——–
א. אלה פקודי המשכן משכן העדות (לח.כא)
יש לדקדק, מדוע ייתר קרא באומרו תיבות "משכן העדות", דמיותרות הן?
ב. ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו קרסיו קרשיו וכו' (לט.לג)
יש להבין, מדוע לא בא משה בעצמו אל המשכן, אלא היו צריכים להביא אליו את המשכן וכליו בשביל שיקימו?
ג. את ארון העדות ואת בדיו ואת הכפורת (לט.לה)
איתא בסוטה (לה.) נשא ארון את נושאיו.
ויש לידע, מה העניין שנעשה בארון נס מיוחד זה ש"נשא הארון את נושאיו"?
ד. את ארון העדות ואת בדיו ואת הכפורת וכו' (לט.לה)
מצינו, כי גבי הארון הזכיר הכתוב "ואת בדיו", אך להלן במזבח הזהב ובשולחן לא נזכרו "ואת בדיו". והעניין הוא: כי בארון הובאו הבדים בטבעות כבר בשעת העשייה, כדכתיב: "והבאת את הבדים בטבעות" (כז.ז). משא"כ בשולחן ובמזבח הזהב, שלא הובאו הבדים בטבעות בשעת העשייה, אלא רק בשעת נסיעתם בלבד (ועיין בתוס' יומא עב. בסוף ד"ה כתב, ובמהרש"א שם)
ולכאורה יש להבין, מדוע נשתנה הארון שהובאו הבדים בטבעות כבר בשעת עשייה [מאי שנא האי מהאי]?
ה. ויקח ויתן את העדת אל הארון וישם את הבדים על הארון וכו' (מ.כ)
יש לדקדק, מדוע כפל קרא באומרו: גם "ויקח" וגם "ויתן". [מאי שנא מהשולחן והמנורה דהתם כתב רק ויקח או רק ויתן]?
ו. ויבא את הארון אל המשכן (מ.כא)
איתא במגילה (י:) דבר זה מסורת בידינו מאבותינו: "מקום ארון אינו מן המידה".
ויל"ע, מדוע עשה הקב"ה נס זה – דווקא בארון, במה שונה הוא מכל הכלים שיש להם מידה ואינם עומדים בנס?
ז. כי ענן ה' על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם (מ.לח)
יש להבין, מה העניין שהיה קיים הענן יומם, והאש לילה?
ח. בכל מסעיהם (מ.לח)
יש לדקדק, דתיבות "בכל מסעיהם" מיותרות הן?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של הגר"ח שמואלביץ זצ"ל בספרו שיחות מוסר (מאמר צב) בעניין הפסק והיסח הדעת מתורה. וז"ל – למד במסילת ישרים (פכ"ה) שהיסח הדעת הוא המפסיד הגדול של קנית היראה, שאינה נלמדת אלא ע"י הקריאה הבלתי נפסקת. ועל כן נצטוה המלך שיקרא בספר התורה כל ימי חייו בלא היסח הדעת כלל וכו'.
וזהו האסון שלנו, על מה ולמה אין אנו מגיעים למדרגות גדולות, אף אלה העוסקים בלמוד התורה הק' תמיד, כי היסח הדעת הוא בעוכרנו, ומן הצורך להתחיל כל פעם מחדש, ונמצא שאנו עומדים תמיד בהתחלה.
נמצא אם כן, שדברים אלו כגאוה וכעס, הרי הם הפסק והיסח הדעת לחכמת התורה ולנבואה, ואחרי כן צריך להתחיל הכל מחדש, ואם במשה רבינו והלל הזקן "חכמתו מסתלקת", מה נענה אנן יתמי דיתמי.
וכבר המשילו את הענין של "הפסק" למי שמבשל מיחם של מים על האש, שאם רצונו שיתבשלו המים, עליו להניח את המיחם על האש עד שירתחו המים, אבל אם יפסיק באמצע ויסלקנו מע"ג האש, יתקררו המים, ואפילו אם יחזור ויעשה כן אלף פעמים לא ירתחו, וישארו כמו שהיו. עכ"ל.
א"כ מבואר – כי בכדי שיזכה האדם בתורה חייב הוא להיות כל כולו שקוע בלימוד התורה, ללא היסח הדעת של ביטול תורה, בעוסקו בתורת ה' יומם ולילה ללא הפסק כלל.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיא הראשונה מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי "אלה פקודי המשכן"- העוסק בתורת ה', איננו מחוייב בלימוד התורה רק בהיותו "במשכן" התורה בבית המדרש. אלא מוכרח הוא להיות תמיד בבחינת "משכן העדות"- ובכל עת ועת אשר יכול לעסוק ב"עדות" תורת ה', מחוייב הוא לעסוק בה יומם ולילה.
לפ"ז גם הקושיא השנייה מתורצת – יבואר ע"פ המבואר בתרגום יונתן בן עוזיאל וז"ל – ואייתיו ית משכנא לות משה לבית מדרשיה דהוו תמן יתבין משה ואהרן ובנוי, והוה מתרץ להון סדר כהונתא ותמן יתבין סבי ישראל ואחויאו ליה ית משכנא. ומבואר, כי לא בא משה בעצמו אל המשכן, מפני שהיה עוסק הוא בלימוד התורה בבית המדרש. ללמדנו, עד כמה מחוייב האדם להתמיד בלימוד התורה בכל עת ובכל זמן, עד שלמען התמדת משה, היו צריכים להביא אליו את כל המשכן וכליו.
לפ"ז גם הקושיות ג'. ד'. ה' וו' מתורצות – יסוד ארון העדות – סמל התורה, בא ללמדנו את יסוד לימוד התורה.
ראשית, דבר זה מסורת בידינו מאבותינו: כי "מקום ארון אינו מן המידה". כי בלימוד התורה אין מידה או שיעור – בכל עת צריך לעסוק בתורת ה' – יומם ולילה.
אף "נושא הארון את נושאיו". כי ללימוד התורה אין משקל או מידה מסוימת, ואין בכח אף אדם לשאתה. כי בכל עת יש לעסוק בתורת ה' – ללא שום הפסק בהרתחת הקדירה.
לזה, מצינו כי גבי הארון הזכיר הכתוב "ואת בדיו". והיינו, כי בארון הובאו הבדים בטבעות כבר בשעת העשייה. העניין בא ללמדנו, כי בלימוד התורה יש לעסוק בכל עת, וכבר בעת העשייה יש להכין ולהתכונן ל"נשיאת הארון"- כי בלימוד התורה יש לעסוק בכל עת פנויה. [משא"כ בשולחן ובמזבח הזהב, אשר אינם מסמלים את תורת ה'].
אף לימדתנו התורה, כי יש להחיל בחינת "ויקח ויתן" בעדות הארון, ואף בעת מקחו ומתנו, עת אשר הוכרח הוא לצאת ממשכן התורה – בכל עת, יש לו לאדם לעסוק בתורת ה' ללא הפסק.
ולפ"ז גם הקושיות ז' וח' מתורצות – רצתה התורה לרמז לנו, כי "ענן ה' על המשכן"- חיוב לימוד התורה חייב להיות בכל עת, בלומדו "יומם ואש תהיה לילה בו"- בהיותו יומם ולילה במשכן ה' – מתחת לענן ה' – בעוסקו תמיד בתורת ה'.
כ"כ, אף "בכל מסעיהם"- בכל טלטולי הדרך, בעת אשר איננו במשכן ה', חייב האדם לעסוק ב"עדות" התורה, ללא הפסק יומם ולילה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5