——–
עוד שם ב"טהרת הקודש": ומהו החשבון שיש לחשב בשעה מן היום כאמור לעיל? הפסד מצוה כנגד שכרה, כי היצר מטעים לאדם מתאוות נעם צוף שקריו, וזה שכר שיש לו לחוטא בעולם הזה, אבל צריך שיחשב מהו ההפסד שכנגד שכר זה, וכמה צריך לסבל על כל רגע אחד של עברה, וכמה גלים יעברו על נפש החוטאת, וכן הפסד מצוה שאמנם הנך מפסיד כביכול בעשית המצוה כגון צדקה או שנותן מזמנך ללימוד וכביכול מפסיד פרנסה, משא ומתן וכדומה, אבל הבט מהו השכר שכנגד הפסד מדמה זה, והוא "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" נגד החוסים בך.
ועוד שם: אי אפשר לזכות להיות באמת ממארי דחשבנא, [בעלי חשבון, ונקראים כך על שם ישוב דעת שיש להם שאינם הולכים בעולם ככסילים שאין יודעים את תכליתם, וכמו שאומרים על מיושב ומתון: "הוא חי בחשבון".] רק אם מצין לו כל עברות שעשה מקטן ועד גדול. ועל זה נאמר: "וזה יכתב ידו לה' " – אלו בעלי תשובה שכותבים עוונותיהם על-מנת לשוב לה' עליהם. ועל-ידי התשובה יתעלה הבעל-תשובה הרבה, כמובא ב"זהר הקדוש" שהבעל-תשובה ברגע אחד מתעלה, מה שצריך הצדיק להתיגעות זמן רב, עד כאן תוכן דבריו.
ובמשל נפלא מסביר ה"חפץ חיים" מה בין הרושם חטאיו בפנקסו לבין אותו שאין רושם, וזה לשונו: וכדי לבאר ענין הכתיבה על פנקסו אסביר במשל לראובן שהלוה לשמעון אלף דינרי זהב. לימים פגש ראובן בשמעון ואמר לו: "הזוכר אתה שהנך חיב לי עדין סך אלף דינרי זהב?" השיב לו שמעון: "ידעתי, לא נעלם ממני אף רגע אחד את החוב שהנני חיב לך ורשום על פנקסי והנני מקוה ומצפה אותו היום שיהיה בידי לסלק לך ברב תודה". וייטב הדבר מאד בעיני ראובן, כי כבר בטוח הוא בשמעון שלא ילכו מעותיו לאבדון אצלו, ורק מפני מצוקות הזמן אי אפשר לו לסלקו. וכל זה אם שמעון הוא איש ישר ותמים, מה שאין כן אם שמעון הוא איש בליעל ואיש מרמה, וכשתובעו ראובן הוא עונה לו: "לא היו דברים מעולם ולא ידעתי כלל אם אני חיב לך", אז כבר מסופק ראובן במעותיו והלואי שיעלה בידו להשיג מקצת מן המקצת, כי אחרי שאיננו חש לכתב הדבר בפנקס לזכרון, בודאי אינו חושש על ממון אחרים שיש תחת ידו ולא מאיש כזה לחכות שיסלק המעות.
כן הדבר בעניננו: האיש החכם והנבון החרד לדבר ה', אם ארע לו פעם אחת שעבר על איזה חטא, לבו נוקפו עליו והוא שב ומתחרט עליו ורושם את עוונו בפנקסו לזכרון שלא ישכח ממנו, ותמיד יזרז את עצמו לשוב בתשובה עליו, וכדכתיב ("תהלים" נא): "וחטאתי נגדי תמיד". מה שאין כן באחד שעבר עבירה אחת ומכל שכן עברה שחיבין עליה מיתה בידי שמים, ואינו שם לבו כלל על זה ואינו חושש לשוב בתשובה עליה, אז אין ספק בידו לעשות תשובה כראוי, מאחר שלבסוף ישכח ממנו העוון לגמרי, והחטא יהיה שמור לו לפי זה עד יום בואו לחשבון לפני ה'. וזהו כונת הגמרא שרבן גמליאל שחטא בשוגג והטה הנר בשבת כתב עוון זה על פנקסו, רצונו לומר ששם העוון נגדו תמיד וכל ימיו היה דואג ומצטער שמא לא יצא ידי חובה בתשובה שעשה.
ויכול לתקן הימים שעברו בחשך, לא רק הלא תעשה שעבר עליה אלא גם העשה שבטל כגון תורה ותפילה, שעל זה לכאורה לא שיך תיקון שהרי עבר הזמן והוי "מעות לא יוכל לתקן", גם על זה יש תיקון כמובא בספר הקדוש "עשרה מאמרות" על הפסוק: "כי בשת עלומיך תשכחי וחרפת אלמנותיך לא תזכרי עוד", דהינו שהקב"ה הבטיח לבעל תשובה כי לעתיד לבוא יהיה מר ואהלות כל בגדתיך", כלומר: כל הבגידות שבגד החוטא בה', על-ידי התשובה יהיה מור ואהלות שהם מיני בשמים המריחים ריח טוב, כי יתהפך הכל לזכות וימים הבטלים גם יתקנו על-ידי התשובה.
כלל הדברים שימהר יחיש לעשות תשובה יום ביומו וכאמור משם האר"י שממתינים לחוטא עד הערב, וכמובא ב"זהר הקדוש" ("בראשית" קצא) שבכל יומא ויומא כד אתי ליליא [בכל יום ויום כשמגיע הלילה], בעי לאסתכלא ולמבדק בכל מה דעבד כל ההוא יומא [צריך להסתכל ולבדוק כל מה שעשה באותו יום], בגין דיתוב מניהו ויסתכל בהו תדיר בגין דיתוב קמי מאריה [כדי שישוב בתשובה עליהם ויסתכל בעוונותיו תמיד].
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נר לרגלי
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5