——–
עד עתה ביררנו את הנקודה הפשוטה, שאם אדם מחפש את קונו, עליו להשתוקק לעזוב את ענייני העולם. כעת נבאר את הנקודה היותר עמוקה, מדוע קיימת באדם השתוקקות לענייני העולם הזה, ומטבעו הוא מתקשר אליהם, וכיצד ינתק את קשרי נפשו לעוה"ז, ואזי תהיה נפשו פנויה לחשוב מחשבת תכליתו.
כשיצאו כלל-ישראל ממצרים, אמר להם הקב"ה: "כי עבדי הם" (ויקרא כה, מב). המהלך של היהודי, התכלית שלו, היא להגיע לבחינת עבד באמת. "ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו". אדם צריך לחיות בצורה שהוא לא מחפש להנות ולקבל, אלא בבחינת "ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים". מה הכוונה? – מי שלא חי בבחינת "חסד של אמת", הריהו חי במצרים! הגאולה ממצרים, הגאולה מן המֵצָרִים, מכל המפריעים לאדם בעבודת קונו, נעוצה בצורת החיים של "ועשית עמדי חסד ואמת". "חסד ואמת" הכוונה היא חסד של אמת, שאינו מצפה לגמוּל עליו.
אם המבוקש של אדם בכל מקום הוא לעשות "חסד", ולא לחפש את עצמו, מה נוח לו, מה טוב לו, מה הוא מקבל – צורת ההסתכלות אצלו משתנה לחלוטין. אלא שבאופן טבעי, כל אדם מחפש את עצמו, מה נוח לו, מה טוב לו, מה נעים לו.
אבל אדם צריך לישב ולהתבונן בכך שלא למען זה הוא נברא. הקב"ה יצר את האדם והוא קבע מהי תכליתו. אדם לא יכול בשום פנים ואופן לקבוע מהי התכלית של חייו, ואין גם שום אפשרות לאדם להתמקח עם בוראו!
המצרים אמרו: "הבה נתחכמה לו – למושיען של ישראל", הם רצו להתחכם לבחינה של "ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים", הם רצו את מצרים, הם לא רצו את ה"ועשית עמדי חסד ואמת". בחינה זו של "הבה נתחכמה לו" קיימת בכל אדם ואדם החושב שהוא יכול להתחכם כביכול עם הבורא ולחיות למען עצמו.
כשאדם חי בהבנה שהיחיד הקובע כאן בבירה מה לעשות הוא הרבש"ע, והקב"ה כביכול אומר לו: "יהודי יקר, אינך חי למען עצמך, אתה חי כאן למען לעבוד את הקב"ה באמת" – צורת חייו מקבלת גוון שונה לחלוטין.
כשאדם מעוניין לתת, ובאמת לתת, לא משנה לו אלו כלים הקב"ה מעמיד לרשותו. השינוי נובע מחמת הרצון של הקבלה, ולא מחמת הרצון של הנתינה.
"יוסף הוא המשביר לכל הארץ", אין אפליות, ישנה השפעה אל כולם. מהיכן זה נובע? מאותה בחינה של "ועשית עמדי חסד ואמת", חסד של אמת.
כשאדם חי בצורה כזאת שהוא בבחינת "יוסף המשביר לכל הארץ", לא איכפת לו אם הוא בעולם הזה, לא איכפת לו אם הוא בעולם הבא; היכן שהקב"ה שם אותו, תמיד הוא מחפש דבר אחד: היכן אני יכול לתת! ממילא הוא לא מתקשר לשום כלי מצד חיצוניותו, אלא מחמת נקודת ההשפעה שהוא משפיע על ידו, וכשעולה ברצונו יתברך להחליף לו את הכלים מהתם להכא ומהכא להתם, כמו שיוסף עשה לכל המצרים במצרים – לא איכפת לו הדבר, כי הרצון שלו הוא להשפיע היכן שנצרכת השפעתו ולא היכן שהוא רוצה.
כל זמן שאדם מחפש לקבל, הקשר שלו לעולם הזה הוא הדוק. הוא יכול להמיר אותו רק מאהבת העולם הזה לאהבת גן-עדן, אבל זו אינה אהבת האמת. אין כאן אמת, יש כאן רצון עצמי, שמתחלף בהכרה שהטוב האמיתי זו הרוחניות, אבל אדם צריך לחיות את האמת שיש בורא ואנחנו נבראים, והקב"ה אומר לנו דבר אחד: "עבדי הם"! איננו יכולים לברוח, אי אפשר להתחכם!
גנב שגונב משלם כפל, גזלן משלם קרן, אבל שניהם נשארו עם כלום בידיים. אדם לא יכול לגזול מהעולם הזה, לא יכול לגנוב. בסופו של דבר לא יישאר לו מכך מאומה! כשאדם מפנים את הדבר, מרגיש אותו באמת, הוא מגיע להכרה אמיתית שעליו לעבוד את הרבש"ע באמת.
הדברים עמוקים והם צריכים הרחבה עדיין, אבל פתחנו פתח להבין שתי סיבות איך אפשר להתנתק מן העולם הזה, ונסכמן בקצרה:
א. ההתנתקות צריכה להיות מתוך הבנה שהעוה"ז הוא בבחינת 'מים מלוחים', מהגישה הפשוטה שאדם מחפש את קרבת ה' בכל דבר, וממילא הוא מבין שמהעולם הזה הוא מקבל את ההיפך. לכן, פרישתו מענייני העוה"ז נעשית מתוך שמחה, ולא מתוך עצבות ורצונו להיות בעוה"ב ולא בעוה"ז.
ב. כשאדם מבין שהוא עבד של הבורא והוא חי למען הבורא, לא משנה לו היכן הוא עצמו נמצא, ממילא אין לו שום הפרעה של התנתקות מהעולם הזה וכניסה לעולם הרוחני. והרי שמצד בחינה זו, שהיא עליונה מן הראשונה, אין לו נפק"מ היכן הוא נמצא.
והנה כאשר יפנים האדם דברים אלו אל לבו, נפשו תשקט, ואזי יהיה בכוחו ליישב נפשו ומוחו לקבוע לו עתים מזומנים שעת השקט, לחשבון נפשו, חשבונו של עולם.
יעזור השי"ת וכל אחד מאתנו, כל אחד מהכנסת ישראל, יזכה לחפש את הקב"ה באמיתת לבבו, ומתוך כך ימצאנו בלבבו פנימה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב המחבר שליט"א
בלבבי משכן אבנה – א
ספר זה בא להראות וללמד דעת כיצד יזכה האדם לדברי המס"י (פ"א) שכתב כי השלמות האמתי הוא רק הדבקות בו ית"ש
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5