——–
… דרך ההשגה השלילית מקורה אחר לגמרי. זהו 'אור בטול היש' של העולם הזה ונקרא גם כן 'אור היסורים', המגלה לאדם שאין לו שום אושר בעניני עולם הזה. אור זה יורד ונוקב עד עומק לבו של האדם, ואין הטמטום יכול לעכב בעדו. מחשבות 'בטול היש' הן רבות, ומהן: "מרבה נכסים מרבה דאגה"; "אוהב כסף לא ישבע כסף, (תמיד חולה הוא בחולי הרעבון הנורא); "כל הרודף אחר הכבוד הכבוד בורח ממנו"; המחשבה: 'אם כל הבריות כחגבים וכזבובים בעיני, אם כן מה יוסיף לי אם הזבוב הזה יכבדני'; "רקב עצמות קנאה" (אני רוצה בשל חברי, אולם מה שאני משיג הוא רקב עצמות); "כל השואף לשאינו שלו גם את שלו נוטלין ממנו"; "אין אדם מת וחצי תאותו בידו"; ועוד הרבה מחשבות וחשבונות שונים שמסקנתם היא שאין שום נחת בעניני העולם הזה, ורק השטן מטעה בערמתו באושר מדומה. אלה הן ההשגות השליליות החודרות דרך טמטום הלב. ומשום מה לא יוכל מעבה הטמטום לחסום בפני השגות אלה? משום שהן באות מתוך בקשת עולם הזה עצמה, אלא שהן בוחנות את אמיתותם של דברי היצר, הטוען שיש אושר לאדם בעולם הזה, ומבררות את השקר שבטענותיו, ואת הסתירות שבדבריו. ועל זה אין ליצר הרע מה להשיב. כך לוחמים בסטרא-אחרא מניה וביה, וממתיקים את המר במר.
זו היא עצה נפלאה בבחינת שלא לשמה. ישנם דורות בהם אין מוצאים את אופני השלא לשמה הפשוטים: בקשת כבוד וממון וכדומה; כמו בדורנו שהוא דור של עקבות משיחא, שבו אין נותנים כבוד וממון לחכמי התורה, כפי שאמרו רז"ל על העת ההיא: "אנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו, וחכמת סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו" (סוטה מ"ט:). אבל גם בדור כזה שייך דרך של שלא לשמה, והיא: לברר ולחפש את הדרך האמיתי אל אושר העולם הזה, עד שמגיעים למסקנה שאין מאושר בעולם הזה אלא רק זה המוסר עצמו ללמוד תורה; וכאמרם ז"ל: "כך היא דרכה של תורה, (אפילו אם) פת במלח תאכל, ומים במשורה תשתה.. וחיי צער תחיה, ובתורה אתה עמל, אשריך (כבר) בעולם הזה". בדרך זו מגיעים להתענג מנועם זיו התורה ולהתדבק בה, והמאור שבה יביא לידי הלשמה השלם.
שנינו במסכת סוטה (כ"א:):
"אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמעמיד עצמו ערום עליהן (שפירש מכל עסקים ונעשה עליה עני וחסר כל – רש"י) שנאמר: אני חכמה שכנתי ערמה. אמר ר' יוחנן: אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו, שנאמר "והחכמה מאין תמצא".
פירוש הדברים: אין לדברי תורה קיום באדם, ואינם יכולים להתבסס בלבו, כל זמן שלא יבא לידי הכרת בטול היש דעולם הזה, שלא יתפוס אצלו מקום ויהיה אצלו כאין ממש.
מעתה נוכל לבאר את התשובה לקושית איוב: "ברא הקב"ה יצר הרע, ברא לו תורה תבלין". וביאר שם רש"י: "הן תבלין שהיא מבטלת את הרהורי עבירה, כדאמר בעלמא (קדושין ל:) אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש, אם אבן הוא נימוח כו' הלכך לאו אנוסין נינהו, שיכולין להציל עצמן". כיצד אפשר להמיס ולהמחות את היצר הרע כשמתנגד גם ללמוד תורה? העצה העמוקה היא: שישתדל בבטול היש דעולם הזה; יאמין כי ברדפו אחר חיי אושר, ימצאם לבסוף רק בבית המדרש בלמוד התורה, וכזבי היצר נמוגים שם. אם אמרו "ברא לו תורה תבלין" – ודאי שאין עצה אחרת זולתה! נדייק בדבריהם: "אם פגע בך מנוול זה, משכהו לבית המדרש", כאן קראו אותו "מנוול" – שכן זה הכרחי על מנת לאפשר את משיכתו לבית המדרש והמחתו שם – שנקדים לדעת שיצר הרע "מנוול הוא", שמבטיח לנו את אושר העולם הזה, ולמעשה משביענו רק יגון ואנחה.
מצאתי כתוב ראיה חותכת, שאין היצר הרע יכול להתנגד להשגת בטול היש. ידוע, שאנשים פשוטים ששאפו לערכי עולם הזה בכל מהותם, כאשר עמדו בשעת גזירת שמד לפני פיתויי חיי עולם הזה עם כל טוב באם יכפרו בעיקר, עמדו בנסיון זה, ומסרו את נפשם על קדוש השם. הטעם הוא, משום שחונכו מעודם, ונקבע אצלם ברור, שעבודה זרה הוא דבר איום ונורא. ואם בשעת השמד היו יכולים לחיות במחיר עבודה זרה חיי רווחה, הרי הכירו שחיים כאלה אינם חיים כלל עבורם, בזויים ומנוולים יהיו בעיני אחרים ובעיני עצמם. על ידי ידיעה שלילית זו הגיעו לבטול היש הגמור – לידי מסירות נפש ממש.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נפשי בשאלתי חלק א – שו"ת
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5