, ובכו על כך, וכנאמר: "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו", ועשו בכיה גדולה, וכמו שאמר להם ירמיה אלמלי בכיתם קודם לכן לא היה נעשה לכם כך, אז בזה התחילה הצמיחה והחיות שלהם, לפי שתכלית חורבן בית המקדש היה למען יבינו מה גרמו במעשיהם, וכשהגיעו לתכלית זו כשראו אוייבים נכנסים להיכל ונשבר לבם בקרבם, נחשבו אז לעושים רצונו של מקום, והיו הכרובים פניהם איש אל אחיו, ולכן נקרא תשעה באב "מועד", כי בו הגיעו ישראל על תכליתם להבין מה היה דבר ה' בפי נביאיו כל השנים שעברו על התורה, ולכן דוקא אז היו פני הכרובים לפני הבית ולא איש אלאחיו, וכשבאו לתכלית הנרצית, אז נבנו וקמו לתחיה חדשה דוקא מהחורבן, הרי שהכליון והחורבן הוא שהביא לתחיה.
וזו תכלית כל הגלויות והיסורים של הכלל והפרט בעם ישראל, לעורר אצלם את האמת שהיתה חשוכה אצלם, ובעצם הגלות והחושך גואלים ומאירים לעצמם את אור ה', אלא שבמיוחד היתה התעוררות זו בשעת חורבן בית המקדש שאז ראו במו עיניהם שהנה נחרב ונהרס להם היקר להם ביותר – מקום משכן ה' שהיה בתוכם, והסיקו מכך שעוונותיהם גרמו להם שפלות עד הדיוטא התחתונה, שהרי מה היה גרוע להם יותר מסילוק השכינה מבית המקדש ושריפתו לעיניהם, ועל דרך זה נצרכת הגלות והשלכותיה כי הם הם המעוררים את עם ישראל להבין לאיזו דיוטא תחתונה הגיעו במעשיהם הרעים, וחרטה זו גואלת אותנו לשוב ממעשינו, וכאמור מתבוננים אנו במצב הירוד והשפל ביותר שחווינו שהוא חורבן בית המקדש, לעוררנו על גודל מעידתנו לדיוטא תחתונה, ומכך נבוא להפיק תועלת מתכלית מטרת הגלויות שמטרתן לעורר על נקודה זו.
וזו צריכה להיות הסתכלות כל יחיד בגלות הפרטית שלו, כשיסוריו בעיניני החומר, עליו להבין שהשפלה זו היא מאת ה' לייסרו ולהכניעו וללטש את נשמתו מכל חלאת עוונותיו, ובפרט יסורי העוני, שנאמר במדרש (שמו"ר לא, יא): כל היסורים בכף מאזניים אחת ועניות בכף שניה – מכרעת את כולם. וכמו כן כשמעידת האדם ברוחניות, החכם רואה זאת כהבהרה לעמדת מצבו, שהנה ומן השמים מראים לו באיזו דרגה הוא, שהרי פיתוי היצר לא יבוא לאדם בדבר שהוחלט אצלו לבלתי עשותו, וכמו מאכלות אסורות או חילול שבת במזיד, וכדומה. נפילותיו של האדם המה בדברים שעדיין הוא לא החלטי בהם לבלתי עשותם. ונפילתו בהם היא למטרה שמעתה ישמר ויגדור גדרים וסייגים לבל יפול שוב, וזו מטרת הגלויות שמהם נתבונן בדרגת מצבנו ונשוב לה', ואילו הטיפש מסיק מסקנות הפוכות, דהיינו כאשר נפל או מעד אם זה בחומריות או ברוחניות, חושב הוא: הנה ה' רחק מעלי והסיר השגחתו ממני ואינו חפץ לקרבני אליו, ולכך מרחק אותי בכל מיני אופנים. והרי זה שקר גדול, ובזה מחריב האדם את כל מטרת הגלויות שנועדו להכשירנו לקראת הגאולה שתבוא אחריהן. וזה כאמור בהיותנו מבינים שבהרחקה שמרחק ה' אותנו בגלות, ישנה מטרה שנכנע ונדחק להתקרב, וכמו ביוסי משיתא ורבי אלעזר בן דורדיא, שהרחקתם ומעשה שיפלותם החריג דוקא הוא שהביאם להתבונן על גודל ריחוקם, וכן הוא לגבי כל יחיד ויחיד במדרגתו, יבין שמעידתו היא על מנת להכניעו, ולהבינו באיזו מדריגה נמצא הוא, וכמה עדיין סכנתו מרובה באם לא יגדור גדרים ויסייג סייגים לבל יכשל.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5